פסיכואקטואליה

פסיכואקטואליה

- 27 -

הארגון והאווירה, וסביבת העבודה והמסגרת הנכונה לאדם. סוגי

האנשים שאיתם נכון לאדם לעבוד, קולגות, שותפים, כפיפים,

מעסיק, סוגי לקוחות.

- שאלת המינונים, שאלות

5. תקיעות סביב שאלות ה”כמה”

סביב נתינה וקבלה, מה וכמה נותן האדם אל מול מה מקבל.

למעשה, לכל חמש שאלות אלו יש קשר ישיר להיענות לצורכי

האדם, למקורות המייצרים עבורו חוויה של תשוקה וסיפוק

בקריירה או להפך. חוסר הבנה וחוסר מתן מענה לצרכים אלו

עשויים לייצר תסכול, כאב וחוויית חוסר מימוש.

באיתור מקור התשוקה או הכאב יש

פוטנציאל עשיר לפיתוח אנשים בדרכם

המקצועית והבטחת המוטיבציה שלהם

להישגים. לכך נדרשים תהליכי עומק והבנת

הדיאלוג בין האדם לבין הקריירה שלו,

ולפרופיל קליני ותעסוקתי של תחומי עיסוק

שונים

נושאים נוספים הקשורים לתקיעות תעסוקתית הם, למשל:

תשוקה, אנרגיה, ידיעה (“אני לא יודע”), רצון, רשות, בעלות,

אחריות, מחויבות, שייכות, בחירה, יכולת לניהול עצמי, קבלת

החלטות, צורך בביטחון וה”מוכר” - הרפתקנות ושינויים, התחלות

ופרידות, קשיים ביישום ניהול הקריירה, היחס להצלחה, כסף

ושפע (חומרי, רוחני, קוגניטיבי, רגשי), עולם ערכים ושליחות,

יחסים מול מסגרת (סמכות, גבולות, קולגות, כפיפים ועוד),

או חסרונה, מורכבות הדיאלוג, קריירה-הורות, דיאלוג קריירה-

זוגיות, תקיעות רב דורית ועוד.

באופן היסטורי הייעוץ התעסוקתי היה מוגבל בהיקף הזמן

שלו ל-3 עד 4 מפגשים. בהמשך תהליכים אלו, חלק מאנשי

המקצוע התגמשו והתרחבו על פי צורכי האדם ומורכבות

התקיעות התעסוקתית שלו, והציעו 8-31 מפגשים (עם או בלי

ביצוע מערכות מבדקים או מבחנים פסיכולוגיים). כאשר נדרש

תהליך עמוק יותר, גם אורך התהליך עשוי להשתנות וגם אפיוני

התהליך. אם הייעוץ מתרחב לשאלות כמו טראומות בעשייה

ובהישגים, קשיי אינטגרציה זהותיים או יחסים קונפליקטואליים

בנושאי קבלה ונתינה או בנושאי כסף ושפע, מופנים הנועצים

או ממשיכים עם מטפלים ויועצים שמומחיותם בתחום העבודה

חוברת למומחיות בתחומי תהליכי תרפיה.

עםההתפתחויותהדרמטיותשקורותבעולמותהקריירה והעשייה,

באפיוני השייכות והזהות המשתנים בשוק העבודה ובצורך עד

הכרח של האדם ליצור קריירות מחוברות לזיהוי העצמי וחיבור

ל”אני האותנטי” והייחודי של האדם, מתחייבת גישה הוליסטית

שתחבר בין העולמות, הכלים והצרכים: הן פנימיים של היחיד והן

חיצוניים (צורכי המשפחה, צורכי הסביבה וצורכי שוק העבודה,

מסגרות לימודיות, לקוחות, ארגונים וכו’).

בספרו של דב ינאי (3102) “הקוד האנושי” הוא מאתגר ומרחיב

לגבי צורכי העשייה

Silver Ace

את היריעה דרך תיאור מודל ה-

וההתפתחות המתחייבים במאה ה-12.

יובל הררי בספרו החדש “ההיסטוריה של המחר” (5102) מדבר

על אתגרי העתיד וטוען שבעוד שבמהפכה התעשייתית

אנשים למדו לייצר מוצרים ומכונות, הוא צופה כי במהפכה

של המאה ה-12 אנשים ילמדו לייצר את עצמם. לייצר גוף,

תודעה, אינטליגנציה ועוד. יש אנשים שכבר כיום יוצרים את

מקצועותיהם, ואכן כל יום “נולדים” מאות אם לא אלפים של

מקצועות חדשים שנוספים לשוק העבודה.

מכאן שעולה הצורך במומחיות של דיסציפלינה חדשה שכבר

, שתיצור חיבור

תרפיה בתחום הקריירה

מתהווה בארץ ובעולם:

בין ידע והבנה בתחום הקריירה לבין נפש האדם. ידע המחבר

בין הצרכים והאפשרויות בשוק התעסוקה, הלימודים, הארגונים,

העסקים, הכספים והכלים הפרקטיים, לבין כלי אבחון ומבחנים

תעסוקתיים הבודקים נטיות תעסוקתיות, כישורים ואישיות.

לצד מרכיבים נפשיים ותהליכיים המחוברים לקריירה והגשמה

עצמית - צורכי האדם, תקיעויות בקריירה, חסמים בקריירה,

זהות האדם, תשוקה, יחסי האדם עם מסגרת, טראומות ופצעים

המובילים לקריירה או לשינוי תעסוקתי, השפעת משפחת

המוצא, השפעה הדדית בין קריירה לזוגיות ולהורות ועוד.

אמור לי במה אתה עוסק ואומר לך מי אתה

במאה ה-12 קריירה היא חלק משמעותי מזהות האדם, ואפשר

לומר: “אמור לי במה אתה עוסק ואומר לך מי אתה”. זאת מכיוון

שהקריירה באה לתת מענה חשוב לצורכי האדם, וצורכי האדם

מעידים עליו.

כך מתפתחים בשנים האחרונות מומחים מסוג חדש, והביקוש

להם גדל. והוא גדל כי האתגר של “להמציא את עצמך מחדש”

הוא מהפכני. עולה כמעט כורח המיצוי: לזהות יכולות על אף

המערכות שאותן “עבר” האדם, שלא רק שלא כיוונו אליהן אלא

דרשו לעמעם ולבלום אם לא להכחיד אותן. בעבר הלא כל כך

רחוק היו מקצועות ועיסוקים שבהם חשיבה יצירתית וייחודית היוו

סיבה לפיטורין. ניזכר בסרטו של צ’רלי צ’פלין “זמנים מודרניים”

המציג את העובד כבורג חסר משמעות במערכת “אוטומטית”.

במערכת כזו, ביטוי אישי הוא “מסוכן” לכל המעורבים. דוגמא

זו ממחישה עד כמה העולם התעסוקתי השתנה במאה ה-12,

ובמאה הזו נדרשת ומוערכת יותר ויותר ייחודיות וביטוי עצמי.

כך מחויב כמעט ה”עובד” המודרני ואתגריו

למקפצה התפתחותית - תיאור מקרה

א’ עבד כשכיר “מכור” בחברת הייטק נחשקת ובינלאומית.

הוא הגיע אליה ב”מסלול מחוננים”: אובחן כעילוי עוד בגן, קפץ

כיתות, סיים תואר בתיכון, בצבא גויס ל-0028 ומשם גויס לחברה

שבה עבד כעשרים שנה. מעולם לא נדרש לכתוב קורות חיים,

להתלבט בבחירה, לשאול למה פוטר או מה טוב בו. פעל

כאוטומט שמצליח ללא אבחנה פנימית, מכוון וקשוב לדרישות

המערכת סביבו. לדבריו: “היו שנים בהם לא ידעתי אם אני רעב

או שבע, והאם ומתי גופי דורש להתפנות”. התנהלותו הייתה

מכוונת “חוץ” וממוקדת יעדים. התקף לב לא צפוי אילץ אותו

“לתכנן מסלול מחדש”. לאט קלט את מוגבלות מיומנויותיו: