פסיכואקטואליה - אוקטובר 2019

19 / 68

פסיכואקטואליה
19
מסה על המסע מסובייקטיביות פרויד והמדע
לאובייקטיביות ובחזרה
צבי גיל
צבי גיל הוא פסיכולוג קליני ורפואי, מדריך בפסיכותרפיה ובפסיכודיאגנוסטיקה. מרפאה קהילתית לבריאות הנפש, עכו; אחראי על ההתמחות, מכון עמית,
דרה; מדריך בפסיכותרפיה, מרפאות לטיף; מכון אנאפה, חיפה.
"במהלך התפתחותה האנושות נאלצה לשאת מידיו של המדע
שתי התקפות על אהבתה העצמית התמימה. הראשונה הייתה
כאשר היא זיהתה שהארץ שלנו אינה נמצאת במרכז היקום,
אלא הינה כתם זעיר במערכת עולמית שאת גודלה קשה
,]1543-1473[ לתפוס. הבנה זו קשורה בתודעתנו לקופרניקוס
אף כי ניתן לראות את שורשיה כבר בחשיבה של אסכולת
אלכסנדריה [אריסטרכוס, במאה השלישית לפני הספירה].
ההתקפה השנייה התרחשה כאשר המחקר הביולוגי גזל
מהאדם את זכותו המוזרה להיברא בצורה מיוחדת, ודרדרה
אותו לשלב מאוחר בעולם החי כך שהשאירה בתוכו באורח
בלי נמנע חלקים חייתיים. הערכה מחודשת זו עלתה בימינו
מחקירותיהם של דרווין, וואלאס ותלמידיהם, ולא בלי התנגדות
נמרצת ביותר מבני זמנם. אבל תשוקתו של האדם לעליונות
סובלת כעת ממכה שהיא המרה ביותר, מהמחקר הפסיכולוגי
בן ימינו. המחקר מוכיח לאגו של כל אחד מאיתנו שהוא אינו
אדון אפילו בביתו שלו, אלא חייב לחיות בשלום עם הפיסות
הכי שוליות של ידיעה ביחס למה שמתרחש באורח בלתי מודע
בתוך נפשו. אנו, הפסיכואנליטיקאים, לא היינו הראשונים או
היחידים להציע לאנושות שעליה להתבונן פנימה, אך נראה
שנפל בגורלנו לקדם פעולה זו בצורה העקבית ביותר ולתמוך
בה באמצעות ראיות אמפיריות הנוגעות בכל אדם בצורה
. תרגום שלי 1916 ,הקרובה ביותר". (פרויד, מבוא לפסיכואנליזה
והערות שלי).
בקטע זה מציב פרויד את התאוריה שלו - ובמשתמע, את עצמו
- בשורה אחת עם התגליות הגדולות שזעזעו את האנושות:
הגילוי שהארץ אינה במרכז העולם ושהשמש אינה סובבת
סביבה, והגילוי שהאדם אינו יצור נשגב העומד בפני עצמו אלא
חוליה אחת מני רבות בהתפתחות ממושכת של המון מינים
של בעלי חיים, ומותר האדם מן הקוף - אך מועט. תגליות אלה
לא חלחלו לתודעה האנושית על נקלה. קופרניקוס, שחשש
מהתגובה של הממסד בן זמנו, פרסם את ספרו רק בשנת מותו
(למעשה, הספר התפרסם אחרי מותו, והאגדה מספרת שהוא
הקיץ ממיטת חוליו, הציץ בעותק המודפס הראשון של ספרו,
) סיים את חייו על 1600-1548( ואז מת בשלווה). ג'ורדנו ברונו
המוקד, עקב תמיכתו בתורתו של קופרניקוס, ואילו גלילאו
) נאלץ לחזור בו בפומבי מהטענה שהארץ 1642-1564( גליליי
סובבת סביב השמש, כדי להינצל ממשפט האינקוויזיציה.
אבל גלילאו גליליי חשוב כאן משום שהוא נחשב לראשון שהניח
את היסודות למדע המודרני, מדע של תצפיות וניסויים. טענתו
שהארץ נעה סביב השמש לא נבעה מאמונה (או מכפירה,
כפי שחשדו אבות הכנסייה) אלא מתצפיות שערך בטלסקופ,
שהוא היה מהראשונים שהשתמשו בו, והוא הבין שתצפיותיו
תומכות בתורתו של קופרניקוס. גליליי ערך גם ניסויים ומדידות,
שהמפורסם בהם הוא הטלת חפצים ממגדל פיזה, ובעקבותיהם
הגיע למסקנה שאין יותר לסמוך על המדע העתיק מבית
לפני 322-384( מדרשם של הפילוסופים היווניים, כמו אריסטו
הספירה) ותלמי (מאה שנייה לספירה) או על כתבי הקודש, אלא
יש ליצור מדע חדש שמבוסס על תצפיות ומדידות. כמעט אין
צורך לומר, גישה חדשנית זו לא נשאה חן בעיני הכנסייה.
אבל הגישה החדשנית שלו היא שיצרה את עקרונות המדע
המשמשים עד ימינו, מדע המבוסס על תצפיות, ניסויים ומדידות.
אנקדוטה חביבה או אף מעוררת השראה היא העובדה כי אייזק
) נולד באותה שנה שבה נפטר גליליי, ואשר 1727-1642( ניוטון
בצניעות לא אופיינית התכוון אליו כאשר אמר "עמדתי על כתפי
ענקים". ומניוטון אל פרויד הדרך כבר מתקצרת.
קשה להגזים בהשפעתו של ניוטון לא רק על זמנו אלא גם על
זמננו שלנו. למעשה, לא רק רוב הפיזיקה השימושית של ימינו
היא פיזיקה ניוטוניאנית, אלא שהיא נכנסה גם לאופני החשיבה
של כמעט כל אדם. כוח הכובד (או כוח המשיכה של כדור
הארץ)? מסה, תנועה, תנע? ועוד ועוד.
אבל חשוב מזה - ניוטון לא הסתפק בתאוריה מושכלת על
היקום, אלא ניסח את התורה המתמטית שהייתה נחוצה כדי
להראות שהיא נכונה. ניוטון לא רק תיאר את המסלולים של
הכוכבים, אלא חישב אותם. לשם כך היה נחוץ לו זמן רב, וזאת
בתקופה שבה קצב הפרסום של מדענים שנחוץ להם כדי
להתקדם בקריירה האקדמית היה נמוך בהרבה מאשר בימינו.