26 / 68
יולי 5102
- 26 -
משפחתי, כשאני “בוגדת” בסטנדרטים המשפחתיים סביב
קריירה והשכלה.
תחום הקריירה נתפס לא פעם כתהליך
שהוא ברובו אבחוני, ייעוצי ו”פרקטי” [...] עם
זאת, בפועל, בהתערבויות בתחום הקריירה
נדרשים לא פעם תהליכים ומיומנויות
נרחבים יותר
רוב האנשים עסוקים שעות נכבדות מהיממה בקריירה ובעשייה
שלהם. שנים רבות מחיינו אנו עוסקים בבנייה, בעיצוב ובפיתוח
הקריירה שלנו, זהו חלק משמעותי כל כך עבור מרבית האנשים
שאיתם אני נפגשת. כאשת מקצוע אם כך, מדוע תחום זה לא
מהווה חלק מתחומי ה”טיפול” או לפחות תחום הראוי ללמידה
בהכשרות שונות במקצועות הטיפוליים כפסיכולוגיה קלינית,
עבודה סוציאלית קלינית ועוד, או לפתחו כתחום בפני עצמו:
טיפול בקריירות.
תחום הקריירה נתפס לא פעם כתהליך שהוא ברובו אבחוני,
ייעוצי ו”פרקטי”, וההתערבות השכיחה בו הנה ייעוצית קצרת
מועד. עם זאת, בפועל, בהתערבויות בתחום הקריירה נדרשים
לא פעם תהליכים ומיומנויות נרחבים יותר מהזירה הייעוצית:
פורמליזציה לתחום ייעוץ קריירה ופיתוח תרפיה בתחום.
מניסיוני לאורך השנים, אני עדה לכך שלא פעם שאלות סביב
קריירה נעות סביב שאלות של זהות האדם. שינוי קריירה לא
פעם קשור לשינוי חלקים בזהות, או צורך של חלקים נוספים
בזהות לבוא לידי ביטוי, ממש כשם שלעתים פרידה מבן זוג או
התחלת זוגיות חדשה עשויים להיות קשורים לקריירה או להבאת
ילד. לא פעם אני נפגשת עם אנשים שבחרו “להתגרש” מבן
הזוג, כשהצורך היה למעשה “להתגרש” מהקריירה ולהפך, או
אנשים שבגדו בבת הזוג מכיוון שהשתעממו בעבודה.
כמה מורכב לבחור בחירה תעסוקתית שנוגדת את דעת
משפחת המוצא ואת המודלים הקיימים, או לבחור בחירה
תעסוקתית שנוגדת את ערכי הסביבה שבה אני חי. במקביל,
חוסר מימוש תעסוקתי משפיע גם על הזוגיות שלנו, על ההורות
שלנו ועל הבריאות הפיזית והנפשית שלנו.
החיבורים המרתקים שבין עשייה, קריירה, תשוקה ואהבה,
נעשו, מניסיוני ולהבנתי, לחיבורים הכרחיים. בתאוצה גוברת,
עולה הצורך של אנשים “להמציא עצמם” ולעצמם את עולמות
העשייה שלהם. אין מי שיעשה זאת בשבילם. הם הצורכים
והם הממציאים. עולמות אישיים אלה יכולים להתפתח ככאלה
רק מהמקורות האותנטיים של האנשים. מלב לבם. כך הולך
ומתעצם כורח המיצוי. תהליכים אלה כמעט מנוגדים לצורכי
פיתוח הקריירות שנדרשו במאה הקודמת ובוודאי בזו
שלפניה. ההקשבה שנדרשה אז הייתה מכוונת יותר לצרכים
ולדרישות חיצוניים, כמו גם התאמתם בעיקר ליכולות האדם,
ללא התייחסות יתרה לרצון האדם, למוטיבציה שלו, לצרכים,
לתשוקות ועוד. מקצועות ותפקידים היו נוקשים בהגדרותיהם
ולימודיהם התיימרו להיות ממוקדים ומכווני עשייה ספציפית. לא
עוד. סטיב ג’ובס, למשל, למד קליגרפיה וממנה פרץ והתפתח.
הוא לא למד מחשבים או יזמות או עיצוב.
ייעוץ קריירה קלאסי מכוון בעיקר לאבחן ולייעץ ולכוון אנשים
ל”מה” שהם רוצים או יכולים לעסוק בו. מעבר לכך עולה וחוזרת
שאלת התשוקה או ה“למה” בוחר אדם לעסוק במה שעוסק.
שאלת ה”למה” היא לא פעם השאלה שמובילה לתשובת ה”מה”
האותנטית ביותר. “למה” האדם בוחר לעסוק בעשייה מסוימת?
בירור ה”למה” האותנטי הוא שמוביל לא פעם לחוויה של מימוש,
של הישגים, של סיפוק ושל שמחה בעשייה. ה”למה” יגיעו לרוב
מתוך “פצע” המניע ל”תשוקה” למימוש. תשוקת האדם לעשייה
בעלת משמעות.
באיתור מקור התשוקה או הכאב יש פוטנציאל עשיר לפיתוח
אנשים בדרכם המקצועית והבטחת המוטיבציה שלהם
להישגים. לכך נדרשים תהליכי עומק והבנת הדיאלוג בין האדם
לבין הקריירה שלו, ולפרופיל קליני ותעסוקתי של תחומי עיסוק
שונים. כלומר, נדרש החיבור בין הבנה קלינית ודינמית של
תחום הקריירה לבין הבנה קלינית ודינמית בהקשר לעולמות
העבודה וההגשמה עצמית, ואלה, בנוסף לכלי הייעוץ, האבחון
והפרקטיקות הקיימים בתחום הקריירה.
כמה מורכב לבחור בחירה תעסוקתית
שנוגדת את דעת משפחת המוצא ואת
המודלים הקיימים, או לבחור בחירה
תעסוקתית שנוגדת את ערכי הסביבה
שבה אני חי
חמישה מעצורים בדרך למימוש עצמי
חוויית חוסר מימוש או חוסר שביעות רצון בתחום הקריירה
מתוארת על ידי אנשים כחוויה של תקיעות. ישנן 5 רמות וסוגים
עיקריים של תקיעות בקריירה. שתי הראשונות הן המורכבות
והעמוקות ביותר.
- למה אני רוצה דווקא את
1. תקיעות סביב שאלת ה”למה”
הקריירה הזו? על איזה פצע, תשוקה או צרכים הייתי רוצה
שהקריירה תיתן מענה?
- שאלה סביב תחום העיסוק,
2. תקיעות סביב שאלת ה”מה”
שאלה הקשורה לזהות האדם. מה אני רוצה לעשות בקריירה
שלי? מי אני רוצה להיות בקריירה שלי?
- איך לעשות את השינוי? איך
3. תקיעות סביב שאלת ה”איך”
להצליח בקריירה? שאלות על “הדרך” הנכונה לאדם להשגת
חוויית סיפוק והצלחה בקריירה.
- שאלה סביב הקשר
4. תקיעות סביב שאלת “איפה” ו”עם מי”
של העיסוק, מסגרת העיסוק, היקף העיסוק, מקום העיסוק, סוג