14 / 68
2016
אוגוסט
14
“השארתי לי את הקריאה של המאמר שלך על הנרקיסיזם
לחופשת חג המולד וכעת סיימתי לקרוא אותו. אני נרגשת
מאוד ממנו. לא זו בלבד שאני מרגישה שטיעוניך משכנעים
מאוד, אלא שאני מרגישה שזו גם אחת העבודות האנליטיות
היפות ביותר שקראתי בשנים האחרונות ... אני חושבת
שהיישום של החשיבה על יצירתיות, אמפתיה, קבלת
ההתמרות של הנרקיסיזם]
5[
החלופיות, ההומור והחכמה
מרתק בעיני והוא כמיטב המסורת האנליטית”.
אולם העבודות על הנרקיסיזם מעוררות גם התנגדויות מצד
הקהילה הפסיכואנליטית השמרנית. ככל שקוהוט ממשיך
ומפתח את רעיונותיו הייחודיים וממשיג את התפתחות
העצמי כתשתית לחיי הנפש של האדם, הוא הולך ומתבדל
בתוך החברה הפסיכואנליטית.
התבשר קוהוט כי חלה בסרטן. את העשור האחרון
1971-
ב
לחייו הוא מקדיש יותר ויותר לכתיבה ולניסוח של תגליותיו
,)1971( ”
בפסיכואנליזה. ספריו “האנליזה של העצמי
), “כיצד מרפאת האנליזה” שיצא
1977( ”
“השבתו של העצמי
) ואסופה של מאמריו “פסיכולוגיית
1984(
לאור לאחר מותו
העצמי וחקר רוח אדם” שיצאה גם היא לאור לאחר מותו
) הם רק חלק מיצירתו הפורה.
1985(
בעריכת סטרוזייר
בעשור האחרון לחייו התגבשה קבוצה מסורה של עמיתים
ותלמידים שהוסיפו לפתח לצדו את רעיונותיו כזרם מובחן
בתוך המרחב של החשיבה הפסיכואנליטית, הנקרא
“פסיכולוגיית העצמי”. גם כאן בארץ עובדת קבוצה פעילה
מאוד של אנשי טיפול אשר מטפלים וחוקרים באנליזות,
בפסיכותרפיה ובכתיבה התאורטית את המשך הפיתוח
והיישום של החשיבה הקוהוטיאנית.
הגותו של קוהוט
מתוך הפיתוחים התאורטיים הרבים של קוהוט אתאר שלושה
היבטים בהגותו שהשפיעו בצורה מכרעת על התפתחות
הפסיכואנליזה, ואשר השפעתם בתוך הפסיכואנליזה, ניכרת
ומהדהדת באופן רחב ביותר. אתמקד בהבנה של קוהוט את
האמפתיה, את ההתפתחות הנרקיסיסטית ואת השפעת
הדחפים על האדם.
אמפתיה
קוהוט חזר שוב ושוב לאורך הכתיבה התאורטית שלו להגדיר
ולהמשיג את חשיבות האמפתיה למעשה הטיפולי.
, שלושה ימים לפני מותו, הוא נשא דברי
1981
באוקטובר
פרידה בכנס החמישי של פסיכולוגיית העצמי בברקלי.
את הרצאתו האחרונה ייחד לאמפתיה. הוא מתאר בדבריו
את האמפתיה כמגדירה את שדה החקירה הפסיכואנליטי.
רק מתוך עמדת הקשבה אמפתית למטופל נוכל לדעת
את מורכבות עולמו וחייו הנפשיים. האמפתיה של המטפל
למטופל פירושה היכולת של המטפל להקשיב למטופל
באופן לא שיפוטי. על מנת לחקור חוויה סובייקטיבית של
אדם אחר, לפי קוהוט, אנו נדרשים להיות יכולים לקבל אותו
ואת האמת שלו. קשה לנו, המטפלים, לוותר על השיפוט
שלנו. על הרשמים שלנו אשר נובעים מהביוגרפיה שלנו
ומהערכים שלנו. אולם רק מתוך עמדה של אינטרוספקציה
מושאלת נוכל להבין לעומק את חייו הפנימיים של אדם
) קוהוט מרחיק
Kohut, 2010/1981
( 1981-
אחר. בהרצאה ב
לכת וטוען שהאמפתיה כשלעצמה מרפאת. כלומר, הטיפול
הנפשי שמושתת על הבנה והקשבה אמפתית של מטפל
למטופליו הוא תרפויטי מעצם היותו אמפתי. אנשים שיחוו
יחסים כאלה יהיו פחות חולים, וסבלם הנפשי יהיה פחות
קשה. ולעומת זאת, אנשים שלא זוכים לגדול ולחיות בזיקה
וביחסים אמפתיים עם זולתם יסבלו סבל נפשי חריף וקשה
ביותר, שכן הצורך שלנו באמפתיה הוא צורך ראשוני שלנו
כבני אדם. באמפתיה, אפשר לומר, מגולמת האנושיות
שלנו, במידה רבה.
מתוך ההשפעה הקשה כל כך של הנאציזם על חייו האישיים,
קוהוט חזר לחקור ולתאר בכתביו לאורך השנים את המצבים
האנושיים הקשים ביותר של האכזריות והרוע. הוא מתאר
אותם, בין השאר, כהיעדר מוחלט של אמפתיה לזולת. בתוך
טיפול, קוהוט מנחה אותנו כי במצבים קשים, מול מטופלים
פגועים בתשתית העצמי שלהם, עלינו ללמוד לראות את
הדברים אך ורק בדרכו של המטופל ובשום אופן לא בדרכינו
.)2005/1984 ,
(קוהוט
ההתפתחות הנרקיסיסטית
את רעיונותיו על הצרכים הנרקיסיסטיים, על יחסי העברה
בטיפול המשחזרים את הצרכים הנרקיסיסטיים הראשוניים,
קוהוט מתאר כהרחבה של החשיבה של פרויד על
מתוך עמדת הקשבה אמפתית למטופל
נוכל לדעת את מורכבות עולמו וחייו
הנפשיים. האמפתיה של המטפל למטופל
פירושה היכולתשל המטפל להקשיב
למטופל באופן לאשיפוטי