פסיכואקטואליה

פסיכואקטואליה

ספרים רבותי, ספרים

כתב וערך: שבתאי מג'ר

ספרים מומלצים

שלב החביון, הגיל הנעלם, שמקובל היה להתייחס

אליו כתקופה שבה קורים תהליכים סמויים מן העין,

זוכה בספר הזה לחשיפה ולהתבוננות מעמיקה,

בניסיון לאתר אפיונים, תהליכים ומבנים שמתרחשים

ומתהווים בנפש הצעירה, ולהבין את השפעתם

על התגבשות הזהות העצמית של הילד והילדה,

ועמידתם מול הכוח החברתי שמופעל עליהם מבחוץ.

תיאור מהלכיו החברתיים והנפשיים של הילד בשנים

של שלב החביון מוצג כעלילה כמעט סיפורית,

בהירה ומעניינת.

במרכז הדיון ילדים דחויים חברתית, כניסה להיכרות

מעמיקה של השלכות רגשיות והתנהגותיות, והצגת

שיטת טיפול קצרת טווח בסובלים מהתופעה.

ילדים דחויים חברתית

תיאוריה ושיטת טיפול

חנה גרפי פישר

עמ’

213 ,2015 ,

הוצאת רסלינג

חינוך מבקשמשמעות

בין פסיכואנליזה לחינוך

אתי חגי

עמ’

161 ,2015 ,

הוצאת רסלינג

הספר מחפש למצוא דרך בהירה בחינוך אשר

תאפשר אנושיות רחבה יותר. זהו מסע של המחברת,

אתי חגי, באמצעות תפיסת עולם שלה - הומניסטית

אקזיסטנציאליסטית - להציע ולהשיג משמעות

לעשייה החינוכית, ובתוך כך: לראות את האדם,

נוכחותו והיותו שותף במארג של יחסי גומלין אנושיים,

פיזיים ותרבותיים.

הספר מציג סקירה עיונית מושגית של מחקרים

ונתונים בממדים שונים ובפרדיגמות למשמעות

בכלל ולמשמעות בחינוך, עם הקשרים לפדגוגיה

ולפרקטיקה.

קורא המעדיף הצגה סכמתית מדעית, ימצא בספר

מקורות, הקשרים ועניין, שיוליכו אותו מפרק לפרק.

קוראשמעדיף הצגה יותר פואטית, אמנותית, שנוגעת

במהות האדם במגע ישיר וחווייתי, לא ימצא זאת כאן.

ייתכן שזווית כזאת הייתה מעניקה לספר ממד יותר

רגשי ואישי, אנושי, שעליהם מדבר הספר, אך לא “חי

אותם” מספיק.

הספר עוסק במעמדו של השיח הפסיכולוגי טיפולי

בתרבות העכשווית. חדר הקליניקה היה ונתפס

כמקום סגור ומופרד מהעולם שבחוץ, שאִפשר

ליושב בו, האדם שבא לטיפול, לפגוש מראות,

להשמיע קולות ולהוציא תכנים ופחדים בידיעה

שהוא מוגן ומתקבל ללא תנאי, ויוצר שפה פרטית

משלו, ששותף לה לכל היותר אדם אחד, המטפל/ת

שאיתו.

אבל מסתבר, וזו אינה ידיעה חדשה, שהשיח

הטיפולי המקצועי יוצא את כותלי הקליניקה

ומתפשט בחברה הסובבת, ויוצר שפה, ותרבות.

עורכי הספר אספו מאמרים ומחקרים שהולכים עם

השיח הטיפולי אל מחוץ לחדר הטיפול והמחקר,

ובוחנים את השפעתו בתחומי חיים שונים ובאזורים

גאוגרפיים שונים. ולמעשה, השאלה שמציע הספר

היא: האם אפשר לתרגם שפה פרטית, אישית,

שחלקה סמוי ומוסתר, לשפה ציבורית חברתית

ותרבותית, ולהבין ולפרש באמצעותה תהליכים

סוציולוגיים ותרבותיים, שמשפיעים על כל יחיד ואישי

ומתווים את שפתו האישית הפרטית? ואם כן, איך?

מעבר לקליניקה

השיח הפסיכולוגי בתרבות העכשווית

עורכים: ז’וז’ה ברונר, גליה פלוטקין עמרמי

עמ’

328 ,2016 ,

הוצאת רסלינג