פסיכואקטואליה - יולי 2015

23 / 68

פסיכואקטואליה
- 23 -
משוב מיידי על כל עשייה של דינה וחיזוק חיובי על כך.•
למול כישלונות ואי ביצוע משימות - העלאת דוגמאות •
למקרים של הצלחה, אם בתהליך הליווי ואם מתחומי חייה
האחרים של הנועצת. כמו כן, העברת מסר של קבלה של
אי העשייה (“נראה שזה עדיין לא הזמן”).
מעבר ממתן משימות על ידי הפסיכולוגית לגיבוש משותף •
של משימות שנחוות כאפשריות.
הקדשת מחשבה מעמיקה למשמעויות
המעשיות של השיח הרגשי והמופשט
מאפשרת חשיבה ביקורתית בצד יכולת
להעביר את הידע לתהליכי טיפול אחרים
ולפסיכולוגים אחרים. בתהליך זה מעמיקה
ההבנה שדברים אינם מתרחשים בעצמם
7. הפקת עקרונות הפעולה
. • Reaching out
שמירת הקשר גם כאשר לכאורה אין התקדמות מהפן •
התעסוקתי.
שימוש בהדרכה.•
שימוש בתכנים יומיומיים מעולמה האישי.•
בנייה הדרגתית של מידת המעורבות הנדרשת.•
הבעת סקרנות (דרך חזרה על שאלות וירידה לפרטים).•
עידוד חופש הבחירה (בנושאי השיחה).•
חיזוק מובלט לאקטיביות שהפגינה הנועצת כאשר הייתה •
אקטיבית.
הבעת אמון ותקווה בכוחו של התהליך ובשיפור האפשרי.•
שותפות הנועצת בבחירת המשימות מפגישה לפגישה.•
8. זיהוי סוגיות בלתי פתורות
בעת ניתוח הדרך המשותפת עם דינה, חשוב היה לזהות סוגיות
בלתי פתורות, אשר יכולות לנווט מקרים עתידיים של חקר
למידה מהצלחות. סוגיה אחת נוגעת לשאלה לגבי התמקדות
בקשיים ובחסמים. העיסוק במגבלות ובמוקדי הקושי עשוי מצד
אחד להנציח את העיסוק בהם, לשמר ולחזק אותם, או כפי
) ההתמקדות Clifton & Nelson,שטענו קליפטון ונלסון (2991
בחולשות יכול במקרה הטוב ביותר להוביל לבינוניות. ההתוודעות
אליהם, קבלתם ואיתור דרכי התמודדות יעילות יותר או פחות
יכולים לחזק את האדם בבחירותיו בהווה ובעתיד. מתוך ניתוח
הליווי התעסוקתי של דינה, עדיין לא התגבשה תמונה ברורה
עד כמה יש לתת מקום להימנעות ולקשיים וכמה יש להתרכז
בשיח כוחות (שיח המתמקד באיכויות והעוצמות של האדם)
המשדר אמונה ואקטיביות. השימוש בשיח מופנה כוחות גם הוא
העלה התלבטות דומה. שיח זה עשוי להעצים ולקדם אך קשה
שלא לתהות אם פריזמה זו מייצרת הקצנה ועיוות של היכולות
הקיימות. זווית נוספת של התלבטויות אלה עוסקת בבחירת
הפסיכולוגית בטכניקות טיפוליות. פעמים רבות בעבודה עם
דינה עלתה השאלה עד כמה יש לקדם אותה באופן אקטיבי,
להגדיר את הצעד הבא על מנת שתמשיך לקדם את בחירותיה
ולעודד אותה לעשותו, או שמא נכון יותר לאפשר לה להגדיר
את קצב ההתקדמות ואת האתגר ההתפתחותי הבא.
סיכום
“ההצלחה היא מסע, לא יעד”.
- בן סוויטלנד
במאמר זה סקרנו בקצרה את תוצריו של יישום תהליך מובנה
של למידה מהצלחות. התמקדנו בתהליך יצירת הקשר, אשר
היווה בסיס לעבודת הליווי המשמעותית ולהצלחה שבאה
בעקבותיו. ההתעקשות על הקשר, והגעה להצלחה ביצירתו, היא
זו שאפשרה שיח תעסוקתי משמעותי, וביטחון גובר של דינה
ביכולותיה, עד כדי קבלת החלטה שהייתה מנוגדת לדעתה של
הפסיכולוגית המלווה.
תהליך למידה וחקירה זה ארך חודשים ארוכים, ובדומה לליווי
של דינה, כלל לעתים גם צעדים לאחור, חזרתיות בתחקור
והרהור פנימי. בהיזכרנו בתחילת תהליכי תחקיר אלה, זכורה
התחושה כי חלק מהדברים מובנים מאליהם, ואינם דורשים
הסבר או העמקה לרמת הפעולות. כאשר נשאלה הפסיכולוגית
בתחקור “מה עשית?” התגובה הראשונית הייתה “אינני יודעת”
או מענה מתוך שיח רגשי כגון “הייתי שם בשבילה”. אחרי
הכול, אנו מורגלים בחשיבה מופשטת ויודעים להבין זה את זה
כשנשמעת בחלל האוויר אמירה כגון “הפגנתי אמפתיה”, אך
לא תמיד קל לנו לנתח אמירות אלה לרמת המעשה. הקדשת
מחשבה מעמיקה למשמעויות המעשיות של השיח הרגשי
והמופשט מאפשרת חשיבה ביקורתית בצד יכולת להעביר את
הידע לתהליכי טיפול אחרים ולפסיכולוגים אחרים. בתהליך זה