פסיכואקטואליה

פסיכואקטואליה

- 49 -

באופן מסורתי, תחומי המחקר שעסקו

בארגוני עבודה ובמשפחות היו שני תחומים

נפרדים ומנותקים זה מזה. עם זאת, שינויים

מרכזיים שהתרחשו בעשורים האחרונים

בישראל, כמו במדינות מערביות אחרות, הן

בתחום המשפחה והן בתחום העבודה, גרמו

לכך שיחסי הגומלין ביניהם הפכו לנושא

שלא ניתן להתעלם ממנו, לדוגמא, בשנת

5991 שיעור הנשים שעבדו בישראל עמד

על כ-%54. כיום שיעור הנשים שעובדות

עומד על כ-%35 (חיים, 1102).

בתגובה, גם חוקרים החלו להקדישתשומת

לב רבה יותר להבנת טבעו של הקשר

בין דרישות המשפחה ודרישות העבודה

(ויסמל-מנור, 2102). עניינו של מאמר זה

הוא בהבנת ההשפעות של הקונפליקט

עבודה-משפחה על ההורות, על הבחירות

המקצועית של ההורים ועל התפתחות

הילד ויחסי הגומלין ביניהם ובפרט בקרב

נשים ואמהות. מהו הקונפליקט ומה

מעצים אותו? האם עובדת היותם של שני

ההורים מועסקים בקריירה או בעבודה

משפיעה לרעה על התפתחות הילד? האם

תעסוקת אמהות לא טובה לגידול ילדים?

אילו מרכיבים של הקונפליקט משפיעים

על תוצאות התפתחות הילד? האם ישנם

גורמים שיכולים לצמצם את הקונפליקט

ועדיין שאמהות תפתחנה קריירה? כיצד

משפיע קונפליקט העבודה-משפחה

על התנהלותן ובחירותיהן המקצועיות

והמשפחתיות של אמהות עובדות?

מהות הקונפליקט

עבודה - משפחה

הוא

קונפליקט עבודה - משפחה

קונפליקט בין שני תפקידים שונים שאדם

נידרש לבצע. הקונפליקט נובע כתוצאה

מכך שדרישותיו של תפקיד בתחום

העבודה מתנגשות עם דרישות התפקיד

בתחום המשפחה. ישנם לחצים שאינם

מאוזנים כבעל תפקיד בתחום העבודה

Kahn et al.,

וכבן משפחה. קאהן וחבריו ‏(

) רואים בעבודה ובמשפחה שתי

1964

מערכות תפקידים עם ציפיות ודרישות

שונות. הקונפליקט נוצר, לדעתם, כאשר

דרישות מערכת אחת סותרות את

דרישות המערכת השנייה. הקונפליקט

בין עבודה למשפחה חשוב עבור ארגונים

ויחידים משום שיש לו השלכות שליליות.

לדוגמא, הקונפליקט בין עבודה ומשפחה

קשור לגידול בהיעדרות, גידול בתחלופה,

ירידה בביצועים והתדרדרות בבריאות

מנטלית ופיזית כאחד. מן הצד השני,

הקונפליקט קשור לרצון לקדם את יכולת

ההורה לשמור על רווחת הילד, לתמוך

בהתפתחותו הרגשית-חברתית-קוגנטיבית

ובריאותית של הילד.

שיח חברתי שתומך

במודל המסורתי

הקונפליקט משפחה-עבודה מתקיים

בתוך מרחב של שיח חברתי מסוים. השיח

במודל המסורתי בעיקרו רואה בעבודת

אמהות או בקריירה של שני ההורים

סוג של הזנחה שעליו הילדים משלמים

מחיר. זהו שיח שנעוץ גם בשיח המקצועי

הפסיכואנליטי ששם דגש רב על הנוכחות

האמהית. החוקרת ברושארט (ויקיפדיה)

מצאה כי נשים מושפעות מתהליך החיברות

ומחזיקות עדיין בראייה המסורתית

שתפקידה הראשוני של האישה הוא

עבודת הבית וגידול הילדים.

Martins, Eddleson

במחקר שנערך על ידי

(ויקיפדיה) נמצא כי באשר

& Veiga

לנשים קיים מתאם שלילי חזק בין

הקונפליקט לשביעות רצון מהעבודה.

ככל שהקונפליקט גדל כך שביעות הרצון

קטנה יותר. בנוגע לגברים, לא נמצא קשר

מובהק בעניין זה.

מחקר נוסף של אותם חוקרים בדק את

אופן ההסתכלות של סטודנטים על

נושא העבודה משפחה, ממצאיו היו כי

סטודנטיות הביאו בחשבון מראש החלטות

שקשורות לתפקידן העתידי במשפחה ואי

לכך השתלבו במקצועות יוקרתיים פחות.

מכאן שהפער המגדרי התעצם בשל

ההחלטות שהנשים ביצעו בעצמן.

במאמרה של יעל עזרא ( 5102) היא

מבקשת לנפץ מיתוסים הקשורים

באמהות וקריירה התומכים במודל

המסורתי על בסיס ממצאי מחקרים

בתחום. לשיטתה, לא נמצא הבדל בין

התפתחותם של ילדים לאמהות עובדות

לבין ילדי עקרות בית, ונשים עובדות אינן

הופכות חולות מרוב מתח ואינן מתות

מהתקפי לב. נהפוך הוא, ככל שהן מחויבות

יותר לעבודתן כך הן בריאות יותר.

אנו נתקלות בעבודה המקצועית בסיפורי

הורות וקריירה מכל הסוגים - אמהות

שדוחות את המימוש המקצועי שלהן

עד שהילדים יגדלו (בינתיים האבא הוא

המפרנס העיקרי), לעומת אלו שעבודתן

במהותה דורשת שעות עבודה ארוכות ולכן

אין להן ברירה אלא לבחור בין חיים מאוד

תובעניים ומלאי רגשות אשמה ולחץ,

לבין ויתור מוחלט על מאוויהן המקצועיים

והקרבה למען המשפחה. יש בתים שבהם

קיימת עדיין חלוקת תפקידים מסורתית

וההורים החליטו שיש הורה אחד שמופקד

על הכסף והמשכורת (בדרך כלל האבא)

והשני אמון על החינוך והחיים השוטפים

של המשפחה. בקרב האמהות מתקיים

שיח פנימי וחיצוני, האם הן קרייריסטיות

או רק מתפרנסות, כלומר האם האנרגיות

הורות וקריירה

פינת

ההורות

שרית ארנון לרנר ואיריס ברנט

שרית ארנון לרנר היא פסיכולוגית תעסוקתית מומחית בעלת מכון לייעוץ ואבחון תעסוקתי.

איריס ברנט היא בעלת קליניקה לטיפול אישי, זוגי ומשפחתי.

קונפליקט עבודה-משפחה והשפעתו על התפתחות הילד,

בחירות מקצועיות ויחסי הגומלין ביניהם