Background Image
Table of Contents Table of Contents
Next Page  28 / 68 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 28 / 68 Previous Page
Page Background

אפריל 5102

- 28 -

כאנשי טיפול עלינו להיות מודעים לסכנות

הטמונות בשגיאת הייחוס הבסיסית ולהישמר

בכל כוחנו מלשגות בה. אחרת נקיים מוסר

כפול ויחס של איפה ואיפה שעלול להפלות

את מטופלינו לרעה ולייחס להם אחריות

עודפת על חייהם

) מוסיפה לטווח האפשרויות עוד

Weiner, 1998

לבסוף, קיילה ויינר (

כמה אמצעים קונקרטיים לעידוד המעורבות של מטופלים בקהילה

ובפוליטיקה. עצות מעשיות אלו לא יתאימו לכל סביבה טיפולית, אך

הן מדגימות אופן של מודעות וחשיבה טיפולית-פוליטית. המחברת

מציינת שכל דבר שיש לנו בקליניקה מהווה אמירה אישית-פוליטית.

לכל הפחות ניתן לפרש כל מאפיין או מרכיב בקליניקה ככזה -

כולל את גודלה, את תכולתה וכו’. הפריטים הנוכחים בקליניקה

(כמו אלו הנעדרים ממנה) מעבירים מסר שבתוכו ולמולו מתרחש

הדיאלוג הטיפולי. אמירה זו נכונה תמיד, אך רק מעטים מקדישים

מחשבה כדי לעשות שימוש בכוח זה למטרות טיפוליות. כאשר

המטרה הטיפולית כוללת אמירה פוליטית ברורה יותר, נדרשת גם

מידה של העזה. בעניין הזה מציינת המחברת: “פחד להיות נראה

וכתוצאה מכך להימצא בסכנה אפשרית, והפחד להיות מסומן

על ידי האחרים כ’לא נחמד’ מונע לעתים קרובות מאנשים לנקוט

פעולות שאחרת היו נוקטים אותן. לכן חשוב שהמטפלים ייטלו יוזמה

ויהיו נכונים לשמש מודל חיקוי ללקוחותיהם” (עמ’ 911). המודעות

והמעורבות ניכרות כבר בפרטים הקטנים שמאפיינים את הסביבה

הטיפולית. בתוך כך, ויינר מציעה להציב לוח מידע בחדר ההמתנה

שעשוי לשמש למגוון מטרות בתהליך הטיפולי. דרכו יהיה ניתן לחלוק

מידע שיש בו עניין משותף, להדגים כיצד אנשים שונים מעורבים

בקהילה, להציג מגוון של נקודות מבט ורעיונות, לאפשר העלאת

מודעות לנושא מסוים ועוד. אם קיימים מגזינים בחדר ההמתנה, אזי

לבחירתם כמובן משמעות טיפולית המעידה בין השאר על האופן

שבו המטפל או המטפלת תופסים את מטופליהם. דוגמה נוספת:

אם בקליניקה נמצא מקור מי שתייה, ניתן להימנע מלספק כוסות

חד-פעמיות ובמקום זאת לבקש מהמטופלים שיביאו ספל משלהם

או ירחצו את זה שבו השתמשו. פעולה ממין זה עשויה לקדם דיון

בסוגיות סביבתיות, להגביר מודעות לנזקים ולפתוח פתח לחלופות

בלתי מזהמות ולמעורבות למען סביבה נקייה. לסיכום, כותבת ויינר:

“בעוזרנו ללקוחות לראות שקיימים דברים קטנים בסביבתנו שבהם

אנו יכולים לשלוט, אנו יכולים להביא אותם להבנה שיש דברים

גדולים יותר שעליהם יש להם שליטה” (עמ’ 811).

האמצעים שפורטו לעיל מדגימים ערוצי יישום שונים של טיפול

אחראי חברתית או רגיש פוליטית. מדובר בהדגמה בלבד, שכן מגוון

אפשרויות הפעולה הנובע מעמדה זו הוא בלתי מוגבל. טיפול כזה

עשוי לכלול התערבויות ברמת הפרט, ואפילו כאלה המתיישבות

עם גישות טיפוליות מוכרות, ולצדן התערבויות במישור הקהילה

והחברה. יש להדגיש שאין מדובר במתודה יישומית אלא ברציונל

כללי של הבנת האדם והתפתחותו כנגזרת של אינטראקציה עם

כוחות חברתיים-פוליטיים, שממנו נגזרות תובנות טיפוליות. יתר על

כן, עבורי כל ניסיון לנסח מתודה ברורה לעבודה טיפולית רגישה

פוליטית מהווה סתירה פנימית, שכן בלב העניין מצוי אותו יסוד

המכונה “הפוליטי”, שהוא חמקמק, מערער ומחייב שיקול דעת

ייחודי בכל פעם מחדש. עם זאת, ניתן לנסח רציונל ואף לפתח

כלים לעבודה מועילה עם מצבי חיים מורכבים.

תהליך הכשרה שישכיל לכלול מרכיבי התנסות חברתית המלווה

במודעות ביקורתית, ויאפשר למטפלים מתחילים ליישם את הידע

המקצועי שלהם במגוון הקשרים ואל מול אוכלוסיות מגוונות, יתרום

להתפתחותם המקצועית בכמה אופנים. הוא יפתח להם צוהר

להבנה מורכבת יותר של המציאות, כזו המביאה בחשבון כוחות

הקשריים ונמנעת מ”שגיאת הייחוס הבסיסית” או מ”האשמת

). הוא יאפשר להם להתנסות בסביבות

Ryan, 1971

הקורבן” (

מורכבות ומשתנות או במרחבים של אי-ודאות, ומכאן לפתח

ביטחון ועוגן מקצועי-אישי יציב. הוא יסייע לטפח יחס של אמפתיה

וחמלה, הן ביחס לזולת והן ביחס לעצמי, ומכאן לאמץ עמדה צנועה

המכירה במגבלותיה, כמו גם בערכן של נקודות מבט שונות. באופן

הזה יתרמו תהליכי הכשרה כאלה גם להתפתחות המקצועית של

מקצועות הטיפול, להתחדשותם ולשיקום הקשר בינם ובין שכבות

האוכלוסייה המוחלשות.

מקורות

). טיפול פוליטי: פסיכותרפיה בין האישי לפוליטי. תל אביב: רסלינג.

1 1 .

אבישר נ’ (4102

McWhirter E.H. & McWhirter B.T. (2007). Grounding Clinical Training and Supervision in an Empowerment Model. In, Aldarondo

2.

E. (Ed.), Advancing Social Justice through Clinical Practice. Lawrence Erlbaum Associates, 417-442.

Ryan, W. (1971). Blaming the victim. New York: Vintage Books.

3.

Totton N. (2006). Power in the Therapeutic Relationship. In, Totton N. (Ed.), The Politics of Psychotherapy: New Perspectives

4.

(83-93). Maidenhead, Berkshire: Open University Press.

Vera E.M. & Speight S.L. (2007). Advocacy, Outreach, and Prevention: Integrating Social Action Roles in Professional Training.

5.

In, Aldarondo E. (Ed.), Advancing Social Justice through Clinical Practice (373-390). Lawrence Erlbaum Associates.

Weiner K.M. (1988). Methods of Incorporating Political/Social Action into the Therapy Session. In, Hill M. (Ed.), Feminist

6.

Therapy as a Political Act (113-123). Binghampton, NY: Harrington park press.