Table of Contents Table of Contents
Next Page  59 / 68 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 59 / 68 Previous Page
Page Background

פסיכואקטואליה

59

ייעוץ מס

פעמים רבות ובתחומים שונים מעדיפים מעסיקים לקבל

שירות מקבלן עצמאי (פרי-לנסר) כנגד חשבונית חודשית,

על פני העסקת עובד שכיר, ואינם ערים לעובדה שלמרות

הגדרתם הפורמלית כקבלני משנה ורישום החשבוניות

שהוגשו על ידם כהוצאה של נותני שירותים עצמאיים

בספרי העסק - הם שכירים לכל דבר.

ההתקשרות הנ”ל הפכה בשנים האחרונות למקובלת,

נוחה ונפוצה מאוד, בעיקר משיקולי מס והרצון להקטנת

העלויות - החבויות השונות והזכויות הסוציאליות שיש

לשלם לעובד שכיר.

במקרים רבים (בדרך כלל רק לאחר סיום ההתקשרות

או ההעסקה) מוגשות תביעות בבתי הדין לעבודה כנגד

המעסיקים אשר מחויבים בתשלומים הסוציאליים

המלאים, למרות שהחתימו את הקבלן על חוזה

התקשרות שבו הוא מצהיר על כך שאין בין הצדדים יחסי

“עובד מעביד”.

לכן ניתן לומר בוודאות כי מעמד נותן השירות אינו נקבע

על פי החוזה שנחתם, תשלום כנגד חשבונית או ההגדרה

הפורמלית להעסקה, אלה על פי הנתונים והנסיבות

בפועל, בהתאם לקיום מספר מבחנים שנקבעו בפסיקה.

עיקר המבחנים שנקבעו בפסיקה לקיום יחסי עובד-

מעביד:

- מבחן ההשתלבות במפעלו או עסקו

מבחן ההשתלבות

של המעסיק, מכיל למעשה שני מבחני משנה. האחד עם

פן חיובי, והשני עם פן שלילי.

יש לבחון האם האדם השתלב במערך

הפן החיובי:

העבודה במפעל, האם מהווה חלק אינטגרלי

מהפעילות של העסק או פעילות משלימה, והאם

היעדרו של מבצע הפעולה יש בה כדי לפגוע בפעילות

הרגילה של המפעל.

יש לבדוק מי הנהנה מייעול העבודה

הפן השלילי:

והחיסכון בהוצאות, מי נושא בסיכון הכלכלי בעבודה,

ושהגורם שבו מדובר אינו בעל עסק משלו אשר נותן

שירותים למפעל באופן חיצוני.

- במסגרת מבחן ההשתלבות,

מבחן הפיקוח והשליטה

יש לבחון מהי מידת הפיקוח שיש למפעל כלפי אותו אדם.

אם הוא נתון למרותו ולפיקוחו של המעביד, ככל שהפיקוח

הוא יותר אינטנסיבי, הנטייה תהיה לראות באותו אדם

כעובד ולא כקבלן.

- התנאי הוא קיום קשר אישי בין

מבחן הביצוע האישי

האדם שמבקשים לקבוע מעמדו כעובד לבין המפעל.

עובד במפעל אינו נוהג לשלוח מחליפים בימי היעדרותו.

לעומת זאת, עצמאי בדרך כלל מחויב לשלוח מחליפים

בהיעדרו.

- יש לבחון האם אותו אדם נושא בעלויות של

מבחן הציוד

כלים לביצוע עבודתו או שמא מקבל את הכלים ממקום

העבודה: אם אכן, נושא העוסק בעלויות של כלים, יש

לבחון כמה דברים:

- בוחנים מהו ייעודו של הכלי. האם מדובר למשל

ייעוד

בכלי פרטי (רכב פרטי המשמש גם לצורכי עבודה) או

כלי מסוים שמיועד אך ורק לצורך ביצוע העבודה כגון

טרקטור או משאית להובלה בקירור.

- רכישת ציוד לא יקר (כגון כלי עבודה)

גודל ההשקעה

לביצוע העבודה אינה מעידה על מעמד עצמאי.

לעומת זאת, רכישת ציוד יקר ומהותי, כמו משאית

לדוגמא, כן יכולה להעיד על קיום מעמד עצמאי.

- ככל שמשך ההעסקה רב יותר, תהיה

משך ההעסקה

נטייה לראות במועסק כעובד.

- באם הצדדים הביעו רצון מפורש להחיל

רצון הצדדים

עליהם יחסי עובד מעביד, הדבר יישקל באופן כללי

במסגרת כלל המבחנים.

- אופן התשלום (פרמיות, אחוזים וכד’)

צורת התשלום

אינה משמשת כמבחן לקיום יחסי עובד מעביד.

- הגדרת העוסק

ההגדרה במס הכנסה וביטוח לאומי

במס הכנסה וביטוח לאומי, צורת תשלום השכר, אם

בתלוש ואם בחשבונית, אינם מעידים על קיום או היעדר

יחסי עובד מעביד.

- אין השפעה על מקום ביצוע

מקום ביצוע העבודה

העבודה, ועובד יכול לעבוד מביתו.

- יש לבחון את תלות הצדדים האחד בשני,

מבחן התלות

את חובת העובד לעבוד, וחובת המעסיק לספק עבודה.

לסיכום ולאור המשמעות הכספית הכבדה על עסקנו אם

נשגה בהגדרת הקבלן כעצמאי, המלצתי לבחון היטב את

מעמדם של נותני השירותים בעסקנו ובמקרה של ספק

להתייעץ עם עורך דין הבקיא בדיני עבודה.

מעמד קבלן עצמאי (פרי-לנסר)

או עובד שכיר

רו”ח אריה דן, רואה החשבון של הפ”י - משרד רואי חשבון סנדק, דן ושות’.

רו"ח אריה דן