56 / 68
2016
אפריל
56
סוגיית חברי הפ”י - לא חברי הפ”י עלתה לעתים
מזומנות לשולחן הוועדה. היו פסיכולוגים שסירבו
לקיום הבירור בתלונה נגדם בשל קיומו בהפ”י, גוף
שאליו אינם משתייכים. לאורך השנים סברו ועדות
האתיקה כי קוד האתיקה חל על כלל הפסיכולוגים
בתוקף מקצועם. בנוסף, הקוד אושרר על ידי המועצה
. מכאן ומתוך חלותו על כלל
27.02.2015-
בהתכנסותה ב
הפסיכולוגים הרי שהיה נראה נכון לדון בכל התלונות
על כלל הפסיכולוגים כדי לתת את השירות המבוקש
לציבור. מנגד החליטה הוועדה בצער רב כי אלו שאינם
חברי הפ”י, ולפיכך לא משלמים דמי חבר, לא ייהנו
מייעוץ הוועדה. ההחלטה נומקה גם במשמעויות
האתיות של הימנעות מחברות בהפ”י. אלו קשורות
בפגיעה בסולידריות הנדרשת על פי קוד האתיקה
עצמו אשר מתייחסת להשתייכות לקהילה המקצועית
וליחסים הקולגיאליים בה. הצער שהובע הוא על אובדן
ההזדמנות לקיים שיח ולייעץ לפסיכולוגים כחלק
מהנחלת האתיקה והטמעתה.
תופעות מעניינות נוספות שהופיעו בעבודת הוועדה
למרות היותן שוליות בכמותן מתייחסות לשימוש
בהליך ההתיישנות להסרת פניות משולחן הוועדה
והצטרפות פסיכולוגים בעת טיפול עכשווי לתלונת
מטופליהם על פסיכולוגים מטיפול בעברם. לתופעות
;2016 ,
אלו הוקדשו מאמרים נפרדים (רייכר-עתיר
טרם פורסם).
תיאום עבודת ועדת האתיקה בהפ”י עם ועדות
התלונות והמשמעת במשרד הבריאות
ועדת האתיקה נדרשת יותר ויותר לעבוד מול עורכי דין
המייצגים לקוחות מתלוננים או פסיכולוגים נילונים.
הוועדה בשל אופייה שאינו יורידי מסרבת לערוך דיאלוג
עם עורכי הדין ומבקשת שהלקוחות והפסיכולוגים יפנו
לוועדה בשמם וכך גם ישיבו לה. כמובן שאין הדבר
שולל את זכותם להתייעץ עם עורכי דין אך בפנייתם
לוועדה עליהם לייצג את עצמם למעט במקרים של
קטינים וחסרי ישע היכולים להיות מיוצגים על ידי
האפוטרופוסים שלהם. כאמור, פניות בו זמנית לוועדת
האתיקה ולגופי אכיפת החוק לא יטופלו בוועדה בשל
החלטת הוועדה שלא לדון במקביל בפניות הנידונות
בערכאות משפטיות. בפני הפונים שמורה האפשרות
לפנות לוועדה עם סיום ההליך המשפטי כדי לדון
בהיבטים אתיים שנותרו לפי תפיסת הפונים ללא
מענה.
הממצא שהראה שככל שנקפו השנים ירד שיעור
התלונות המסתיימות בהטלת סנקציות ואשר עלה
בקנה אחד עם העלייה באחוז התלונות שהעבירה
הוועדה לטיפולה של ועדת התלונות שופך אור על
שיתוף הפעולה האמור להתקיים בין גופי אכיפת
הכללים המקצועיים, וכן על ההבדל ביניהם. שיתוף
הפעולה בין ועדת התלונות וועדת האתיקה הוא חיוני
וטבעי ולו רק בגלל העובדה שחלק מכללי החוק וכללי
האתיקה חוזרים על עצמם, כמו אלו הנוגעים למשל
לסודיות וחיסיון או לרשומה, וטבעי שיונחו בו זמנית
על שולחן שתי הוועדות. שיתוף פעולה יחסוך עבודה
מקבילה וכפולה בין שתי הוועדות ויחזק את ההבדלים
החשובים ביניהן. הבדלים אלו נובעים מההבחנה
המושגית שהובאה ביחס לסף ולרף, ונוגעים ליישום
הנחת עבודתה של ועדת האתיקה כגוף המתמחה
בטיפול בנושאים המשתייכים לאזור של רף האתיקה
המקצועית, ולא בנושאים שמתחת לסף, שבהם עוסק
החוק והמשפט.
למעשה, ועדת האתיקה מבקשת לשים עצמה פחות
ופחות בעמדה השיפוטית ויותר נוטה לאמץ את העמדה
החינוכית. לפיכך בהתייחס לרמה האתית של המקצוע
עושה הוועדה מאמצים להנחלת האתיקה בכל רמות
המקצוע ותחומיו וכך למשל מפנה חלק מהפניות
לפורומים של אתיקה שהוזכרו. זאת מתוך הנחה ששם
מרוכז גוף הידע הרלוונטי לפנייה המסוימת. בנוסף זהו
מהלך מבזר המחזק את מקומה של ועדת האתיקה כגוף
המעודד דיון גם בגופים נוספים וכך פועל להרחבת יריעת
העיסוק באתיקה המקצועית של הפסיכולוגיה בישראל.
יישומי הסקר
היישומיםהמרכזייםמהסקר מתייחסים לזיקותבין כללי
האתיקה וחוק הפסיכולוגים ולזיקות בין ועדת האתיקה
וועדת המשמעת. כמו כן הם מתייחסים לעבודה עם
קטינים והוריהם ולקשור ברשומה הפסיכולוגית,
לאבחון ולפסיכולוגיה המשפטית. כל אלו יתנקזו
לתפיסה המנחה את החלת האתיקה המקצועית
והטמעתה בקרב הפסיכולוגים.
חלות קוד האתיקה והתקנת כללי האתיקה
כחלק מחוק הפסיכולוגים
השאלה האם להתקין את כללי האתיקה כחלק בלתי
נפרד מחוק הפסיכולוגים עלתה לאורך השנים מאז
חוקק חוק הפסיכולוגים והותקנו כללי האתיקה. שאלה
זו עלתה בחריפותה כדי לפתור את האבסורד בטענה
שלפיה כללי האתיקה לא חלים על אלו שאינם חברי
הפ”י ולכן תלונות שמגיעות נגדם לא יכולות להידון
בוועדת האתיקה של הפ”י. התפיסה אבסורדית מאחר
שהתדיינויות הקשורות באתיקה המקצועית של
ועדת האתיקה