פסיכואקטואליה
61
ועדת האתיקה
לידי התחזות. עם זאת, ייתכנו נסיבות חריגות ומיוחדות
בהן נמנע מפסיכולוג שנתן את חוות הדעת, כתב אותה
ואחראי לה ולאמור בהם, לחתום אישית באופן פיזי. אני
אותן
תומך בכך שוועדת האתיקה תקבע כללי אתיקה מהן
”
נסיבות מיוחדות.
ועדת האתיקה של הפ”י סומכת את ידה לחלוטין על
תשובת היועץ המשפטי.
הוועדה דנה באותן נסיבות מיוחדות היכולות למנוע
מהפסיכולוג המטפל או המאבחן לחתום באופן אישי על
חוות הדעת. נסיבות אלו יכולות להיות: מחלה פתאומית או
חלילה פטירתו של הפסיכולוג, פיטורין ממקום העבודה או
נסיעה פתאומית לחו”ל עקב נסיבות לא שגרתיות.
לבקשת היועץ המשפטי של הפ”י מציעה הוועדה לנקוט
בנהלים הבאים על מנת לפתור את הסוגיה:
במקרה שהפסיכולוג שאינו יכול לחתום מהנסיבות
•
המתוארות לעיל הוא מתמחה או סטודנט, יכול
הפסיכולוג המדריך או המפקח על עבודתו לחתום
בשמו, שכן למעשה הוא האחראי על כך מלכתחילה.
במקרה שהפסיכולוג המדריך או הפסיכולוג המומחה
•
המפקח על עבודת הפסיכולוג אינו יכול לחתום, ימונה
פסיכולוג במעמד מקצועי מקביל שיעבור על חוות
הדעת עם המאבחן או עם המטפל, על מנת לאשרה
ולחתום עליה.
במקרה שהמטפל או המאבחן הוא מומחה או מדריך
•
ונמצא שעקב אחת הנסיבות דלעיל, אינו יכול לחתום
באופן אישי, ימונה פסיכולוג במעמד מקצועי מקביל
שיעבור על כל הרשומות וממצאי האבחון על מנת
לאשר את הממצאים וההמלצות ויחתום על המסמך.
בשירותים פסיכולוגיים במגזר הציבורי ובמכונים
פסיכולוגיים אחרים מומלץ שמנהל המוסד ייטול גם הוא
אחריות על חוות הדעת ויצרף את חתימתו.
במקרה של פסיכולוג עצמאי אשר לא יוכל לחתום אישית
על חוות דעת בגלל אחת מאותן נסיבות חריגות, מומלץ
מאוד שיקבע נוהל, שפסיכולוג העובד באופן עצמאי
עם פסיכולוג קולגה במעמד מקצועי
יתאם מראש
דומה לזה שלו, שיהיה מורשה חתימה ויוכל לחתום
במקומו בנסיבות חריגות, כפי שצוינו לעיל, בתקווה שלא
תתרחשנה.
יש לצרף הסבר קצר שייכתב על חוות הדעת
בכל מקרה,
על מנת להסביר מדוע החתימה היא “בשם”.
ועדת האתיקה של הפ”י:
חנה בן ציון - יו”ר ועדת האתיקה
יונת בורנשטיין בר-יוסף
שלומית בן-משה
נגה קופלביץ
תהילה ששליטה ודומיננטיות לא חייבות להתקיים כביטוי
הגנתי לחסך, אלא שנוצר כאן סיפור שליטה עצמית
הכוללת גם את היכולת לתת ביטוי ולכבד את היכולת שלה
לנהל את הסובבים אותה. למזלה, בעוד היא נוטה לרגשנות
ולהתפרצויות, באותה מידה בעלה זקוק למישהי
דומיננטית בחייו, ועצם היותו נינוח באשר להישגיות וכוח,
מאפשר לה למצוא מנוחה לנפשה. רגע אחר שהיווה תפנית
חשובה, היה המעבר מדיבור על המשפחה הגרעינית שלה
כמשפחה העכשווית לדיבור על המשפחה החדשה שיצרה
כמשפחה הגרעינית החדשה. דיבור שביטא מרחק בינה
לבין אמה והתקרבות לבעלה. ההתבוננות המשותפת שלה
ושל ז’ק על מה הם מצפים מהזוגיות שלהם ומההורות,
הרגע שבו תהילה ראתה שהיא מפנה מקום לאבהות של
ז’ק, אני זוכרת את ההבנה של הדברים היומיומיים שהם
עושים והכנסתם לתוך הקשר הורי מודע. ההליכה של ז’ק
עם הילד ועם אביה לבית הכנסת או לבית הקפה כאקט
של הורות מבחירה. ההבנה שלה שהילד צריך לצאת מחדר
ההורים כדי לאפשר אינטימיות כבחירה מודעת שלהם
כזוג. יצירת ההזדמנות לז’ק להיות אב בעל תפקיד אמיתי.
ההבנה של החלומות המשותפים שיש להם לגבי חייהם.
ברצוני להציע לקוראיםשהם הורים לעשות חקר עצמי ברוח
זו של זהות כרשת של קשרים של חיים. קשרים שנודעת
להם משמעות כלשהי של האדם עם הסובבים אותו וגם
עם עצמו:
חקר עצמי של זהות הורית:
מה אני מעריך/ה בהורות שלי לילדי.
1 1 .
תכונה, מאפיין, שאני מעריך/ה במיוחד אצל ילדי. האם
2 2 .
אני יכול/ה לשער מדוע דווקא אלה נוגעים בי?
האם אני מודע/ת לערכים ולתקוות שמניעים אותי
3 3 .
בהורותי? מדוע דווקא אלו? מה מקורם?
האם יש אנשים נוספים בסביבתי שרואים את הורותי
4 4 .
באופן שאני רואה אותה בו?
מהם לדעתי תפקידיו העיקריים של הורה?
5 5 .
האם יששהייתי רוצה לשנות, לגרוע או להוסיף מהאופן
6 6 .
שבו אני הורה את ילדי?
58
המשך מעמוד