18 / 68
יולי 5102
- 18 -
על חייה של אמה ועל הבחירות שעשתה, יכלה סיגל לראות
כיצד נבנה הסיפור של “החשש” וכיצד הוא משפיע במשפחה
כבר שלושה דורות.
“החצנה”: הוגדר על ידי סיגל השם לבעיה - ‘חשש’. נערך בירור של
ההשפעות שלו על חייה. בין היתר היא אמרה כך: “אני לא מעיזה
להחליט מה ללמוד, למרות שיש לי מחשבה על כיוון (...) החשש
גורם לי לתחושה של לא בוגרת, קטנה, מתקשה להחליט”.
חיפוש הגדרה של “סיפור מועדף”:
ש’: מה את מעדיפה במקום?
ת’: “כמובן, להיות בוגרת! להחליט! לא לפחד!”
“עיבוי הסיפור המועדף”: חיפוש אירועים יוצאי דופן מתוך תפיסה
שהם קיימים, רק לא מודעים:
ש’: מתי את זוכרת שהיה קיים חוסר פחד, שחווית קבלת
החלטות בלעדיו? (זו שפה מחצינה)
ת’: “הו! בתיכון, בתנועה! בעצם, תמיד אמרו שאני שונה. היו
דברים שלא אהבתי בטקסים ובפעולות (כמדריכה) וממש
נלחמתי כדי לשנות אותם. בבית הספר אספו כסף למטרה
שכולם הסכימו איתה ואני התנגדתי, למרות שזה היה כל כך
פופולרי”.
ש: על מה התבססה ההתנגדות?
ת’: “אני האמנתי שזה צריך להיות אחרת, לגבי הטקסים...
ולגבי תרומת הכסף... כולם חשבו שזה מוזר, אבל זו הייתה
האמת שלי!”
ש: איך היית קוראת לדרך הזו שלך? (“הסיפור המועדף”)
ת’: “ללכת בדרך שלי, להאמין ולפעול בדרך שלי”.
נשאלו עוד שאלות רבות על תפיסת העולם הזו, הערכים
שקשורים אליה וחיפוש “עדים”, שותפים לדרך המועדפת
(שאלות שמחפשות עדים במשפחה ובקהילה לסיפור המועדף).
כאן התברר שגם סבתה מצד אביה פועלת בדרך שבה היא
מאמינה, אף שהיא שונה מהדרך של רוב הקבוצה התרבותית
שאליה היא שייכת.
התנהלה שיחה מרתקת ומרגשת על התפיסה של סבתה, על
אורח חייה ועל הדמיון שסבתה תמיד ציינה שיש ביניהן. דמיון
שסיגל הייתה ערה לו, אך הוא לא קושר על ידה לבחירות
הייחודיות והשונות שלה ולערך המועדף שלהן שהיה נסתר
מעיניה.
בהמשך “עיבוי הסיפור המועדף” התברר שגם בצבא הלכה
סיגל בדרך שהיא מאמינה בה, כשביקשה להחליף את התפקיד
היוקרתי שקיבלה כי לא היה מעניין ולחצה לעבור לתפקיד
שיאפשר הקמה של תחום שלדעתה היה חסר ביחידה. יחד
עם עוד חיילת שהתקבלה לתפקיד הן קראו, שוחחו עם בעלי
תפקיד זהה ביחידות אחרות, ובהדרגה יצרו את התחום ואף
הצליחו לשכנע את המשרתים ביחידה להשתמש בתחום
שפיתחו.
שאלתי שאלות רבות על הסיפור של “להאמין ולפעול בדרך
שלי”, שאלות על מיומנויות, יכולות ומחשבות שמאפשרות
התנהלות כזו. ערכים, תפיסות עולם, חלומות, כמו גם שאלות
על העתיד, לדוגמא: אם תשמרי קרוב ללב את הסיפור של
‘להאמין ולפעול בדרך שלי’, איך זה ישפיע, לדעתך, על הבחירה
התעסוקתית שלך?
סיגל: “אני מבינה עכשיו שאני מעדיפה ללכת בדרך שאני
מאמינה בה ומבינה שזה תמיד נתן לי תחושת כוח, תחושה של
בוגרת ורצינית, שונה אבל גם מיוחדת, כמו סבתא שלי שעשתה
המון דברים שונים וחשובים... כשבאתי אלייך כבר חשבתי על
, אבל אז החשש הפריע. השבוע ביררתי מה לומדים
X
תחום
בו וחשבתי שהייתי רוצה להשפיע גם שם, על מה שלומדים...
לא רק מה שייתנו לי. פעם הייתי חושבת שזה מוזר, היום אני
מבינה שאני מעדיפה לחשוב באופן עצמאי. דיברתי עם הורי על
זה והבנתי שאני רוצה קודם לחקור את התחום כי אני אוהבת
לחפש את הרעיון שלי ולא לקבל רק הבנות של אחרים”.
בשיחה נוספת, ואחרי בירורים שעשתה, סיגל אמרה שהיא
, ללמוד עוד משהו שייתן
X
חושבת שהיא צריכה, יחד עם תחום
לה כלים להשפיע ולשנות גם מחוץ לעולם המחקר. לאחר
בדיקה משותפת של תחומים שמאפשרים השפעה היא בחרה
בכלכלה: “כדי שיהיה לי ידע גם בתחום קריטי כזה שמשפיע
בעולם”.
בפגישת הסיום נזכרנו בחשש שהביא אותה לייעוץ ובדקנו
איך היא יכולה להתמודד איתו אם יעלה שוב. חלק משמעותי
מדרך ההתמודדות יהיה דרך היזכרות בסיפור המועדף שאת
ההשפעה שלו היא מעדיפה, וחזרה על התכונות המשותפות לה
ולסבתה והערכתה של סבתה לסיגל דווקא בזכותן.
מקורות והמלצות לקריאה נוספת
). שילוב פרקטיקות מהגישה הנרטיבית בטיפול בגישה ההתייחסותית. פסיכולוגיה עברית
1 1 .
נסים, ר’ (3102
Bruner, j. (1986). Actual minds, possible words. cambridge, Harvard Uni. Press.
2.
Myerhoff. B. (1986). life not death in venice:its second life. In V. turner & E. Bruner (eds). The anthropology of experience.
3.
chicago:Uni. of Illinois Press.
Vigotsky, L. (1986). Thought and language. Cambridge, MIT Press.
4.
White, M. (1977). Naratives of therapists’ lives. Adelaid: Dulwich Centre publications.
5.
White, M. (2007). Maps of narrative practice. W. W. Norton&Company, inc.
6.
White, M. & Epston, D. (1999). Narrative Means to Therapeutic Ends. Adelaid: Dulwich Center publications.
7.
Combs, G. & Freedman, J. (2012). The Counselling Psychologist. 1033-1040.
8.