פסיכואקטואליה

יולי 5102

- 52 -

העדיפויות, העברת עבודות הבית ומטלות

משפחתיות לאחרים, העובדה שילדים

מבלים יותר מחוץ לבית במסגרות שונות

ובחוגים אצל אמהות עובדות ולא עובדות,

והגדרה מחדש של תפקידי ההורים. גם

(1998) Galinsky & Swanberg ,Bond

מצאו ממצאים דומים שתמכו בממצא כי

אמהות עובדות לא מבלות פחות זמן עם

ילדיהן הודות לחלוקת זמנים שונה. אמהות

נמצאות יותר עם ילדיהן בימים שאינן

עובדות, ונשארות עם הילדים כאשר הם

חולים גם בימי עבודה. כמות הזמן שהאבות

מקדישים לילדיהם עלתה משמעותית. הן

בזמן שהם מבלים עם הילדים בימי העבודה

והן בימים שאינם עובדים. החוקרים הסיקו

שהורים מקריבים את זמנם החופשי כדי

להיות עם ילדיהם.

The Fullerton Longitudinal Study

המחקר

(Gottfried, Bathurst & Gottfried, 1994)

בדק את ההשפעות של תעסוקת שני

הורים לעומת הורה אחד לאורך 71 שנה.

מחקר אורך זה עקב אחרי בתים שבהם

שני ההורים עובדים, בדרגות וסוגי

תעסוקה שונים. המחקר התחיל עם 031

תינוקות בריאים בני שנה, כולם מהמעמד

הבינוני. נעשו בדיקות התפתחותיות שונות

לאורך השנים עד גיל 5 של הילדים הללו

- הערכות קוגניטיביות, אינטליגנציה,

מוטיבציה, והתפתחות רגשית, חברתית

והתנהגותית. בנוסף נעשו הערכות של

הסביבה הביתית הקרובה, מעורבות האב

והאם עם הילדים בבתים שבהם האם כן

עבדה ובבתים שבהם האם לא עבדה. רק

63 אחוז מהאמהות עבדו בתחילת המחקר

והרוב עבדו עד לסוף המחקר. גם נתון זה

הוא חלק מהתפיסה של השפעת משתנים

התפתחותיים על השפעת עבודתם

של הורים על ילדים מבחינת ההשתנות

בתפקידי האֵם שהילדים חווים במהלך

השנים. גם במעורבות האבות נראו שינויים

בהתאם לתעסוקת האֵם וגם זה בהתאם

לפרספקטיבה של ההשפעות של גורמים

התפתחותיים. התוצאות מראות, בכל

הניתוחים האפשריים, שכאשר אמהות

עובדות אבות מבלים יותר זמן עם ילדיהם,

בפעילויות, בטיפול, בהזנה ובהשגחה. זאת

לאורך כל הגילאים, מעורבות האבות הייתה

גבוהה ומשמעותית יותר כאשר אמהות הן

עובדות.

בהתייחס לאמהות, השוואה בין אמהות

עובדות ולא עובדות לא העלתה כל

הבדלים באשר לאיכות האינטראקציה

אמא-ילד, טיפוח והעשרה, הזנה, אווירה

בבית. ההבדלים שנמצאו היו מהסוג

שאמהות עובדות מקדמות יותר חינוך

ועידוד הילדים לעצמאות.

בהתייחס לתנאי התעסוקה, גמישות

בשעות וכן הלאה, הגישה של האמהות

לתעסוקה של שני ההורים וחלוקת

האחריות ביניהם הייתה חיובית יותר ככל

שהעבודה שלה הייתה גמישה יותר, וזאת

בכל הגילאים.

2. מחקרים שמצאו תוצאות שליליות על

תוצאות התפתחות הילד

תוצאות שליליות על התפתחות הילדים

התקבלו כאשר בדקו גורמים מתווכים

כמו לחץ אצל האמהות. במחקרים אלו

התוצאות היו שליליות. זאת משום שאז

הפוקוס לא ניתן לכוחות של התמודדות

אלא לגורמים שליליים.

בדקו

(1999) Hoffman & Youngblade

גורמים שמתווכים בין עבודת האם

להתפתחות הילד, למשל דיכאון. לפי

מחקרים שבדקו גורם זה, אצל אמהות

מהמעמד הסוציו-אקונומי הנמוך נמצא

יותר דיכאון. אלה שהיו פחות מדוכאות

פעלו יותר בסגנון סמכותי והרבה פחות

בסגנון סמכותני או מתירני, וילדיהן

התפתחו טוב יותר.

במדגם של האמהות מהמעמד הסוציו-

אקונומי הבינוני, היה משקל רב להתנהגות

ההורים. אמהות נטו יותר לסגנון סמכותי,

והראו ציפיות חינוכיות גבוהות יותר

מהילדים. אמהות שם נמצאו פחות חשופות

לדיכאון.

גורם מתווך נוסף הוא רמת הלחץ. רמות

גבוהות של לחץ בעבודה לווה ברגשות

של מוצפות בתפקיד ההורי וניבאו יותר

קונפליקטים עם המתבגרים והשפעה

שלילית עליהם מבחינת תחושתם הכללית.

לחץ בעבודה של האב ניבא תחושת

מוצפות של תפקיד הורי אצל האמא. לחץ

בעבודה של האֵם ניבא רק את המוצפות

שלה ולא של בן זוגה.

בדקו את

(1988) Lerner & Galambos

הגורם המתווך של תחושת סיפוקה

של האֵם מתפקידה. כאשר אמהות היו

יותר מרוצות מתפקידיהן, הן חוו פחות

דחייה אמהית (שהייתה בקשר גם עם

הטמפרמנט של הילד) וההשפעות על

הילדים היו חיוביות יותר. כלומר, תחושת

סיפוק מהעבודה של האֵם נמצאה קשורה

להתנהגות הילדים דרך ההשפעה של זה

על הקשר אמא-ילד.

השפעת מין הילד

על השפעת התעסוקה

מבחינת השפעת מין הילד על ההשפעות

של עבודת האם, הייתה סברה שבנים

במיוחד ניזוקים. אך הממצאים מראים רק

שבנות לאמהות עובדות שואפות גבוה

יותר, ושבנות לאמהות ממגזר אתני מופלה

יותר מושפעות ורוצות יותר ללמוד ככל

שאמהותיהן עובדות יותר.

בנים ובנות שואפים גבוה יותר בקריירה

שלהם כאשר האמהות עובדות, וככל

שהן בסטטוס תעסוקתי גבוה יותר כך זה

משפיע.

דיון

ניתן לומר שהנושא של קונפליקט עבודה-

משפחה והשפעת תעסוקת אמהות על

התפתחות הילד דורשת עדיין המשך

מחקר, ושתחום זה עדיין לא נחקר ולא

מוצה עד תום. אמנם נשים רבות מזדהות

עם המודל המסורתי שתפקידה הראשוני

של האישה הוא עבודת הבית וגידול

הילדים, אך לדעתנו, ניתן לומר חד וחלק

שעצם תעסוקת האמהות אינה משפיעה

כשלעצמה לרעה על תוצאות התפתחות

הילד. עם זאת, כאשר בוחנים נושא זה

בחתכים נוספים מתגלה שישנם גורמים

רבים שיכולים לתווך בצורה שלילית או

חיובית בין תעסוקת האם לבין התפתחות

הילד. כלומר נשים יכולות לשלב קריירה

ומשפחה באופן שאינו גורס ויתור אוטומטי

על הקריירה מפאת חשש לפגיעה

בילדים. הסתכלות כזאת על הנושא של

השפעת תעסוקת האם על התפתחות

הילד מביאה בחשבון ממדים רבים.

Gottfried, Gottfried & Bathurst

מתארים זאת כ”פרספקטיבה

(2002

)

התפתחותית”. פרספקטיבה זו מתוארת

כמכילה ארבעה מאפיינים: (1) אין הנחה

מוקדמת של נזק, חסר או יתרון למשפחות

מסוג אחר. (2) פקטורים כמו גיל הילד,

מינו ומצבו מובאים בחשבון כמשפיעים על

התוצאות. (3) כאשר בודקים את ההשפעה

על הילדים צריך להביא בחשבון סוגים

שוניםשלתוצאות, בתחומיםשוניםשל ביטוי

לתוצאות, ולא רק מדד אחד להתפתחות

על מנת לקבוע הכללה ועל מנת לראות

עד כמה ההשפעה היא גורפת, היא כללית,

ולא רק על נושא מסוים. לכן מחקר מסוג

זה צריך להיות רב משתנים ולאורך זמן. (4)