37 / 68
פסיכואקטואליה
37
אמפירית עוררה ביקורת. למשל, תלותם של המודלים התאורטיים
זה בזה (המודל הטופוגרפי לרמות מודעות והמודל הסטרוקטורלי
למבנה האישיות) והיעדר המובחנות בין המשתנים התאורטיים
הקשו על פיתוחם של הסברים שאינם מעגליים, על מדידה ועל
איסוף נתונים. לצד זה, תפיסת ריבונות האדם על מהלך חייו
כתוצאה מהעלאת התכנים הלא מודעים למודעות תקעה יתד
בפסיכולוגיה, ואנו עתידים לשמוע עליה רבות בהמשך.
הלא מודע הדיסוציאטיבי
עם הגישה הפסיכואנליטית צמחה הגישה הדיסוציאטיבית לחקר
) המשיג את הלא מודע הדיסוציאטיבי
Janet
הלא מודע. ז'נה (
כניתוק של תפקוד אישיותי, קוגניטיבי, רגשי או התנהגותי מיתר
.)
Van der Hart & Horst, 1989
חלקי האישיות (
בניגוד למודל הפסיכואנליטי, שהוא מודל עומק לפיו התכנים
הלא מודעים מודחקים, המודל הדיסוציאטיבי הוא מודל רוחב,
שלפיו הניתוק נעשה בין חלקי אישיות הממוקמים באותו מרחב.
הבדל נוסף בין המודל הפסיכואנליטי לדיסוציאטיבי הוא שבמודל
הדיסוציאטיבי ניתוק כתוצאה מטראומה או אובדן שליטה מתורגם
לניתוק בעולם הפנימי. במצב דיסוציאטיבי, הניתוק התוך אישיותי
מביא לפעילות עצמאית של אחד החלקים במנותק משאר
חלקי האישיות. לכן, לפי המודל הדיסוציאטיבי, אינטגרציה בין
חלקי האישיות השונים היא המפתח לבריאות הנפש. בגישה
הפסיכואנליטית, הניתוק מגולם בהדחקה, והוא תוצאה של
.)
Spiegel
,
1988
קונפליקטים פנימיים ויצריים המעוררים חרדה (
מודל הדיסוציאציה הראשוני שפיתח ז'נה פותח על ידי הילגרד
). הילגרד בחן תופעות דיסוציאטיביות שונות כגון
Hilgard
,
1974
(
קשב מפוצל, כתיבה אוטומטית, חלימה בהקיץ, אמנזיה, הלוצינציה
וריבוי אישיות, ומיין את התופעות לפי רמות מודעות שונות. בכל
מצבי הדיסוציאציה מתרחש אובדן שליטה וניתוק משאר החלקים.
במצב נורמלי קיים קשר בין החלקים השונים, אך מתבקשת גם
מידה מסוימת של ניתוק שיאפשר תפקוד.
אלא שגם המודל הדיסוציאטיבי מניח את קיומו של גורם שולט
(אחד או יותר) המכוון את ההתנהגות. המצב האופטימלי הוא אפוא
תיאום בין החלקים. בעיה זו מומשגת כ"בעיית ההומונקולוס" (האדם
הקטן), שלפיה ההומונקולוס, הגורם השולט, הוא כמו אדם קטן
השוכן בתוך אדם גדול. הומונקולוס גורם לדברים להתרחש רק על
ידי הכרעה שלו, ללא כל סיבה ברת אבחנה המובילה להכרעותיו
אלה, ולכן ההומונקולוס הוא ישות מסבירה מסדר ראשון. וגנר
טען שהסבר מסדר ראשון הוא מכשול שעוצר כל הסבר אחר,
.)
Wegner
,
2005
אך הוא עצמו טעון הסבר ואינו מנבא דבר (
שאלת קיומו האובייקטיבי של גורם מכוון יחיד היא שאלה
מדעית הממשיכה להסעיר את המדענים עד ימינו אלה, אך
היא לא בהכרח שאלה לגבי תפקוד חברתי מסתגל ויעיל, כפי
שנראה בהמשך. אך לפני שנעסוק בשאלת קיומו האובייקטיבי
של סוכן והשלכותיה הטיפוליות, יש להכיר את הקרקע
המחקרית שעליה נבטו הספקות לגבי קיומו של גורם שולט זה.
הלא מודע הקוגניטיבי
יסוד חדש להבנת הלא מודע, מבוסס על מטפורת המחשב, הונח
כמאה שנה לאחר ז'נה. לפי הגישה הקוגניטיבית הלא
מודע אינו מבנה אלא תהליך הכרחי אצל האדם בעיבוד מידע
.)
Kihlstrom
,
1987
(
לפי המודל הדיסוציאטיבי, אינטגרציה בין
חלקי האישיותהשוניםהיאהמפתחלבריאות
הנפש. בגישההפסיכואנליטית, הניתוקמגולם
בהדחקה, והוא תוצאה של קונפליקטים
פנימיים ויצרייםהמעורריםחרדה
בניגוד לגישה הפסיכואנליטית העוסקת בתכנים
קונפליקטואליים, הגישה הקוגניטיבית לעיבוד מידע מתמקדת
בחקר מנגנוני הפעולה המודעים והלא מודעים. האבחנה
הבסיסית בתחום זה היא בין תהליכים אוטומטיים לתהליכים
.)
Kahneman
,
1973
נשלטים, וזו נעשתה כבר בשנות השבעים (
לפי אבחנה זו קיימות שתי אופנויות של עיבוד מידע. הראשונה
והיא מעבדת מידע מהר, באופן אוטומטי ושטחי
1
נקראת מערכת
ועיבוד המידע
2
שאינו מצריך משאבי קשב. השנייה קרויה מערכת
שהיא מבצעת הוא מבוקר, איטי ומחושב, ומאפשר תיקון של
. ההבדל בין התכנים המעובדים במודע
1
טעויות שעושה מערכת
לתכנים המעובדים ללא מודעות אינו בתוכן המעובד בכל מערכת,
אלא במידת הנגישות לחומר המעובד. החומר המעובד דרך
הוא פחות נגיש, משום שעיבוד המידע מהיר ולא הוקצו
1
מערכת
הוא סיסטמתי
2
לו משאבי קשב. החומר המעובד דרך מערכת
יותר ונגיש למודעות. בניגוד למודל הפסיכואנליטי שלפיו אנשים
אינם מודעים לסיבות הפנימיות להתנהגותם, לפי מודל זה אנשים
אינם מודעים לרמזים התפיסתיים המצביים המשפיעים על
שיפוט המציאות. הבדל נוסף הוא שהמודל הפסיכואנליטי מסביר
את אתחול עיבוד המידע כנובע מבפנים החוצה, ומודל שתי
המערכות מתייחס לאתחול עיבוד המידע מבחוץ פנימה. באופן
ספציפי, הרעיון הוא שגירויים תפיסתיים מעובדים דרך ייצוגים
מנטליים ולכן משפיעים באופן אוטומטי על שיפוט והתנהגות