אוקטובר 5102
- 17 -
,)
Neumann, 1952
בהקדמה לספר “הפחד מן הנשי” (
שנכתבה בתל-אביב, כותב נוימן כי המאמרים שלו על הנשי
נכתבו כתגובה לחד צדדיות של ערכי הפטריארכליות
הזכרית המערבית, ובשל הבורות הבסיסית בהבנת השונה
בפסיכולוגיית הנשי ובפסיכולוגיה של האישה. חוסר הבנה
זה תרם לדעתו רבות למשברים שונים של תקופתנו.
הבנת הנשי, אומר נוימן, חשובה גם עבור הפרט אך גם
לשם ריפוי החברה. ההיסטוריה והתפתחות התודעה
במערב היא בעיקרה גברית גם במשמעות של מכוונות
לפעילות וגם בהיותה מובילה לחיזוק הפטריארכליות של
התרבות והחברה.
נוימן מתייחס למפגש בין הגברי לנשי בפנים
ובחוץ כמפגש שוויוני לכל דבר. מפגש של
חתונה פנימית וחיצונית, לא כובש ונכבש,
נכנע ומכניע, אלא השוויון, החברות, ההשלמה
והפיוס ההדדי כמביאים לשלמות, פנימית
וחיצונית
החוקים החלים על התפתחות הנשי שונים מהעיקרון
הפטריארכלי, אך רק כל עוד הנשי אינו משתתף ומחקה
את התפתחות הזכרי.
שלא כמו שני קודמיו, זיגמונד פרויד, ששם במרכז
הפסיכולוגיה הנשית את המניע “קנאת הפין”, וקרל גוסטב
יונג, שהוקסם מן ה”אנימה”, הפן הנשי של הגבר (אך היה
שמרני יותר ביחסו לאישה), מתייחס נוימן לנשי במלוא
הרצינות וההערכה, וביחס לקודמיו הרי הוא משוחרר יחסית
מן העולם הפטריארכלי הצר. עלינו לזכור, עם זאת, את
רוח הזמן שהשפיעה על שני קודמיו: פרויד (נולד ב-6581),
יונג (ב-5781), ונוימן (ב-5091) שייכים לשלושה דורות שונים,
וכל אחד מהם היה זקוק לפריצת הדרך שעשה קודמו.
נוימן לא רק שלא האמין בקנאת הפין, אלא הוא נותן
לארכיטיפ הנשי ראשוניות ובסיסיות בנפש. הוא מקדיש
כמה ממחקריו ומכתיבתו להתפתחות הנשי, השלבים,
העקרונות והייחודיות. אזכיר תחילה את המפורסם שבהם,
“אמור ופסיכה - על ההתפתחות הנפשית של היסוד הנשי”
(נוימן, 1891/0591). מאמר זה שהפך לספר מתבסס על
המיתוס היווני-רומי של אמור ופסיכה, שבו מתוארת מערכת
היחסים בין אל האהבה ארוס והנפש האנושית. הנפש
הנשית, פסיכה, היא הגיבורה העוברת לאורך המיתוס מסע
של התפתחות האהבה. מסעה של הגיבורה מתחיל מגורל
של עונש, של חתונת דרקון מפחידה, ללא אהבה ומודעות.
היא חווה בתחילה רק אהבה שהיא אהבת חושים-בשרים,
והיא נרקיסיסטית בלבד. בהמשך מסעה, תוך כדי רצונה
לגלות, להיות מודעת, נופלת פסיכה להתאהבות באהבה
עצמה. אחרי עבודה קשה ומפרכת, שהיא מקבלת כעונש
מאלת האהבה אפרודיטה, היא לומדת מהי אהבה עמוקה
וגבוהה. היא לומדת לאהוב את האחר ורוכשת את כל סוגי
האהבה האנושית. הגיבורה, נפש האדם, מגיעה לבסוף
לאהבה רוחנית ואהבת האחר בזכות מה שהוא, אוהבת
את נפשו ואת נשמתו. את כל השלבים הללו כולל נוימן
בתחום התפתחות היסוד הנשי בנפש בכלל, גם בזו של
האישה וגם בזו של הגבר.
נוימן נותן פה מקום מרכזי להתפתחות הנפשית של הנשי
מעבר להתפתחות הגיבור, האגו, שמרכזו עיקרון גברי.
ויותר מכך, מעבר להתפתחות היסוד הנשי בנפש, במאמרו
)
Neumann, 1949
המפורסם “שלבים בהתפתחות האישה” (
מייחד נוימן את התפתחות האישה עצמה מזו של הגבר.
נוימן עוסק בתהליך ובשלבים בהתפתחות האישה בעולם
העתיק ובעולם של היום: החל מיציאה מהמטריארכט,
טריטוריית האם, המעבר אל טריטוריית האב, השתחררות
מהאב הגדול, התחברות עם נשיותה ותקופת שמירת
נשיותה בחברה נשית. בהמשך, המפגש של האישה עם
הגבר ועם הגברי האוטנטי בנפשה ומחוץ לנפשה, ועוד
בהמשך אפשרות ההתפתחות לעבר נשיות חכמה, שמכוּנה
סופיה. בכל שלב ושלב בהתפתחות האישה מוסיף נוימן
את הסכנה האורבת בו וחשש ההיקבעות: בטריטוריית
האם, במלכות האב, בתקופת השמירה או במפגש עם
הגברי הפנימי או החיצוני.
ניתן לראות את גישתו המיוחדת של נוימן לנשי גם במאמרו
) שם
Nuemann, 1951
“הירח והתודעה המטריארכלית” (
מבהיר נוימן את אופייה של תודעה אחרת, לא תודעת
השמש, הסולרית, הגברית של הראש וההיגיון, אלא תודעה
נשית, מטריארכלית. תודעה שבה לא הלוגוס והרציונליות
מרכזיים אלא הגוף והרגש. זוהי מודעות מיוחדת שיוצרת
את הבסיס להתנהגויות, מנהגים ואופנויות המאפיינים את
אריך נוימן: על הנשי, הפחד ממנו,
והתפתחותו אצל הגבר ואצל האישה
אבי באומן
ד”ר אבי באומן הוא פסיכולוג קליני בכיר ואנליטיקאי יונגיאני מדריך. חבר, מורה ומדריך, יו”ר המכון הישראלי לפסיכולוגיה יונגיאנית. יו”ר התוכנית
לפסיכותרפיה באוריינטציה יונגיאנית באוניברסיטת בר אילן. מחבר הספר: “שערות הזהב של השד, אגדות גרים כראי לצד האפל של הנפש”.