14 / 68
אוקטובר 5102
- 14 -
החלומות לא שווא ידברו. תורת הנפש היונגיאנית רואה
בחלום את ביטויה האמיתי ביותר של הנפש, ואת עבודת
החלום כמרכז ומוקד הטיפול האנליטי. אולם אין החלום
ביטוי של הנפש בלבד, אלא הוא מדריך ומווסת את הנפש
במסעה ההתפתחותי, בתהליך האינדיבידואציה.
אנו יוצאים מתוך הנחה בסיסית שאין דימוי
בחלום שהוא מקרי, אלא הלא-מודע בוחר
כל דימוי, כל עלילת חלום, כל סמל, על מנת
להציג את מצב היחסים בין האגו המודע
לבין הלא-מודע ועל מנת לתמוך בתהליך
האינדיבידואציה
החלום הוא רב ממדי, כשם שהנפש היא רב ממדית.
הפסיכולוגיה היונגיאנית אינה מתייחסת לחלום כאל ביטוי
משאלהמינית-ילדיתאו כאלשחרור אנרגיהשלקונפליקט,
כפי שהפסיכואנליזהרואהאתהחלום. הפרשנותהיונגיאנית
אינה מתכחשת לרמה האובייקטיבית של החלום. דהיינו
- שאריות היום, ביטויים של יחסים וקונפליקטים וכדומה.
אולם היא מתייחסת מעבר לכך לרמה הסובייקטיבית של
החלום. ברמה זו מציג החלום את מערכת היחסים בין האגו
לבין הלא-מודע, בין האגו לבין העצמי של החולם. כביכול,
זהו מעין “צילום רנטגן” מהופך המראה את התבוננותו של
הלא-מודע במצב התודעה של החולם. כמו כן ניתן לראות
בחלום השפעות של ארכיטיפים מהלא-מודע הקולקטיבי,
וזאת בעיקר בחלומות שיונג מכנה אותם “חלומות גדולים”,
דהיינו חלומות ארכיטיפליים שאינם קשורים ישירות אל
הרמה האובייקטיבית, וגם לא לרמה הסובייקטיבית, של
החולם.
אדגים את שתי הרמות, האובייקטיבית והסובייקטיבית,
בחלום ראשון שהביאה לטיפול אישה צעירה, רווקה,
בת 52:
“החלום מתרחש במטבח בבית שלנו. אמא ואני במטבח,
פתאום אמא תופסת סכין ומאיימת עלי, אני מתחמקת
ממנה ומצליחה לתפוס סכין ואנחנו בקרב סכינים. אני
כמעט מתגברת עליה - ואז התעוררתי בבהלה”.
המטופלת מוסיפה: הייתי ממש מזועזעת מהחלום הזה.
אני ואמא ביחסים כל כך טובים, היא דואגת לי ועוזרת
לי. אנחנו משוחחות על הכול. מה פתאום היא מתנפלת
עלי בחלום עם סכין מונפת? מה פתאום קרב סכינים?
אני מזועזעת וגם מרגישה אשמה, איך יכולתי לחלום עליה
חלום כזה?
תקצר היריעה מתיאור הבירור הארוך שביררנו יחד,
המטופלת ואני, במשך כמה שעות טיפול. הבירור
המפורט וההתייחסות לכל פרט בחלום הם שלב ראשון
וחשוב בהבנת משמעויותיו של החלום. החלום נתפס לא
כמטאפורה ולא כתוצר של עבודת צנזורה, מנגנוני התקה,
קונדנסציה (עיבוי) וכדומה, אלא הוא נתפס כפי שהוא -
כדימוי שלם שיש בו מסרים בשתי הרמות.
ברמה האובייקטיבית - הבירור העלהשהמטופלתמתגוררת
בבית אִמה האלמנה. אכן יש בין האם ובתה יחסים קרובים
וחמים, אולם לאחרונה החלה המטופלת להרהר בכך
שייתכן שעדיף יהיה לעזוב את בית האם ולגור לבד, ואולי
יהיה הדבר לעזר בתהליך מציאת בן זוג. היא עדיין לא
חלקה את מחשבותיה עם אִמה, בין השאר מחמת החשש
לפגוע בה. אמנם היא בטוחה שאמה תסכים ואף תעודד
אותה לכך אם תראה בכך דרך טובה עבורה, שכן טובתה
של המטופלת תמיד לנגד עיניה, “ובכל זאת”, היא אומרת
באנחה, “אילו היינו רבות, מתווכחות, אילו היא לא היתה
תמיד כל כך טובה ומבינה, אולי זה היה עוזר לי לצאת
מהבית”.
עבודת החלום - תיאוריה וטיפול
באוריינטציה יונגיאנית
תמר קרון
תמר קרון היא פסיכולוגית קלינית ואנליטיקאית יונגיאנית. חברת המכון הישראלי לפסיכולוגיה יונגיאנית. ראש המגמה לפסיכולוגיה קלינית,
המכללה האקדמית תל-אביב-יפו. כתבה ספרים ומאמרים, בהם הספר ״אנחנו אדם וחוה: זוגיות, מיתוסים, פסיכולוגיה״. חוקרת חלומות במצבי
[email protected] מעבר וטראומה.