פסיכואקטואליה

פסיכואקטואליה

- 51 -

מאפייני עבודה מעשירים כגון אוטונומיה,

גיוון, מורכבות, משמעותיות בעבודה ועוד,

נחשבים לרוב כרצויים וכמשפיעים לצמצום

תחושת הקונפליקט בין עבודה ומשפחה.

הקדשת זמן לעבודה

•

בהתאמה למודל הקובע כי קונפליקט

עבודה-משפחה גובר באופן יחסי לזמן

המוקדש לתפקיד העבודה או המשפחה,

מחקרים הראו כי, הן בקרב גברים והן

בקרב נשים, שעות עבודה רבות מגבירות

באופן משמעותי את תחושות הקונפליקט

בין עבודה למשפחה. לא רק שעות עבודה

רבות, אלא גם העיתוי שלהן עשוי להגביל

את מידת הזמינות של העובדים לפעילויות

משפחתיות. עוד נמצא בכמה מחקרים כי

עבודה במשמרות ערב או בסופי שבוע

מגבירה את הקונפליקט.

משאבים ארגוניים מסייעים

•

עד כה נחקרו בעיקר שלושה מקורות

פוטנציאליים של תמיכה ארגונית בעובדים:

(1) מדיניות הארגון כלפי עבודה-משפחה.

(2) ממונים ישירים. (3) תרבות ארגונית

כללית ביחס ליחסי הגומלין בין עבודה

ומשפחה.

המחקרים האחרונים הראו כי תמיכה

ארגונית לא פורמלית בצורכי העובדים

לאיזון בין משפחה ועבודה כגון תמיכת

הממונה הישיר ותרבות ארגונית, עשויים

להיות חשובים יותר ממדיניות פורמלית

בבואם לקדם את יכולת האיזון בין משפחה

ועבודה של העובדים. (ויסמל-מנור, 2102).

עבודה והמעבר להורות

רחל מרדכוביץ (3102) בדקה במחקרה את

התהליכים המתרחשים סביב המשמעות

הפסיכולוגית של עבודה והורות בחייהם של

מבוגרים צעירים במהלך המעבר להורות.

בנוסף, מחקרה בודק את קשרי הגומלין

בין עבודה והורות, כמו גם את התהליכים

הבין דוריים בהקשר לעבודה והורות אצל

נשים וגברים במהלך המעבר להורות.

תהליך משמעותי שמתרחש אצל נשים

וגברים במעבר להורות הוא המפגש

עם ייצוגים מופנמים של הוריהם שלהם.

במחקרים שבחנו את האופנים שבהם

מתעצבות עמדות כלפי עבודה, נמצא

אישוש לקיומה של העברה בין דורית בתחום

המקצועי אצל ילדים, מתבגרים ומבוגרים

צעירים מאוד. תוצאות המחקר הראו כי

אצל נשים חלה עלייה בחשיבות ההורות

וירידה בחשיבות העבודה במהלך המעבר

להורות. כאשר נבדקה חשיבות ההורות

והעבודה אצל הגברים, לא חלו שינויים

בחשיבות ההורות או העבודה אצלם.

ממצאים אלה תומכים בדומיננטיות של

מודלים מגדריים מסורתיים גם בהורות

הצעירה בימינו אנו. על אף שינויים

חברתיים וכלכליים בעשורים האחרונים,

בקרב הורים צעירים עדיין חל קיטוב

משמעותי של תפקידים מגדריים, כאשר

ההורות תופסת מקום מרכזי יחסית אצל

האמהות הצעירות והעבודה-פרנסה

תופסת מקום מרכזי יחסית אצל האבות

הצעירים.

עוד נמצא כי הן אצל נשים והן אצל גברים

חלה עלייה משמעותית בקונפליקט בין

עבודה ומשפחה. כלומר, המעבר להורות

הגביר אצל אמהות ואבות צעירים כאחד

את הסתירה בין הדרישות והצרכים בתחום

התעסוקתי לבין דרישות וצרכים מן התחום

המשפחתי וההפך. אולי בניגוד לאמונות

מקובלות, נמצא במחקר זה כי רמות

הקונפליקט בין עבודה ומשפחה דומות

מאוד אצל הנשים והגברים.

אצל הנשים חלה ירידה משמעותית

בזליגה של היבטים תעסוקתיים למרחב

המשפחתי אחרי הלידה. זאת, לעומת

הגברים, שאצלם לא חל שינוי כזה או אחר

בזליגה בין עבודה ומשפחה. כלומר, אצל

האמהות הצעירות מתפתחים יותר גבולות

בין העבודה והמשפחה מבעבר והן עושות

הפרדה רבה יותר בין התחומים מזו שעשו

לפני הלידה.

כמו כן, נראתה עלייה משמעותית בפיצוי

בין עבודה ומשפחה הן אצל נשים והן אצל

גברים במהלך המעבר להורות. נראה כי

רמה מתונה של פיצוי דווקא מסייעת להגיע

לאיזון חדש ויעיל בין התחום המשפחתי

והתעסוקתי. כך, החזרה לעבודה אחרי

חופשת הלידה מהווה עבור אמהות ואבות

צעירים דרך הנתפסת כלגיטימית, ולעתים

אף חיונית במישור הכלכלי, המאפשרת

להם למתן את העומס הרגשי והתפקודי

הקיים בהורות החדשה. מעניין שבעוד אצל

הנשים והגברים לפני הלידה רמות הפיצוי

דומות, לאחר הלידה, רמות הפיצוי אצל

אמהות צעירות גבוהות בהרבה מאלו של

אבות צעירים.

השפעות תעסוקת שני הורים מפרנסים

ותעסוקת אמהות על התפתחות הילד

אפשר לחלק את התוצאות של המחקרים

בנושא השפעת העבודה של האמא או

של שני הורים עובדים על התפתחות הילד

לכמה סוגים:

1. מחקרים שמראים שאין כל השפעה

שלילית

(2002) Gottfried, Gottfried & Bathurst

הציגו את המחקרים העדכניים והמרכזיים

ביותר של השפעות העבודה על התפתחות

הילד. מסקירתם עולה כי התשובה לשאלה

מהי השפעת התעסוקה על התפתחות

הילד, תלויה בשאלה שמפנים להורים

ובנתונים שאוספים. במחקרים שהתבססו

Burchinal, 1963;

על ראייה פסיכואנליטית (

), ההשערה של

Nye, Perry & Ogles, 1963

אנשי הגישה הזו היא שעבודה של אמהות

תזיק להתפתחות הילד בגלל היעדרותה

Gottfried, Gottfried & Bathurst,

של האם (

). זו פרספקטיבה שמתבססת על

2002

התיאוריה הפסיכואנליטית שרואה בנוכחות

האמהית דבר שאין לו תחליף, בעל חשיבות

עליונה להתפתחותו הפסיכולוגית של

הילד. המחקר בתחום זה התמקד בקשר

בין תעסוקת אמהות ותוצאות התפתחות

הילד באופן כללי, ללא חלוקה לתתי

קבוצות כמו שעות עבודה, סטטוס, מצב

סוציואקונומי. באופן מפתיע, התוצאות

היו שאין קשר לכאן או לכאן בין תעסוקת

אמהות לבין התפתחות הילד. המסקנה

מגוף מחקרים אלו היא שעצם עבודת

האמהות איננה מועילה ואיננה מזיקה

להורות ולהתפתחות הילדים. מסקנה זו

היא תוצאה גם של מחקרים רבים וגם של

Etaugh,

מאמרים שסקרו מחקרים רבים (

1974; Gottfried & Gottfried, 1988

חקר את ההשפעות

(2000) Bianchi

מבחינת כמות הזמן שאמהות עובדות

לעומת לא עובדות מבלות עם ילדיהן. הוא

הגיע למסקנה שבין 1891 ל-7991 לא היה

הרבה שינוי בכמות הזמן, אף שאמהות

החלו לעבוד הרבה יותר. זאת משום

שאמהות עובדות עשו שינוי באוריינטציה

שלהן של חלוקת הזמן, והן עוסקות פחות

בדברים התנדבותיים, פחות ישנות, ויש

להן פחות זמן פנוי לעצמן ולתחביבים,

וזאת כדי לאזן בין עבודה ומעורבות עם

הילדים. לעומת זאת, במהלך שנים אלה

חלו שינויים נרחבים בכמות הזמן שהאבות

מקדישים לילדים, וזאת ללא קשר לצורך

להחליף את האמהות. כל זה מראה את

תהליכי ההסתגלות שהמשפחה עשתה

מסביר

(2000)

Bianchi

לתעסוקת האם.

את העובדה שאין השפעות שליליות רבות

על תעסוקת אמהות בכך שהיה תהליך של

שינוי אצל האמהות בחלוקת הזמן וסדרי