21 / 68
פסיכואקטואליה
- 21 -
אבחון לקויות למידה עם הפרעת קשב וריכוז. היא התמודדה
עם קשיים רבים במהלך הלימודים, ותהליך הייעוץ התעסוקתי
בליווי פסיכולוגית (הכותבת הראשונה) החל בשנה האחרונה
ללימודיה. כבר אז היה ברור שמדובר בסטודנטית מצטיינת אך
מתקשה בתחום החברתי. מפגשי הליווי עם דינה כללו מספר
מועט של מפגשים פנים אל פנים, ולאחריהם המשיך תהליך
הליווי באמצעות שיחות טלפון (בשל ריחוק מקום מגוריה).
תהליך הליווי נמשך כשנה וחצי.
1. תיאור ההקשר הארגוני
תהליך הייעוץשנבחר בוצע במסגרת מרכז התמיכה לסטודנטים
בעלי לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז “חממה” במכללת תל-
2
חי. ליווי תעסוקתי זה היווה חלק מתוכנית “מאקדמיה לקריירה”
שמטרתה ללוות סטודנטים בשנת לימודיהם האחרונה במעבר
מהלימודים האקדמיים לשוק עבודה (התהליך המתואר התבצע
במשך כשנתיים, והחל בשנת הלימודים האחרונה ללימודי
התואר האקדמי). במסגרת התוכנית כל סטודנט השתתף
בקורס אקדמי ובו נלמדו תכנים הקשורים לעולם העבודה,
בסדנאות אסטרטגיה שמטרתן גיבוש הזהות התעסוקתית
ורכישת כלים ומיומנויות הרלוונטיים לעולם העבודה, וכן ייעוץ
תעסוקתי פרטני. בסיום תהליך זה הוצע לסטודנטים ליווי
ליישום התוכנית התעסוקתית של כל אחד ואחד מהמשתתפים.
בתהליך הלמידה מהצלחות התמקדנו בשלב הליווי התעסוקתי
של דינה, סטודנטית במרכז התמיכה.
2. איתור הצלחה ראויה ללמידה וזיהוי תחום ההצלחה
הבחירה בסיפורה של דינה כהצלחה הראויה לחקר וניתוח הייתה
תהליך משמעותי בפני עצמו. לתוכנית במסגרתה בוצע הליווי,
“מאקדמיה לקריירה”, היו יעדים מוגדרים ואובייקטיביים (למשל,
התמדה של מעל חצי שנה בעבודה בתחום הלימודים לאחר
סיומם). במקביל, חשוב היה לנו לזהות גם הצלחה סובייקטיבית
בעינינו, ובמקרה של דינה, זיהינו את היכולת לבחור בעצמה,
לפתח תחושת מסוגלות להביא את עצמה להישגים, ולבסס
זהות תעסוקתית ובעיקר אמונה ביכולת שלה לנהל את
הקריירה שלה.
3. תיאור ההצלחה במונחי “לפני” ו”אחרי”
בקורס ובסדנאות שהקדימו את תהליך הליווי, נטתה דינה
לפאסיביות ומיעטה לבטא את עצמה. עם זאת, היא הקפידה
להגיע למפגשים ולבצע את המשימות שנדרשו ממנה. דינה,
אשר בעת תחילת תהליך הליווי עמדה לסיים את לימודיה
בתחום החינוך וניסיונה התעסוקתי כלל עבודה יצרנית בלתי
מקצועית, לא הביעה עניין או רצון לעסוק בתחום שאותו
למדה. היא חששה מעבודה במשרה מלאה והייתה חסרה את
הביטחון ביכולתה להתמודד עם ראיונות עבודה ותהליכי קבלה
לעבודה. היא נטתה להימנע משינויים והביעה רצון להמשיך
ולעבוד בעיסוק בלתי מקצועי שבו עבדה טרם לימודיה.
במהלך הליווי היא עברה לתהליך חיפוש פרואקטיבי באופן
הדרגתי. לדוגמא: בתחילת התהליך היא נמנעה מלקבוע
ראיונות עבודה. לאחר מכן הייתה קובעת ראיונות ולא מגיעה
אליהם. בשלב הבא, היא למדה לבקש עזרה והלכה יחד עם
חבר או בן משפחה לראיונות שהם תיאמו לה. לבסוף, הגיע
השלב שבו דינה חיפשה לבדה את מקומות העבודה, קבעה
ראיונות והלכה אליהם לבדה. דוגמא נוספת להצלחה: במהלך
תקופת הליווי היא עבדה בכמה עבודות. בתחילה עבדה
בעבודה שאליה התקבלה דרך מכר, אך פרשה ממנה לאחר
זמן קצר. לאחר מכן מצאה לבדה משרה והתמידה בה, למרות
אי שביעות רצונה ממשרה זו. בהמשך מצאה עבודה בכוחות
עצמה, אך גילתה מהר מאוד כי היא אינה חשה בה בנוח,
ולבסוף איתרה משרה שהייתה בנויה למידותיה ורצונותיה
כפי שלמדה להגדירם לעצמה. לאחר סיום התהליך גילתה
דינה עניין בעבודה בתחום שאותו למדה, בנתה את ביטחונה
ביכולתה למצוא משרות מתאימות לה (הן מבחינת התוכן והן
מבחינת סביבת העבודה), וכן רכשה כלים לאיתור ולהשתלבות
בעיסוקים אלה.
עצם ההצלחה בתהליך הליווי עם דינה
- היכולת שלה לבחור בעצמה, והידיעה
המגובשת מה טוב בשבילה, עולה על כל
דעת מומחה
4. זיהוי תוצרי לוואי שליליים של ההצלחה
במפגשים עם דינה עובדו החסמים שעמדו בינה לבין השתלבות
בעבודה בתחום עיסוקה. החסמים העיקריים היו הכחשת
הלקות והימנעות מעשייה. הבנו יחד את יתרונות ההכחשה
וההימנעות ואת המחירים שלהם. בהמשך נעשתה עבודה כדי
לשנות דפוסים אלה. שינוי זה היה כרוך במפגש עם הלקות.
מפגש זה כלל בתוכו כאב ותסכול רב ולטווח הקצר האדיר
את תחושת החסם והפחית את הביטחון והמסוגלות העצמית.
למעשה, בדרך להצלחה נלקחו כמה צעדים “לאחור”. כמו כן,
דינה “נכשלה” לא אחת במשימות שניתנו לה (כגון כתיבת
קורות חיים, הגעה לראיון עבודה וכדומה), ואף אלה הפחיתו את
תחושת המסוגלות והנציחו את תחושת הכישלון והערך העצמי
הירוד. לבסוף, הבינה דינה כי בכל בחירה מקצועית קיימים
יתרונות וחסרונות. החסרונות עמם נדרשה דינה להשלים, גם
הם תוצרי לוואי שליליים של ההצלחה. כך, למשל, כאשר בחרה
בעיסוק שאין בו איום של כישלון, בחירה זו לוותה באי מיצוי
יכולותיה הטובות.
התוכנית “מלימודים לקריירה” היא תוכנית משולבת של “חממה”, מרכז התמיכה לסטודנטים עם לקויות למידה המכללה האקדמית תל-חי,
2
והאגף לפרויקטים מיוחדים, הביטוח הלאומי. התוכנית התהוותה ביוזמת יעל מלצר, מנהלת מרכז התמיכה, אשר זיהתה את הצורך ואת הפוטנציאל
הקיים בקרב הסטודנטים בעלי לקויות הלמידה. התוכנית התאפשרה בזכות שיתוף פעולה של הקרן למפעלים מיוחדים בביטוח הלאומי בהנהלת
שרית בייץ-מוראי. התוכנית לוותה בוועדת היגוי מטעם הביטוח הלאומי ובמחקר במימונו, שאותו ניהלה פרופ’ הלנה דה-סביליה.