66 / 68
2016
אוגוסט
66
את מקורות ההתנהגות החריגה והלא נורמטיבית הזאת
ומה ניתן לעשות ברמת הארגון והפרט לניטור, מניעה
והתמודדות עמה.
יש לא
80-
בחקירתי את הנושא, מצאתי כי מאז שנות ה
מעט מחקר וכתיבה בנושא ההתעמרות בעבודה בארצות
הברית, בסקנדינביה, באנגליה ועוד, אבל יש חסר גדול
בחומרים וכמעט שאין שום התעסקות עם הנושא בארץ.
ככל שהתעמקתי וקראתי חומרים, גדלה המודעות שלי
לתופעת ההתעמרות ולנזקיה הקשים. בעקבות כך יזמתי
יחד עם משרד התמ”ת (כיום משרד הכלכלה) מחקר
מקיף, ראשון בארץ, שאותו הובילו בני פפרמן ורוני בן-
צורי. מחקר זה חשף כי ממדיה של התופעה בארץ אינם
שונים מממדיה בשאר מדינות המערב. לפחות אחד
עובדים יחווה התעמרות קשה וממושכת במהלך
4
מכל
הקריירה שלו, כמחציתם יעזבו את מקום העבודה, רבים
מהם יישארו מצולקים גופנית ורגשית עד לרמה של
פוסט טראומה כתוצאה מההתעמרות. בשנים האחרונות
אני מתמקד בעבודתי בקידום המודעות לנושא זה
של התעמרות בעבודה ובטיפול באנשים אשר נפגעו
מהתעמרות.
כתבתי את הספר “המגפה השקטה
2013
בשלהי
במקומות העבודה - התעמרות, הצקה, התנכלות,
התעללות פסיכולוגית”. בספר זה ריכזתי את ניסיון השדה
שלי בעבודה עם ארגונים ועם מטופלי. בימים אלו יצאה
המהדורה השנייה של הספר ומתגובות קוראים המגיעות
אלי נראה שספר זה ממלא חסר גדול בתחום. ח”כ מרב
מיכאלי נרתמה אף היא לעשייה בתחום ומקדמת בנחישות
את הצעת החוק שיזמה למניעת התעמרות בעבודה.
במסגרת פעילותי לקידום המודעות הציבורית והארגונית
של הנושא יזמתי כנסים ארציים שבהם השתתפו ארגונים
מרכזיים במשק. ההרצאות ניתנו על ידי מומחים אשר
הקיפו אספקטים רחבים של התופעה והשלכותיה
על הארגון ועל הפרט, בהם מרצים מתחום המשפט,
הפסיכולוגיה, מעמד העובד, ניהול משאבי אנוש ועוד.
זכות גדולה היא עבורי לטפל בנפגעי ההתעמרות
בעבודה ולסייע להם. בדרך כלל מדובר באנשים איכותיים,
ערכיים ובעלי מקצוע מצטיינים בתחומם אשר כתוצאה
מההתעמרות עולמם נחרב ולא פעם הם עומדים חסרי
אונים, ואינם מבינים מדוע הם הפכו מעובדים מוערכים
ואהובים לאנשים שבורים שהכבוד, העצמי, הביטחון
העצמי וכל מה שהם בנו במסירות ובעבודה קשה במשך
שנים נלקח מהם על לא עוול בכפם. הטיפול מתחיל
באבחון בעזרת שאלון ייחודי שפיתחתי הכולל הן את
דרכי ההתעמרות שחווה הנפגע והן את מידת הפגיעות
הגופניות, הנפשיות והרגשיות. הטיפול עצמו על פי רוב הוא
והיפנוזה.
CBT
טיפול קצר טווח ולעתים כולל שימוש בכלי
דרך מטופלי אני נחשף שוב ושוב לסיפורים קשים מאוד
ולצד האפל של עולם העבודה. אני מוצא כי הניסיון המגוון
שלי בשוק העבודה - הן כמנהל משאבי אנוש, כמנכ”ל,
כיועץ וכדירקטור בחברות והן מקצועי כפסיכולוג תעסוקתי
וההכשרות שעברתי - מאפשרים לי להבין את התמונה
הכללית ולתת מענה שלם גם בהתנהלותם מול הארגון
/ המתעמר / אחרים וגם בשיקומו הנפשי של הנפגע;
מצד אחד הבנת הקונסטלציה הארגונית, הקשרים
והפוליטיקה הפנימית בארגון ומצד שני היכולת להכיל
את הכאב והיכולת להתחבר לעולמם של הנפגעים
ולהציע להם תמיכה ופתרונות התפורים למצבם הייחודי.
השאיפה היא לטפל במכלול הבעיות וההתמודדויות אשר
נכפו על אותו עובד בשאיפה להחזיר אותו מה שיותר מהר
לעולם העבודה כדי שימשיך להיות יצרני ומסופק נפשית
וחומרית.
כחלק מעבודתי אני גם מופיע כעד מומחה בבתי משפט,
ולעתים מלווה את המטופל לוועדות רפואיות.
חזון
לקדם במקומות העבודה תרבות ארגונית מכבדת
ומעצימה, תרבות שיש בה אפס סובלנות לתופעת
ההתעמרות.
אני משוכנע שככל שהמודעות למחירים הקשים
שמשלמים נפגעי התעמרות ומשפחתם מחד גיסא
והארגונים שמאבדים כוח אדם מעולה ותפוקה מאידך
גיסא, תעלה, כך תקטן נפיצות ונפוצות התופעה. לשם כך
יש חשיבות בהשלמת תהליכי החקיקה של החוק למניעת
התעמרות בעבודה - חוק שמסביר בבירור מהן התנהגויות
פסולות ומה הסנקציות שיינקטו כנגד העוברים על
החוק.
אני מקווה כי תרבות של שיח מכבד במקומות העבודה
תחלחל גם לכלל תחומי חיינו ותעזור לנו להפוך לחברה
פחות מתלהמת, כוחנית, אלימה ו”הישרדותית”, ויותר
מכילה, אמפתית וסימפתית.