פסיכואקטואליה

יולי 5102

- 20 -

גישות אחרות מתייחסות ללמידה מהיבטים חיוביים של עבודתנו.

הפסיכולוגיה החיובית, למשל, מוגדרת כעיסוק המדעי של

Sheldon & King,

החזקות והמעלות של האדם הרגיל (1002

מרטין זליגמן, ממייסדי זרם הפסיכולוגיה החיובית, מדגיש את

החשיבות של התמקדות בחזקות האנושיות. הוא מדגיש כי אל

לה לפסיכולוגיה להתמקד רק במה שצריך לתקן, אלא גם במה

שמוצלח, וכפועל יוצא מכך: טיפול איננו רק לתקן את מה שאינו

Seligman,

עובד אלא גם לבנות את מה שעובד (2002

העברתהאחריות והאקטיביותמהפסיכולוגית

לנועצת היא מרכיב משמעותי בהגדרת

המקרהכהצלחה. המעבר, הואאשרמגדיראת

ייחודיות המקרה כהצלחה ראויה ללמידה

הפסיכולוגיה החיובית השפיעה כאמור על מגוון שיטות טיפול,

בהן על תחום הפסיכולוגיה התעסוקתית בכלל ועל ייעוץ

Magyar-Moe, Owens & Conoley,

תעסוקתי בפרט (5102

אחת משיטות הייעוץ התעסוקתי המתבססות על הפסיכולוגיה

Strength Based

החיובית היא שיטת ייעוץ מבוססת חזקות (

). שיטה זו מדגישה את חזקות הלקוח

Career Counseling

). כשבוחנים את יעילות השיטה

Smith

בייעוץ תעסוקתי (6002 ,

ניתן לראות כי היא אפקטיבית יותר מהייעוץ הקונבנציונלי שאינו

מדגיש את החזקות. מחקר התערבותי שהדגים את היעילות של

Litman-

השיטה נערך על ידי ליטמן-עובדיה, לזר-בוטבול ובנימין (

) ומצא כי שיטת ייעוץ

Ovadia, Lazar-Butbul & Benjamin,

2014

מבוססת חזקות למובטלים בשירות התעסוקה הישראלי הניבה

שיעורי תעסוקה גבוהים יותר (%6.08) ביחס לשיטת הייעוץ

הקונבנציונלית (%06) שלושה חודשים אחרי תום הייעוץ.

רקע - מתודת למידה מהצלחות

ברוח זו פיתח רוזנפלד (7991) שיטה המדגישה את הצלחות

הטיפול. הנחת היסוד היא כי מה שהצליח בעבר יכול להצליח

שוב, וכי זהו מקור טוב לאנשי מקצוע ליצור למידה. לטענתו ניתן

ללמוד מהצלחות הרבה יותר מאשר מכישלונות. הוא מדגיש

כי ניתן ללמוד משלושה מקורות מידע: (א) מאנשי מקצוע

המהרהרים על עבודתם ובוחנים מה הם עשו במהלך הטיפול

). (ב) ממטופלים

What did you do?

שעזר להצלחת הטיפול (

שהיו מועדים להיכשל ועל אף תנאי החיים שלהם הצליחו לצאת

ממצב זה ולשרוד (“חקר עמידים”). (ג) מחֶקר שותפות מועילה,

קרי, למידה מהניסיון המשותף והמצטבר של המטפל והמטופל

וחקירת הדברים שעזרו להצליח בעבר ודברים שעשויים ליצור

הצלחה בעתיד. זאת, כולל הניסיון האישי של שניהם.

המתודה של למידה מהצלחות מבוססת על שלבים מובנים

המאפשרים העמקה והבנה של האירועים שהתרחשו. אלה

מאפשרים גם הסקת מסקנות בדבר יישום עתידי של פעולות

ועקרונות פעולה הנגזרים מהן.

במאמר זה נתרכז במקור הראשון, קרי, אנשי מקצוע המהרהרים

על עבודתם. אנו חוקרים מקרה שנראה בתחילת הדרך כמועד

לכישלון עקב הפסיביות הקיצונית של הנועצת ואשר הסתיים

בסופו של דבר בהצלחה. כלומר: הנועצת הגיעה להישגים שהיא

לא האמינה בתחילת הייעוץ שתגיע אליהם, אך היא השתלבה

בשוק העבודה בתחום הלימודים האקדמיים שאותו סיימה

בהצלחה יתרה. רוזנפלד (5891) מציע כי אנשי מקצוע יתעכבו

על מצבים שבהם הצליחו לתרום ליציאה ממצב לא מתפקד

למצב מתפקד. הוא מדגיש כי ההרהור הוא רטרוספקטיבי,

ומטרתו לזהות ולהסביר מהו הדבר שהניב תוצאות חיוביות.

ההרהור משמעו “שיחה” שאדם מקיים עם עצמו או עם זולתו

Greenwood,

שעיקרו מתן משמעות לידע (1991

המאמר הנוכחי מסכם תהליך הרהור המבוסס על המתודה של

רוזנפלד. סיכום המקרה הוא תוצאה של הרהור שנעשה בכמה

מסגרות. ראשית, התקיים פורום עמיתים העוסק בסטודנטים

בעלי לקויות למידה המנוהל במכון מופ”ת. כמו כן, התבצעה

התייעצות עמיתים עם פסיכולוגים שערכו תהליכי ייעוץ באותו

הפרויקט. תהליך זה של למידה מהצלחה יושם על תהליך ליווי

תעסוקתי מתמשך של כשנתיים במסגרתו עברה נועצת ממצב

של אי אמונה ביכולתה להשתלב בעבודה מקצועית התואמת

את לימודיה וכישוריה למצב של השתלבות תקינה ומספקת

בתחום הכשרתה.

יישום מתודת “למידה מהצלחות”

בייעוץ תעסוקתי

לחקר הלמידה מהצלחות, כאמור, שלבים מובחנים. להלן יובא

תהליך החקר, על פי שלבי המתודה, אך תחילה יוצג רקע כללי

על תהליך הייעוץ ועל הנועצת המתוארת בו.

רקע

דינה (שם בדוי) היא סטודנטית בסוף שנות ה-02 לחייה. בת

להורים אקדמאיים, אשר החלה בלימודיה בתחום החינוך לאחר

שעבדה כמה שנים בעבודה יצרנית לא מקצועית. דינה בעלת