פסיכואקטואליה

פסיכואקטואליה

- 53 -

בהמשך לסעיף 3, צריך לדאוג גם להכללה

בנסיבות אקולוגיות שונות, השפעות רחבות

על הנושא שבאות מחוץ למשפחה ושיכול

להיות להם ספקטרום רחב של השפעות.

Gottfried, Gottfried & Bathurst

החוקרים

ואחרים הציעו כמה כיוונים

(2002)

תיאורטיים חשובים שניתן להתבסס עליהם

במחקרים עתידיים. בהם:

1. מחקרים שיתבססו על המשגה חיובית

של עבודת אמהות ובתים עם שני

משתכרים. בנוסף, להגדיר את המשפחות

כמסתגלות. למשל, יש לשים לב לכך

שבמשפחות אלו השתנו מבפנים הגדרות

תפקיד מגדריות, והמחשבה הייתה שיש

לתת יותר תשומת לב לקשר של תפיסות

תפקיד (תפיסות חיוביות לעומת שליליות)

אלה וההשפעה של תעסוקת אמהות

או שני הורים משתכרים, על התפתחות

הילדים.

2. במקום לחקור את נושא תעסוקת האם

מתוך פרספקטיבה של “חסך”, ניתן לעשות

את החקירה מתוך גישה של “פיצוי”,

כלומר, להסתכל על הפיצוי על החסר

של האם ביותר מעורבות של האב. אמנם,

עדיין גם פרספקטיבה זו יכולה להיעשות

תחת ההנחה של חסר. אך תפיסת הפיצוי

יכולה להישען על תפיסה חדשה לגבי

תעסוקת אמהות. כלומר, לראות את

תעסוקת האם כקשורה

לערכים חברתיים שונים

או כקשורה לערכים

שונים לגבי תפקידי

(

Deutsch, 1999

מגדר (

או לראות את העובדה

יותר

שהאב לוקח

אחריות על הילדים

כהחלטה משותפת

של הזוג. בתפיסת

ה”חסך”, המעורבות של

האבא נתפסת כתגובה

לעבודת האם ולא כחלק

מהשיקולים שהביאו

להחלטה שלה לעבוד.

3. כיוון נוסף לחקירה הוא

מחקרמתוךפרספקטיבה

Gottfried, Gottfried &

ש-

מכנים

(2002) Bathurst

אותה “פרספקטיבה של

הסתגלות המשפחה”.

לפי גישה זו הסתגלות

ה מ ש פ ח ה כ ו ל ל ת

ושינויים

פרקטיקות

שהמשפחה נוקטת על

מנת לתמוך בתפקוד משפחתי תקין,

למשל, יותר מעורבות של האבא, יותר

עזרה של הילדים בעבודות הבית, חינוך

הילדים ליותר עצמאות, זמני עבודה לא

רגילים של שני ההורים, גמישות בעבודה

ועוד. הפרספקטיבה של הסתגלות

דורשת מעבר מהסתכלות על חסר ופיצוי

להסתכלות ניטרלית שהולכת יחד עם

הפרספקטיבה ההתפתחותית.

4. כיוון נוסף מתחשב בכך שעבודת האם

אינו אירוע בודד שמתקיים בחלל הריק,

ולכן צריך לחקור אותו מתוך התחשבות

בכך שזה רק פקטור אחד שמשפיע

על התפתחות הילד, וכי החיים מורכבים

מהשפעות רבות, כמו הזליגות של

השפעות מהבית לעבודה ומהעבודה

Lerner, 1994)

לבית

5. המחקר על נושא השפעת תעסוקת

האם או שני הורים עובדים קשור באופן

הדוק לנושא המדיניות והנורמות הארגוניות

והתעסוקתיות הנהוגות במדינה. לפי גישה

כזו, המחקר על הקונפליקט עבודה-

משפחה צריך להתייחס לתנאי עבודה

כמו מקומות עבודה שידידותיים למשפחה,

תוכניות ומדיניות שקשורה לעבודת הורים,

זמני עבודה, גמישות וכן הלאה. הספרות

מראה שתעסוקה של אמהות משולבת

בתוך רשת של פקטורים תרבותיים, סוציו-

כלכליים, סביבתיים, משפחתיים, חלוקת

תפקידי מגדר ופקטורים של עבודה.

כך שעל מנת ללמוד את ההשפעות של

תעסוקת אמהות על ההורות, יש להתייחס

לתהליכים ולהקשרים שבהם התעסוקה

Richards & Duckett,

של האם מתרחשת (

1994; Hughes & Galinsky, 1988

לסיכום

מטרתנו במאמר זה הייתה להתבונן

על הקונפליקט עבודה-משפחה ועל

ההשפעות של עבודת שני הורים מועסקים

או תעסוקת אמהות על התוצאות של

התפתחות הילד והבחירות המקצועיות

של האמהות. הצבענו על כיווני השפעה

אפשריים ועל המשתנים הרבים שמתווכים

את גודל הקונפליקט ואת אופן השפעתו

על התפתחות הילד והבחירות המקצועיות.

באופן חד משמעי אנו סבורות כי עצם

עבודתן של אמהות אינה מנבאת תוצאות

שליליות על התפתחות הילדים ויש לה

אף השפעות מיטיבות, הן מבחינת המודל

שהן נותנות לילדיהן והן על מעורבות

האב בחיי הילדים. עם זאת, גורמים רבים

יכולים לתרום להעצמת הקונפליקט או

להפחתתו, להעצמת ההשפעות השליליות

של תעסוקת האמהות על התפתחות

הילד או להעצמת ההשפעות החיוביות

של תעסוקת האמהות על התפתחות

הילד.

הראינו שהשיח החברתי הקיים לא מאפשר

התבוננות מתאימה של הגורמים הארגוניים

והמדיניים שעשויים לתרום להפחתת

ההשפעות הלא רצויות של עבודת אמהות

על התפתחות הילד. זאת משום שהשיח

נע בין “המחירים שהילדים משלמים על

עבודת ההורים” לבין השטחת הקונפליקט.

ראינו כי אמהות רבות מזדהות עם המודל

המסורתי ולאור התוצאות שמראות

שהתפתחות הילדים לא נפגעת בהכרח

מעבודתן, יכולות הן לקבל לגיטימציה

להתפנות למימוש עצמי ובחירה מקצועית

שהולמת יותר את נטיותיהן. אנו סבורות כי

ראייה רב ממדית של הנושא יכולה לסייע

לפתח שיח ציבורי שמטרתו הבניית חוקי

עבודה ותרבות ארגונית מתאימה שתסייע

גם לתמיכת הממונה הישיר בעבודה,

שכה משמעותיים לאיזון משפחה-עבודה,

לצד שיח המכבד ומעריך את השינויים

המתרחשים במבנה המשפחה ובחלוקת

התפקידים במשפחה.