30 / 68
יולי 5102
- 30 -
המוקד משתנה במהלך הטיפול ממוקד תעסוקתי למוקד דינמי של
זהות, ערך עצמי והתפתחות אישית בהבנת הכרוניזציה של הסבל.
אני יוצא מהמקום הבטוח שבו אני שולט, של
הגישות התעסוקתיות הקלאסיות, ומחפש
לבנות שיח חדש
תיאור תהליך הטיפול
אושרה שנת טיפול אחת ממשרד הביטחון. מיכאל שומר
בקפידה את מסגרת הטיפול. הוא היה בעבר בטיפול אצל
פסיכולוג קליני במשך שנתיים. החוויה שלו מהטיפול הקודם
היא חוויה טובה. בזכות הטיפול הקודם מיכאל סיפר למשפחתו
על נטייתו המינית. הוא עזב את הבית בירושלים ועבר לתל
אביב, לעבוד ולחיות באופן עצמאי.
בחודשיים הראשונים של הטיפול המוקד היה מוקד ייעוצי
תעסוקתי. מיכאל הגיע לטיפול עם מטרה מוצהרת למצוא
את דרכו בלימודים ובעבודה. כבר בפגישה הראשונה למדתי
שיום לפני תחילת הטיפול הוא הודיע על התפטרותו מעבודתו
האחרונה כמנהל שימור לקוחות בחברת נטוויזן. הוא עבד
שם במשך קרוב לשנתיים וחש שחיקה איומה וחוסר שביעות
רצון מהעבודה, אף שנבחר חודש קודם לכן לעובד המצטיין.
בחודשים הראשונים בטיפול הוא לא עובד ולא לומד. אין לו
קשר זוגי והוא שונא את חייו.
אנו מתחילים בתהליך מובנה של שאלונים ומבדקים. המודל
שאיתו אנחנו עובדים הוא המודל הקלאסי שהוצג לראשונה
על ידי פארסונס והורחב על ידי הולנד בשנות ה-05 של המאה
), שבמרכזו השערת
trait-factor
העשרים. מודל אדם תכונה (
ההלימה, תוקפה במחקרים רבים עד היום (כך גם בעבודת
התזה שלי בשנת 8991 בסיום התואר השני במגמה הייעוצית
תעסוקתית באוניברסיטת תל אביב). השימוש במודל מאפשר
הרחבת הידע על העצמי והתאמת האני לעיסוק הנבחר. גישת
ההתאמה המודרנית (להבדיל מפוסט-מודרנית) נשענת על
התפיסה שקיימת מציאות אחת, שניתנת למדידה אובייקטיבית.
מיכאל מזהה בעזרת תהליך הייעוץ את נטייתו הברורה לעבוד
עם אנשים בטיפול וסיוע לפרט. הוא בוחר מתוך אמונה מלאה
בתחום של עבודה סוציאלית כבחירה שתביא לו סיפוק והצלחה
בתעסוקה. הוא נוסע לביקור במכללת תל-חי ונרשם למכינה
לעבודה סוציאלית. במקביל הוא שולח קורות חיים לעשרות
הצעות עבודה, אך מקבל תשובות שליליות מרובן ודוחה בעצמו
את אלו שכן מעוניינים בו.
אנו בונים ביחד עץ בן דורי תעסוקתי. מיכאל מספר שסבא
היה נגר בעיירה בדרום והסבא השני עבד כאינסטלטור בבני
ברק. שתי הסבתות היו עקרות בית. אביו של מיכאל עבד כדפס
בעיתון, אך כאשר בנו נהרג (אחיו של מיכאל) הוא עזב את
העבודה ופרש לפנסיה מוקדמת. אמו עבדה כמזכירה במשרד
ממשלתי. היא פרשה מהעבודה לפני שש שנים.
אבי הג’נוגראם, מורי בואן, ציין שבמשפחות קיימת הכלה פסיכו-
גנטית בין דורית לא מודעת, כך שתכונות ומסרים רגשיים ואופני
תפקוד עוברים כחוט השני מדור לדור. כאשר אנו איננו מודעים
לאלה, חזקה עלינו שנמשיך את שושלת המשפחה בלי יכולת
לבחור. הוספת מרכיב הבחירה מאפשרת לראשונה גם מציאת
פתרונות, אשר יכולים לכלול שינוי בתוך העיסוק, ברמת העיסוק,
בהקשר של העיסוק או בהעשרת העיסוק (יפה-ינאי, 0002).
מיכאל מזהה מסר של צבירת ניסיון בעבודה. העבודה במשפחה
מגדירה את הגברים. הם עובדים בעבודות קשות ושוחקות
בהתמדה. מעבודה ישחרר רק המוות. במקרה הזה המוות של
הבן הבכור. המשפחות כולן משפחות הטרוגניות מסורתיות. אין
קיום ליחידה משפחתית שאינה שומרת על המסורת והולכת
בתלם. מיכאל הוא כבשה שחורה. אין לו משפחה, אין לו עבודה
והוא לא יודע להגדיר את עצמו, אם הוא צריך לבחור מקצוע
שנחשב לגברי או לנשי.
בחיפוש אחר מוקד חדש אני מבקש לשנות
את חוזה הטיפול. אני מבקש להפסיק
להיות במקום שבו אני היועץ המביט
מלמעלה ויודע לאבחן מה טוב ומה מתאים
למטופל. אני מאמץ את הגישה האקלקטית
אינטגרטיבית
בחיפושיו של מיכאל במהלך הטיפול אחרי עבודה חדשה הוא
מתקבל לתפקיד של מזכיר(ה) בחברת השמה קטנה, שמנהלים
אותה זוג נשוי של גברים הומוסקסואלים. מיכאל הוא המזכיר
החמוד, הצעיר והסקסי שלהם. מנהל אחד מלמד אותו, מפרגן
לו ומחזר אחריו. המנהל השני רודה בו, צועק עליו ומכריח אותו
להכין לו קפה. מיכאל לא מחזיק מעמד ובמהלך אימפולסיבי
הוא מתפטר לאחר שלושה שבועות. שוב הוא לא עובד, מבולבל,
וחש פגיעה בערך העצמי. בהחלטה מהירה נוספת הוא מחליט
שלא להתחיל את המכינה לעבודה סוציאלית בתל-חי. הוא
משכנע את עצמו שלא יעמוד בתחרות הנדרשת כדי להשיג
ציונים מתאימים ולהתקבל בסוף המכינה לתואר. כשאני פוגש
אותו, הוא עובר מאופוריה של כוח על ההחלטות העצמאיות
שקיבל לשנאה עצמית. מיכאל מתחיל לשקוע בדיכאון.
אני מבין שמוקד הטיפול צריך להשתנות. אני נכנס לשדה פחות
מוכר, פחות בטוח, עם חששות גדולים להצלחת הטיפול. אני
יוצא מהמקום הבטוח שבו אני שולט, של הגישות התעסוקתיות
הקלאסיות, ומחפש לבנות שיח חדש. אני מרגיש כמי שעלול
לשחזר את האמרה: “הניתוח הצליח, אבל החולה מת”.
בחיפוש אחר מוקד חדש אני מבקש לשנות את חוזה הטיפול.
אני מבקש להפסיק להיות במקום שבו אני היועץ המביט
מלמעלה ויודע לאבחן מה טוב ומה מתאים למטופל. אני מאמץ
McCullough
את הגישה האקלקטית אינטגרטיבית של מקאלו (