36 / 68
2019
אוקטובר
36
על "שבירת הכלים"
של הלא מודע המודרני
ד"ר עידית שלו
ד"ר עידית שלו היא פסיכולוגית שיקומית וחברתית וחברת סגל בדרגת מרצה בכיר בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת אריאל. מנהלת המעבדה לוויסות עצמי
וקוגניציית גוף. חוקרת תהליכים מוטיבציוניים מודעים ולא מודעים, הקשרים בין התחושה הפיזית לחוויה הפסיכולוגית והשלכותיהם על בריאות נפשית
ופסיכופתולוגיה.
הדיון בהתפתחות מושג הלא מודע המודרני כמוהו כ"שבירת
כלים", מושג יסוד בקבלה, תורת המיסטיקה היהודית, אשר צוין
לראשונה על ידי האר"י, ומשמעו התנפצות והתמיינות הכרחית
של העולם הבראשיתי, שהיה ישות יחידה ובלתי ניתנת להכלה,
לספירות שונות של עולמות רוחניים עד לקישורן לעולם הגשמי.
באופן דומה, הכלים השבורים משולים לגיוון ולשונות בגישות
התאורטיות והמחקריותשל חקר הלא מודע וסוגיית ריבונות האדם
על גורלו. דיון בשאלת מהותו של הלא מודע המודרני, המבוסס על
חקר הלא מודע בפסיכולוגיה הניסויית, מתייחס להשתנות ההבנה
המדעית של תהליכים לא מודעים בשלושים השנים האחרונות.
המהפכה הקוגניטיבית בפסיכולוגיה והתפתחות המדע הקוגניטיבי
במגוון דיסציפלינות כגון אנתרופולוגיה, מדעי המחשב, בלשנות
ופילוסופיה תרמו רבות לחקר תהליכים מנטליים מורכבים ולא
מודעים ופיתחו שיטות שונות לחקירתם. התפתחויות בחקר
המוח עוררו גל נוסף בחקר התודעה ואנו מצויים בעיצומה של
השתנות מתמדת בשדה המחקר והטיפול בתחום תהליכים
מודעים ולא מודעים. במאמר זה אדון במספר מודלים של הלא
מודע עד לגלגולו העכשווי בפסיכולוגיה המחקרית ובהשלכות
החקירה המדעית על תפיסת האדם כריבון על גורלו. חקר הגישות
השונות להבנת הלא מודע ואופן הצגתו במאמר זה מושפע כמובן
גם מהסובייקטיביות של המחברת, החוקרת בעצמה תהליכים
מודעים ולא מודעים. המחקר ממשיך להסתעף עד ימינו אלה. לכן
דיון זה כמוהו כדיון בכלים שבורים, השואפים להתמיינות ואין בהם
כדי להתגבש לאמת מדעית אחת.
הלא מודע הפסיכואנליטי
מהות הקשר בין הרוח המפעילה את הגוף לחומר היא סוגיה
המלווה את הפילוסופיה והפסיכולוגיה משחר ימיהן. כך למשל,
ביסוד הדואליזם של דקארט הייתה ההנחה שהרצון והנשמה
נפרדים מהגוף אך שולטים ברפלקסים ובחייתיות המאפיינת את
הגוף. מהות הנשמה, כמייצגת את הלא מודע ואחראית לתזוזת
הגוף נתפסה כשונה מהמהות הגופנית, אך לא היה אפשר למדוד
אותה. מתוך זה נגזרת שאלת ריבונות האדם על חייו.
פרויד הניח שיש כוח המפעיל את האדם
והוא הלא מודע. לכן ריבונותו של האדם
על גורלו היא מוגבלת ... כלומר חשיפת
התכנים הלא מודעים והפיכתם למודעים
תביא להגברת מידת שליטתו של האדם
על מהלך חייו
תרגום הסוגיה הפילוסופית של המהות המפעילה את האדם
,20־
ותחילת המאה ה
19־
למדע הפסיכולוגיה החל בסוף המאה ה
כאשר וילהלם וונדט ואדוארד טיצ'נר הקימו את מעבדת התפיסה
הקוגניטיבית הראשונה בגרמניה תוך התמקדות בטכניקת
האינטרוספקציה. בה בעת פיתח פרויד את פסיכולוגיית המעמקים
וטבע את מושג הלא מודע כמושג מרכזי להבנת הכוח המפעיל את
האדם. פרויד הניח שיש כוח המפעיל את האדם והוא הלא מודע.
לכן ריבונותו של האדם על גורלו היא מוגבלת. סקירה קצרה של
מורכבות מושג הלא מודע הפרוידיאני מציגה מערכת סדורה של
פעילות דחפית גולמית, שאינה בת הכלה כפי שהיא. התוכן הלא
מודע מיוצג ב"איד" יצרי ומאיים, ולכן הוא מסולף על ידי מנגנוני
הגנה. אמצעי מיסוך נוסף לייצוג התכנים הדחפיים, הוא עקרון
התחליפיות, שלפיו משאלות הלא מודע מבוטאות דרך סמלים.
הגישה הפסיכואנליטית גרסה שהשימוש באסוציאציות וחלומות
יאפשר חשיפה ופירוש של הקונפליקטים החבויים, אשר יגביר
מודעות לדינמיקה הנפשית. תוצאתה של המודעות לתהליכים
הלא מודעים היא הפחתת סבל, הגברת ריבונות ויכולת בחירה
באופנות הביטוי והמימוש. כלומר חשיפת התכנים הלא מודעים
והפיכתם למודעים תביא להגברת מידת שליטתו של האדם על
מהלך חייו. הבעיה היא שבחינת המודל הפסיכואנליטי בעין מדעית