פסיכואקטואליה - אוקטובר 2019

39 / 68

פסיכואקטואליה
39
). הוא ערך מחקרים רבים, שבהם נבדקים ייחסו לרצונם 2003
השפעות שהחוקרים ידעו בוודאות שאינן אפשריות כגון הזזת סמן
העכבר שנתפסה כרצונית, כאשר הסמן נשלט בידי משתף פעולה
וכלל לא הגיב לפעולות הנבדק. תופעה נוספת שתיאר וגנר כעדות
לכך שפעולות אדם אינן נגרמות על ידי רצון היא התופעה הנדירה
של "יד הזרה", מצב שבו עקב פגיעה מוחית ידו של האדם עושה
תנועות מורכבות ו"תכליתיות" (כמו נטילת מוצר מהמדף בחנות)
בניגוד מפורש לרצונו המודע של החולה (שאינו יכול להרשות
Wegnerלעצמו לקנות מוצר זה, או שנבוך לרכוש מוצר זה) (,
.) 2017
לפי תאוריית הסיבתיות המנטלית, לכאורה מודעות אינה אלא
חוויה סובייקטיבית. אנשים מסיקים שהם פועלים כתוצאה
ממודעות כתוצאה מגורמים שיוצרים אשליה שיש גורם מנטלי
המכוון את ההתנהגותם. למשל, העובדה שמחשבה מתרחשת
בדיוק לפני פעולה, גורמת לאדם להאמין שהמחשבה היא שגרמה
לפעולה. זה קורה כאשר המחשבה עולה בקנה אחד עם הפעולה
המבוצעת, או אם הפעולה מבוצעת לאחר המחשבה ומוטה קשב
להסבר הקשר ביניהם, וכן כאשר גורמים פוטנציאליים אחרים של
). חוקרים Wegner & Wheatley, 1999 המעשים אינם נוכחים (
אחרים טענו שרצון חופשי אינו אלא אמונה, והסיבה להיווצרות
אמונה זו היא טעות לוגית המבוססת על תפיסת הניגוד המדומה
בין תהליכים קוגניטיביים אוטומטיים לא מודעים ותהליכים
מוכוונים מודעים. תהליכים אוטומטיים נתפסים כמכניים וחיצוניים,
ולכן תהליכים מוכוונים נתפסים במידה רבה כאנטיתזה שלהם
.)Bargh, 2005(
אמונה ברצון חופשי
אם הרצון החופשי אינו אלא חוויה סובייקטיבית, האם יש טעם
בעידודו? הדיון בשאלה זו ממשיך לעורר מחלוקת בעולם
המדע. ממצאים מצביעים על כך שגם אם אין רצון חופשי הניתן
להוכחה מדעית, האמונה ברצון חופשי היא אמצעי חשוב לבניית
חברה מוסרית המבוססת על ערכים והדדיות. אמונה זו מופיעה
כבר בשלבים מוקדמים של החיים ונשארת איתנה גם כשחופש
הבחירה במציאות מוגבל כגון בקרב אסירים הכלואים בבית
.)Baumeister, 2008הסוהר, או אסירים ששהו במחנות השמדה (
), אמונה ברצון חופשי 2014(אBaumeister and Monroeעל פי
ממלאת פונקציה חברתית חיונית. זאת, משום שתנאי הכרחי
לגיבוש חברה ותרבות הוא חקיקת חוקים ואכיפתם על ידי
ענישה, כך שיש לאנשים מאותה החברה והתרבות יכולת להבין
ולבטוח זה בזה. בהקשר זה נעשו מחקרים רבים המצביעים על
כך שתפיסת קיומו של רצון חופשי קשורה לתפיסה שבאופן כללי
אנשים אחראים יותר למעשיהם, מה שגורם לאנשים לנהוג באופן
חברתי ומוסרי יותר, לשקר פחות, לעזור לזולתם ולנהוג באופן
.)Clark et al., 2014 מסתגל יותר (
ממצאים אלה עולים בקנה אחד עם הצורך של האדם באוטונומיה,
המתבטא בשאיפת הפרט להיות בעל אפשרות בחירה, ולהיות
עצמאי וחופשי מכפייה. אדם אוטונומי גבוה בתחושת הסוכנות,
המתבטאת בכך שהוא הגורם והריבון לפעולותיו. בהתאם לכך,
ממצאים רבים מצביעים על כך שגבוהים בצורך באוטונומיה
מבטאים יותר עקביות בהתנהגות ויותר הלימה בין תכונות, עמדות
). יש יסוד אפוא להניח שחוויית Ryan & Deci, 2000 והתנהגות (
השליטה המודעת אינה מציאות אובייקטיבית, אך היא צורך נפשי
המקושר לרווחה נפשית. שאלת ריבונות התודעה בהשוואה
להשפעות חיצוניות שאינן מודעות מעוררת מחשבה גם לגבי
הבדלים אינדיבידואליים בתפיסת הרצון החופשי. לכן בחרתי
לסיים דיון זה, על אודות היחסים בין גלגולי הלא מודע ותפיסת
עצמי כריבון, בהתבוננות על חוויית הריבונות הסובייקטיבית דרך
עיני האינדיבידואל. איך צובעת תחושת הסוכנות הסובייקטיבית,
כפי שבאה לידי ביטוי בשירו של דוד אבידן, את תפיסת העצמי,
הקשר בין העצמי לסביבה ומידת היזימה של האדם בעולם.
ף לָתֵת לְעַצְמִי / דוד אבידן ּ ָחו ּ ד
פוֹת, ָ יּוֹת נוֹס ֻ נ ְ מּ ַ דּ ְ ז ִ יו ה ָ ש ְ כ ַ י ע ִ מ ְ צ ַ ע ְ ת ל ֵ ת ָ אוֹד ל ְ חוּף מ ָ דּ
שׁוּ, ְ מּ ֻ ר מ ָ ב ְ כּ ֶ מוֹת שׁ ְ קּוֹד ַ יּוֹת ה ֻ נ ְ מּ ַ דּ ְ ז ִ ה ַ תּוֹךְ ה ִ את מ ֵ צ ָ ל
תוּחוֹת. ְ יּוֹת פּ ֻ ר ָ שׁ ְ פ ֶ ישׁוֹת, א ִ ד ֲ שׁוֹת־ח ָ ד ֲ יּוֹת ח ֻ ר ָ שׁ ְ פ ֶ ר א ֶ ב ֵ ע ְ ל
ה. ֶ י ז ִ יּוּנ ִ ךְ ח ָ ר ְ צ ִ י מ ִ מ ְ צ ַ ע ְ ק ל ֵ פּ ַ ס ְ י ל ִ תּ ְ ל ַ ד ָ ם חָ יּ ֻ ס ְ ב מ ָ ל ָ שׁ ְ בּ
עוֹת, ְ שּׁוֹפ ַ יּוֹת, ה ִ יו ִ ס ָ מּ ַ מוֹת, ה ְ קּוֹד ַ קוֹת ה ָ פּ ְ ס ַ א ָ ת ה ֶ ק א ַ י ר ִ תּ ְ ר ַ כ ָ ז
ית. ִ מ ָ ם עוֹל ַ תּ ִ יּוֹת לֹא י ֻ ר ָ שׁ ְ פ ֶ א ָ אי ה ַ ל ְ מּ ֶ י שׁ ִ מּ ֻ ת ְ י ל ִ תּ ְ ב ַ שׁ ָ ח ְ ו
ם, ִ יּ ִ ל ָ יוֹנ ְ צ ְ נ ֶ ב ְ ים קוֹנ ִ יּ ִ ת ָ יּ ִ שׂ ֲ ע ַ ים תּ ִ ג ָ שּׂ ֻ מ ְ י בּ ִ מ ְ צ ַ ל ע ַ י ע ִ תּ ְ ב ַ שׁ ָ לֹא ח
צּוּר. ִ יּ ַ יּוֹת־ה ִ נ ְ כ ָ תְ ם ו ֶ ל ֶ גּ ַ ר־ה ֶ מֹל ח ָ ת כּ ֶ ת א ַ ח ַ ת־א ַ ב ְ י בּ ִ תּ ְ ק ַ פּ ִ ן ס ֵ כ ָ ל ְ ו
לוֹשׁ. ָ ם, שׁ ִ י ַ תּ ְ ת, שׁ ַ ח ַ ה, א ָ יל ִ ח ְ ת ַ ה מ ָ ק ָ פּ ְ ס ַ א ָ יו ה ָ שׁ ְ כ ַ ע
ק. ָ נ ֲ יּוֹת־ע ִ א ָ שּׂ ַ מ ְ א וּב ָ שּׂ ַ יּוֹת־מ ִ נ ֳ א ָ ים וּב ִ טוֹס ְ מ ִ בוֹת וּב ָ כּ ַ ר ְ בּ
ר. ֵ ה ַ ךְ מ ָ ל־כּ ָ ה כּ ָ נ ְ מ ַ תּ ִ לֹּא תּ ֶ פוֹת, שׁ ָ יּוֹת נוֹס ֻ ר ָ שׁ ְ פ ֶ י א ִ מ ְ צ ַ ע ְ ק ל ֵ פּ ַ ס ְ י מ ִ נ ֲ א
ן. ָ כּ ְ ר ַ ף דּ ֵ חוֹלְ מוּיוֹת ו ְ תוֹת ס ָ ל ְ י דּ ִ מ ְ צ ַ י ע ֵ נ ְ פ ִל ַ ח ֵ י פּוֹת ִ נ ֲ א
יא. ִ ירוּת־שׂ ִ ה ְ מ ִ י בּ ַ ל ֵ א ַ יע ִ גּ ַ ה ְ שׁוֹת ל ָ ד ֲ ח ַ יוֹת ה ְ צ ְ אוֹפּ ָ ת ל ֵ אוֹת ְ י מ ִ נ ֲ א
פוֹת. ָ יּוֹת נוֹס ֻ ר ָ שׁ ְ פ ֶ יו א ָ ש ְ כ ַ י ע ִ מ ְ צ ַ ע ְ ת ל ֵ ת ָ אוֹד ל ְ חוּף מ ָ דּ
מוֹת. ְ קוּפוֹת קוֹד ְ ת ִ ר בּ ֵ חוֹת אוֹ יוֹת ָ צּוּ פּ ֻ מוֹת מ ְ קּוֹד ַ יּוֹת ה ֻ ר ָ שׁ ְ פ ֶ א ָ ה
ר, ָ גּ ְ ת ֶ ל א ָ ל כּ ַ ט ע ַ ע ְ מ ִ ר כּ ֵ בּ ַ גּ ְ ת ִ י מ ִ נ ֲ א ַ ת, ו ֶ מ ֶ ה זוֹר ָ יב ִ ת ְ י כּ ִ שׁ ל ֵ י
שׁוֹת. ָ ד ֲ יּוֹת ח ֻ ר ָ שׁ ְ פ ֶ שׂ א ֵ פּ ַ ח ְ י מ ִ נ ֲ ן א ֵ כ ָ שׂ, ל ֵ פּ ַ ח ְ י מ ִ נ ֲ א ֶ ה שּׁ ַ ה מ ֶ ל לֹא ז ָ ב ֲ א
ן. ָ א אוֹת ָ צ ְ מ ֶ י א ִ נ ֲ ה, א ָ ג ָ א ְ ל דּ ַ ן, א ָ א אוֹת ָ צ ְ מ ֶ י א ִ נ ֲ א
י. ִ כּוֹת ל ַ ח ְ ן מ ֵ ת, ה ִ י ַ בּ ַ ח ה ַ ת ֶ ד פּ ַ י ְ י ל ִ כּוֹת ל ַ ח ְ ר מ ָ ב ְ ן כּ ֵ ה
ים. ִ תוּנ ְ נּ ַ ל ה ָ ן כּ ֶ ה ָ שׁ ל ֵ ת - י ַ ע ַ ד ָ יךְ ל ִ ר ָ צּ ֶ ה שּׁ ַ ל מ ָ י כּ ַ ל ָ עוֹת ע ְ ן יוֹד ֵ ה
רוּשׁ. ָ דּ ַ ע ה ָ יד ֵ מּ ַ י ה ִ פ ְ ן וּל ֶ ה ָ שׁ ל ֵ יּ ֶ ים שׁ ִ תוּנ ְ נּ ַ י ה ִ פ ְ לוֹת ל ֲ ן פּוֹע ֵ ה
ן. ָ שׂ אוֹת ֵ פּ ַ ח ְ י מ ִ נ ֲ א ֶ מוֹ שׁ ְ י כּ ִ שׂוֹת אוֹת ְ פּ ַ ח ְ ן מ ֵ ה