58 / 68
2016
אפריל
58
שלפיהן למשל מהורים נשואים ניתן לקבל הסכמה רק
מאחד ההורים. בירור תלונות בנושא הראה שהתוויה זו
בעייתית כי גם בין אלו עלו טענות על היעדר הסכמת
אחד ההורים. לנוכח זאת מתבקשת הידברות בין
הגופים השונים על מנת להסיר את העמימות ולהסדיר
את הסעיף של הסכמת שני ההורים לטיפול.
הרשומההפסיכולוגית, האבחון והפסיכולוגיה
המשפטית
הרשומות הפסיכולוגיות וחוות הדעת המבוססות על
הפסיכו-דיאגנוסטיקה ומקורות אחרים מהוות בעצמן
מסמך משפטי. לאור זאת שלושת הנושאים הכרוכים
זה בזה מובאים כאן יחדיו.
לרשומה הפסיכולוגית ייוחד כאמור פרק נפרד בקוד
האתיקה המתעדכן. כאמור זהו תחום שבו מועדים
הפסיכולוגים לטעויות אתיות ואף להפרות הכללים
ועבירות על החוק. כתיבת רשומה פסיכולוגית היא
חובה החקוקה בחוק ובכללי האתיקה והיא חלה על כל
הפסיכולוגים ללא קשר אם עובדים במערכות ציבוריות
או פרטיות או אם עובדים בקליניקות משלהם. כמו כן
הפסיכולוגים אמורים להבחין בין הרשומות של “תיק
המטופל” (בהן למשל רשומת אינטייק, אבחון, רשומה
שוטפת הכוללת כל מגע עם המטופל והקשור בו וכן,
סיכום התערבות) לבין התרשומת האישית שמקומה
אינו בתיק ואינו במערכת שבה עובד הפסיכולוג.
לאמירה זו השלכות על דרכי עריכת הרשומה
והתרשומת, ועל מעמדן כמסמך משפטי. לעתים
קרובות יותר ויותר פסיכולוגים נדרשים למסור רשומות
ובדרישות אין הבחנה בין הרשומה לתרשומת. דרישה זו
עולה לעתים בשל בורות המבקש ולעתים בשל עריכה
קלוקלת של הרשומה והתרשומת שבה השתיים
משמשות בערבוביה.
האבחון הוא כאמור נושא שלאורך כל השנים מופיע
בתדירות גבוהה בפניות. בשנים שבהן נערך הסקר
הייתה התייחסות גם להבחנות בין סוגי האבחון: אבחון
לצורכי טיפול לעומת אבחון לצורכי השמה. נושא
זה עלה גם בהקשר להנחיית רשם מאגרי המידע
לחשוף בפני נבדקים למטרות השמה את חוות הדעת
על אודותיהם, סביב שאלות על חובת מתן משוב, או
סביב שאלות על גילויי מצוקה בעת אבחון להשמה או
במחקר. מסתמן שבנושא האבחון נדרשת בקיאות
רבה לא רק במלאכת האבחון עצמה אלא במהותה
ותכליתה המחייבת ניסוח הסכמות וכללים שעליהם
יש להמשיך לשקוד. ועדת האתיקה בפרסומיה
ניסתה לעשות את המלאכה אך זו טרם הסתיימה,
,2009
, ינואר
2009
, יולי
2012
(פסיכואקטואליה אפריל
). כך, כמו שבימים אלו נערך המסמך
2007
ינואר
קווים מנחים ויישומיים לכתיבת חוות דעת
העוסק ב
, יהיה מקום לשקוד על אלו
פסיכולוגית לבית משפט
גם ביחס לאבחון בפסיכולוגיה על סוגיו השונים.
מתוך הרושם שעולה מהתלונות בתחום הפסיכולוגיה
המשפטית נראה שהתחום פרוץ, ולצד אורחות
התנהלות ברמה מקצועית אתית גבוהה קיימים עשבים
שוטים של התנהלות ברמה נמוכה המטילים קלון על
המקצוע. זה קורה כי אף שמדובר בתחום החורץ גורלות
זהו תחום שאין בו הכשרה מסודרת ותורה משותפת
לכלל הפסיכולוגים בישראל היכולה להוות אמת מידה
מקצועית אתית להתערבויותיהם בבתי המשפט.
למסמכי הסטנדרטים שיצאו ולזה העומד לצאת
תפקיד בתיקון תופעה זו. אך לא יהיה די בהם. הכרחי
לפתוח תוכנית הכשרה לפסיכולוגים המעוניינים
לעסוק בפסיכולוגיה משפטית ואשר בעתיד יהיה
ראוי שאלו שישלימו את ההכשרה ירכיבו את רשימת
המורשים להתערבויות פסיכולוגיות פורנזיות. יש לציין
שנעשים מהלכים מתקדמים לפתיחת תוכנית כזו ומי
ייתן ובשנה הקרובה תיפתח התוכנית ופסיכולוגים
מומחים רבים יצבאו על דלתותיה.
הנחלת האתיקה כאידיאל מעשי
הנחלת האתיקה והטמעתה היא אחת המשימות
כבדות המשקל ביותר של אלו העוסקים באתיקה,
וכפי שתואר ועדת האתיקה תורמת להנחלה זו בעיקר
בעצם עיסוקה בפניות אך לא די מתפנה לפעילויות
נוספות. בהנחת האתיקה מובלעת התפיסה האומרת
שמקצועיות ואתיקה אחת הן, והבנה שלפיה שאלה
אתית מקצועית מורכבת מהקונפליקט האתי העוסק
בשאלה “מה עלי לעשות”, ומדילמה מוסרית המורכבת
מהערכים המתנגשים שיוצרים את הקונפליקט.
סטודנטים העובדים בשדה מראים סחף בעמדות
האתיות שלפיהן ככל שעובר זמן בשהותם במערכות
המטפלות כך פוחתת רגישותם האתית ויכולתם
לזהות קונפליקטים אתיים ודילמות מוסריות (רייכר-
). ממצא זה מראה שמשימת
2009 ,
עתיר, יבור ולוי
הנחלת האתיקה והטמעתה אינה פשוטה ודורשת
עבודה מתמדת למול רוטינת עבודה שוחקת
המזניחה את ההיבטים האתיים בעבודה. נראה
שתשומת לב לתופעת הסחף והשחיקה ומודעות
אנשי המקצוע והציבור להתייחסות לאתיקה,
הביאה שלל פרסומים המקנים כלים טובים לזהות
אתגרים אתיים מקצועיים המתהווים במהלכה של
ועדת האתיקה