פסיכואקטואליה - יולי 2016

13 / 68

פסיכואקטואליה
13
בווינה, ילד יחיד להוריו. הוא 1913 במאי 3-היינץ קוהוט נולד ב
בארצות הברית. תרומתו העצומה והייחודית 1981-נפטר ב
לתאוריה הפסיכואנליטית ולטכניקה הטיפולית, מהדהדת
ומפרה את החשיבה והעשייה של מטפלים בארץ ובעולם
שנים רבות. קוהוט גדל בווינה להורים יהודים מתבוללים,
שוחרי אמנות, משפחה אריסטוקרטית. הוא רכש השכלה
רחבה בימי נערותו בתחומים של מדע, אמנות ותרבות,
והקשרים ואסוציאציות מתחומי הספרות, האמנות, המוזיקה,
הכימיה והפיזיקה ימשיכו וילוו את חשיבתו וכתיבתו לאורך
השנים.
, בשנת 24 . בהיותו בן1932 קוהוט החל לימודי רפואה בשנת
, עת 1938-, נפטר אביו. הוא סיים את לימודי הרפואה ב1937
הנאצים בשלטון. באותן שנים, בעזרת חבר קרוב מילדות,
זיגמונד לבארי שחי בארצות הברית, רקם את תוכניתו לעזוב
את אוסטריה ולהגר לשם. המתח והאימה בשנים שבהן חיכה
1938-לאישורי היציאה ניכר היטב במכתבו לידידו זיגמונד מ
:)Kohut, 1994(תרגום חופשי שלי מתוך:
“לפני יומיים בערב הייתי כה עייף עד שכמעט נרדמתי תוך
כדי כתיבה. גם אמש הייתי מאוד עייף ומדוכא ולא הייתי
מסוגל להמשיך לכתוב ... בחוץ מזג אוויר סוער מאוד וגשום,
ואני לא זוכר שהיה מזג אוויר כזה אי פעם קודם לכן בווינה ...
קונה הציע לאמי לקנות את ביתה, ואנחנו מקווים שזה יקרה
מהר וללא כאב”.
, לאחר תום מלחמת העולם השנייה, ממקום מושבו 1946-ב
בשיקגו בארצות הברית הוא כותב לאוגוסט אייכהורן,
האנליטיקאי הראשון שלו בווינה, את קורותיו באותן שנים
:)Kohut, 1994(
“... שמחתי מאוד לשמוע ששרדת את שנות המלחמה
האיומות ... וכעת אספר לך מעט על עצמי. עזבתי את
. שהיתי שנה באנגליה, בתחילה במחנה 1939 וינה בינואר
פליטים ליד דובר ואחר כך בלונדון. משם עזבתי לבוסטון
ומשם לשיקגו, שם חיכה לי חברי זיגמונד. בערך באותו זמן
אמי עזבה את אוסטריה והצליחה להגיע גם היא לשיקגו.
אני מתכנן לקחת שיעורים במכון הפסיכואנליטי בשיקגו
ולהתחיל את ההכשרה האנליטית שלי שם ... לרוע המזל
כמעט כל בני המשפחה שלי מתו במחנות ריכוז שונים ...
למרות שכמעט כל החלומות שלי מתרחשים בווינה, בזמנים
אחרים היא נראית לי עיר זרה.”
קוהוט הצעיר השתקע והתבסס בשיקגו. הוא נושא לאישה
את בטי מאייר, שאותה הכיר בשנות ההכשרה שלו במכון
נולד בנם היחיד תומס. מיד 1950- הפסיכואנליטי בשיקגו. ב
עם סיום ההכשרה האנליטית שלו הוא מצטרף לסגל המכון
ומתגלה כמורה כריזמטי מאוד. בקיא היטב בכתביו של
פרויד זוכה להערכה רבה מצד עמיתיו ותלמידיו. הוא מתחיל
את 1959- את הכתיבה העצמאית התאורטית שלו וכותב ב
את המאמר החשוב 1966-המאמר הראשון על האמפתיה וב
שלו על צורות והתמרות של נרקיסיזם. באותן שנים קוהוט
התקבל בהתלהבות על ידי הממסד הפסיכואנליטי. הוא
ממלא תפקידים ציבוריים בחברה הפסיכואנליטית, משמש
,1965-1964 כנשיא האיגוד הפסיכואנליטי האמריקאי בשנים
נבחר לסגן נשיא האיגוד הפסיכואנליטי הבין-1965 ובשנת
לאומי. בשנים אלו שוררת ידידות אישית חמה מאוד וקרבה
עמוקה בינו לבין אנה פרויד, בתו של פרויד שחיה באנגליה,
): “שמחתי מאוד לקבל Kohut, 1994( 1965-והיא כותבת לו ב
את מכתבך ואת דברי ההספד היפים שכתבת למקס גיטלסון
... תליתי תקוות רבות בעתידה של הפסיכואנליזה דרכו. מי
ייקח את תפקידו עכשיו? האם אתה תהיה האחד?” גם את
Kohut,עבודתו על הנרקיסיזם היא מקבלת באהדה עמוקה (
:)1994
היינץ קוהוט - האיש והגותו
טלי תמיר-אורון
טלי תמיר-אורון היא פסיכולוגית קלינית, פסיכואנליטיקאית בחברה הישראלית לפסיכואנליזה, מלמדת ומדריכה בביה”ס לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב
בן גוריון, ובמסגרת לימודי ההמשך בפסיכותרפיה של פסיכולוגיית העצמי.