57 / 68
פסיכואקטואליה
57
הפסיכולוגים עוסקות בדמות המקצוע כולו ובקשריו
עם הציבור. מכאן טוב שמועצת הפסיכולוגים אשררה
כמתואר את התקנת קוד האתיקה של הפ”י כחלק
מחוק הפסיכולוגים והוסיפה שוועדת האתיקה של
הפ”י תשמש במה להתייחסות לבעיות אתיות של כלל
הפסיכולוגים. חבל שלא נאמרו שם מילים ברורות היכן
יידונו הפרות אתיות של פסיכולוגים. כרגע נראה שהנכון
הוא שלוועדת האתיקה תהיה סמכות לדון בהפרות
אתיות גם אם הפסיכולוגים אינם חברים בארגון.
לעניות דעתן של הכותבות התקנת כללי אתיקה כחלק
מחוק יהיה שגוי כי עלול לתת לכללי האתיקה תוקף
כפי שיש לכללי חוק. במונחי הסף והרף, כאשר כללי
האתיקה מתבוללים בהוראות החוק הרי שהתחום
האפור, אשר משתרע מסף המשפט מעלה אל רף
האתיקה, יתכווץ במידה כזו שההפרות האתיות יהיו
בבחינת עבירות על דיני המשמעת והחוק הכללי. אם
כללי אתיקה של המקצוע נהפכים לכללי חוק הם
מאבדים את יתרונם החיוני בהיותם מתעדכנים בתוך
הגופים המקצועיים ביתר רלוונטיות ויעילות בהשוואה
לשינוי כללי החוק ששינוייהם נעשה בכנסת. מי כמונו
כמקצוע יודעים כמה שינויי החקיקה, המסורבלים,
עלולים להיות לא ענייניים וגובים מאבקים מרים בתוך
המקצוע.
אפשר לוותר על התקנת כללי האתיקה כחלק מהחוק
על ידי הסדרת הקשר בין גופי הפיקוח לאכיפת דיני
המשמעת של הפסיכולוגים, היינו ועדות התלונות
והמשמעת, לבין הגוף לאכיפת כללי האתיקה, היינו
ועדת האתיקה. הסדרה כזו ודאי דורשת שינויי חקיקה
בחוק הפסיכולוגים, ושינויי תקנון של הפ”י, אך המאמץ
שווה והולם.
ועדת האתיקה וועדות התלונות והמשמעת
בעת עריכת הסקר הקשר בין הוועדות התקיים באופן
מזדמן, לא חקוק ולא מתוקנן. הקשר אינו מוסדר,
אולי מתוך ההנחה שקיים בידול מובנה בין הגופים:
הפ”י ומשרד הבריאות. בפועל הבידול הנוגע
לתוכני התביעות והתלונות לא תמיד יכול להתקיים
בחדות ובבהירות בשל החפיפה שהוזכרה בין חלק
מכללי החוק לבין חלק מכללי האתיקה. מכיוון אחר
לא מתקיים בידול בגלל הבלבול השורר בקרב
רבים מהפסיכולוגים על אודות הגופים האמונים על
ניהול המקצוע וריכוזו. רבים לא מבחינים בין מועצת
הפסיכולוגים הפועלת מתוקף חוק הפסיכולוגים,
והסתדרות הפסיכולוגים הפועלת מתוקף תקנון הארגון
הוולונטרי - הפ”י. בהתאמה גם לא מבחינים בין גופי
הפיקוח, היינו בין ועדות התלונות והמשמעת לבין ועדת
האתיקה, ופונים לוועדות מתוך אותו בלבול.
הסדרת הקשר בין הוועדות השונות, מתוך הכרה כי
קיימים ביניהן הבדלים חשובים כמו גם חפיפה בחלק
מהכללים שעל אכיפתם הן ממונות, תתרום לעבודה
הנכונה בה מבחינים היכן דנים בעבירות על כללי החוק
והיכן בהפרות כללי האתיקה. כמו כן ההסדרה תייעל
את עבודת ועדת האתיקה הכורעת כמתואר לנוכח
עומס המטלות, כי יימנע מצב של בירור אותה פנייה בו
זמנית בוועדת האתיקה ובוועדות הסטטוטוריות.
פרקטיקות אפשריות אחרות לייעול עבודת הוועדה
נחוצות כדי להרחיב את מוטת הפעילות של הוועדה גם
לתחום ההסברה, ההטמעה והחינוך לאתיקה. הפחתה
בטיפול בפניות וארגון מהודק יותר של הטיפול בהן עשוי
לסייע. כך למשל אפשר לפתח דרכים למיון הפניות,
או להקים תתי-ועדות בוועדת האתיקה העובדות לפי
נושאים וסוגיות אתיות.
בנוגע לייעול עבודת הוועדה ומתוך היבטים עקרוניים
נכון גם להרחיב את הוועדה ולגוון את חבריה, כך
שיכהנו בה נציגים מכל תחומי ההתמחות בפסיכולוגיה
ומגופים בולטים שיש בהם עיסוק בפסיכולוגיה. מן
הראוי להוסיף גם נציגי ציבור לוועדת האתיקה של
הפסיכולוגים, כפי שקורה בוועדות האתיקה מתוקף
חוק זכויות החולה. הדבר יתרום לפתיחותו של שיח
האתיקה ולעושרו בהביאו גם את קול הציבור אליו ולא
את קול אנשי המקצוע בלבד.
בעבודה עם קטינים והוריהם
כפי שנסקר העבודה עם קטינים מעוררת באופן טבעי
הרבה פניות, בעיקר של הוריהם הנמצאים בסכסוך
ובהן ההורה שלא נתן הסכמתו להתערבות פסיכולוגית
ומלין על כי ההתערבות נעשתה בהסכמת ההורה
האחר בלבד. מאחר ששאלת הסכמת שני ההורים
עלתה באופן שכיח בפניות מסתמן שאין בהירות
מספיקה בנושא ויש אף התוויות סותרות. הוועדה
התייחסה לנושא זה כמה פעמים במדורה משולחנה
, יולי
2011
של ועדת האתיקה (פסיכואקטואליה, ינואר
), ובחרה בקו מחמיר שלפיו יש
2009
, אוקטובר
2010
לקבל הסכמה של שני ההורים ללא קשר לסטטוס
הקשר ביניהם, היינו אם הם נשואים, גרושים, פרודים,
מסוכסכים או אחר. הוועדה הוסיפה שאם לא ניתן
להשיג את אחד ההורים או לקבל הסכמתו להתערבות
יש לנקוט בהליכים המקובלים דרך פקידי סעד ובית
משפט. כאמור יש גופים שמציעים התוויות אחרות
ועדת האתיקה