22 / 68
יולי 5102
- 22 -
5. בחינת השאלה האם אמנם מדובר בהצלחה
לאחר התמודדות עם ניתוח סיפורה של דינה שהוגדר כהצלחה,
ובפרט לאחר סקירת התוצרים השליליים, היה מקום לשקול
מחדש האם אכן מדובר בהצלחה הראויה ללמידה. במקרה
של דינה, התוצרים השליליים היוו חלק מתהליך התפתחותי
פסיכולוגי טבעי, ועם המציאות של בחירה מקצועית המאופיינת
תמיד ביתרונות וחסרונות.
ההתמקדות בחולשות יכול במקרה הטוב
ביותר להוביל לבינוניות. ההתוודעות
אליהם, קבלתם ואיתור דרכי התמודדות
יעילות יותר או פחות יכולים לחזק את
האדם בבחירותיו בהווה ובעתיד
עלו עוד שתי סוגיות והתלבטויות טיפוליות לגבי הצלחת
הליווי. הראשונה נוגעת לשאלה האם נכון לקדם אקטיבית
את הנועצת. במילים אחרות, האם נכון שהפסיכולוגית תהיה
אקטיבית יותר מדינה? לדוגמא: תיזום שיחות טלפון כאשר
דינה לא מתקשרת במועד או לא מגיעה לפגישות במועדים
שנקבעו. מכאן עלתה השאלה האם מדובר בהצלחה כאשר
הגורם המניע והמדרבן הוא הפסיכולוגית. בהרהור שלנו בנושא
זה, הגענו למסקנה החשובה כי ההצלחה היא משותפת, ולכל
צד יש חלק שווה בהצלחה זו. אכן, בתחילת הדרך הפסיכולוגית
הייתה אקטיבית יותר, אך אקטיביות זו כנראה שימשה כמודלינג,
וכן הראתה לדינה אכפתיות והעבירה את המסר שהפסיכולוגית
לא מתכוונת לוותר על ההתפתחות האישית של דינה. בהדרגה
ההובלה עברה לידי דינה. על כן, העברת האחריות והאקטיביות
מהפסיכולוגית לנועצת היא מרכיב משמעותי בהגדרת המקרה
כהצלחה. המעבר, הוא אשר מגדיר את ייחודיות המקרה
כהצלחה ראויה ללמידה.
בנוסף, לא ניתן להתעלם מעמדת הפסיכולוגית אשר גרסה כי
הבחירה בעבודה האחרונה, זו אשר בה דינה מצאה את הסיפוק
והמימוש הגדול ביותר, הייתה בחירה לא נכונה עבורה. לדעת
הפסיכולוגית הייתה זו נסיגה (בשכר ובסטטוס) והיא האמינה
כי דינה יכולה למלא תפקידים שיתאימו לה יותר ושיאפשרו לה
לבטא מגוון יכולות, תוך תגמול והכרה משמעותיים יותר. לאחר
הרהור ממושך, התחוור כי זוהי עצם ההצלחה בתהליך הליווי עם
דינה - היכולת שלה לבחור בעצמה, והידיעה המגובשת מה טוב
בשבילה, עולה על כל דעת מומחה.
אשר על כן, המשכנו לנתח מה בתהליך הטיפולי אפשר
את ההצלחה האובייקטיבית והסובייקטיבית בתהליך הליווי
התעסוקתי. זיהינו שלושה מוקדי הצלחה שונים וכל אחד מהם
נותח בנפרד: (1) יצירת קשר בתנאים מאתגרים. (2) חיזוק
המסוגלות העצמית, הנעה לפעולה ומתן כלים להשתלבות
בעבודה. (3) גיבוש זהות תעסוקתית משנית בתוך תחום החינוך
ומימושה במקום עבודה תואם. בהמשך יובא ניתוח של מוקד
ההצלחה הראשון בלבד בשל קוצר היריעה.
6. פירוט הפעולות שהביאו להצלחה -
שלב יצירת הקשר הטיפולי
פסיכולוגית: מה שלומך?
דינה: בסדר.
פסיכולוגית: מה עשית מתוך המשימות שדיברנו עליהן?
דינה: כלום.
פסיכולוגית: איך עבר עלייך השבוע?
דינה: לא עשיתי כלום. סתם נחתי, ישנתי, ראיתי טלוויזיה.
בשיחות הראשונות עם דינה, היא נטתה לתגובות לקוניות,
נחוותה כחסרת מוטיבציה ולעתים אף כמי שאינה מעוניינת
לשתף פעולה עם התהליך. היא הייתה פאסיבית ביותר וכך
נדרש מהפסיכולוגית להיות אקטיבית ונחושה ביצירת קשר
ראשוני שעל בסיסו ניתן יהיה לעבוד על התכנים התעסוקתיים
והרגשיים. בחרנו לתאר את הפעולות שאפיינו כל אחד משני
הצדדים בשלב יצירת הקשר.
פעולות לדוגמא של דינה:
אי הגעה לפגישות ואי יצירת קשר טלפוני במועדים
•
שנקבעו.
אי עמידה ביעדים שהציבה מפגישה לפגישה.
•
ריבוי אמירות ביקורתיות כלפי עצמה.
•
שתיקות מרובות.
•
הבעת צער והתנצלות על שיחות שלא התקיימו.
•
פעולות לדוגמא של הפסיכולוגית:
קבלת הדרכה על הייעוץ מאשת מקצוע ותיקה.
•
.)
•
3
) לפגישות (גם פגישות טלפוניות
setting
הגדרת סטינג (
לדוגמא: לדבר בחדר פרטי וסגור, להכין מחברת לסיכום
הדברים, להתכונן לפגישה וכדומה.
כאשר דינה לא התקשרה במועד שנקבע, נוצר עמה קשר
•
ביוזמת הפסיכולוגית, ודינה התבקשה להתקשר חזרה
(לבצע את פעולת החיוג).
מהלך השיחה כלל התעניינות בשלומה, הפניית השאלה
•
“על מה תרצי לשוחח היום?”, העלאת תכנים מהשיחה
הקודמת, שימוש בשאלות אינפורמטיביות וסגורות (עליהן
קל לענות), ירידה לפרטים בכל נושא שעמו שיתפה
פעולה, חזרה על שאלות, מתן משימה קלה ומעשית
לפגישה הבאה (גם אם זו אינה מתקשרת באופן ישיר
להיבט תעסוקתי).
הגדרה מחדש של כישלון לעמוד במשימה כסימן שעדיין
•
אין בשלות לבצע משימה זו ויש מקום למציאת משימה
אחרת.
מבנה הליווי התעסוקתי בתוכנית זו התבסס במידה רבה על שיחות טלפוניות ולא על פגישות פרונטליות.
3