60 / 68
אפריל 5102
- 60 -
משפחה שמקשיב באמפתיה ומרגיע את דאגות ההורה, מעלה
את הביטחון העצמי של ההורה ואת הדימוי העצמי שלו. ההורה,
בעקבות זאת, יטה יותר להתנהג ביתר סובלנות ורגישות כלפי
ילדו.
שנית, רשתות חברתיות נותנות להורים הזדמנויות להחליף
אינפורמציה ומציעות הזדמנות לעזרה הדדית. חבר שנותן עצה
טובה בעניין חיפוש עבודה, מקום מגורים טוב יותר, רופא טוב
או שומר על הילד כאשר ההורה חייב ללכת, עוזר בכך להורים
לבצע את ריבוי המטלות המורכבות של החיים. יחסי ההורים
והילדים יוצאים נשכרים מכך.
שלישית, הרשתות החברתיות הפורמליות והלא פורמליות
מספקותמודלים לביצוע תפקיד ההורות. בעצותשחברים נותנים
הם יכולים לעודד או לבקר דפוסים מסוימים של אינטראקציות
בין ההורים לילדים, בביקורי הבית ההדדיים מסופקים מודלים
אחרים להתנהגות עם הילדים ולהתנהלות הבית.
רביעית, כאשר ילדים משתתפים ברשתות החברתיות הלא
פורמליות המבוגרים משפיעים עליהם ישירות. דרכי ההשפעה
מגוונות, ובהן נכללים הרעפת חום, עידוד וחשיפה למודלים
.)
Berk, 1989
אפשריים נוספים (
חיזוקים, חיקוי וציפיות שמספקים ההורים
להתנהגות חברתית רצויה
ניתן להסביר התפתחות של ילדים לפי ההסבר של תיאוריית
הלמידה, לפיה חיזוקים ודוגמא אישית שמספקים ההורים
לחיזוק ההתנהגות של הילד מעודדים התנהגות טובה.
בחברות מערביות, מצאו הבדלים בין הציפיות של הורים ממעמד
צווארון כחול, לעומת הורים ממעמד צווארון לבן, מילדיהם. הורים
שעוסקים במקצועות של מיומנויות (עם מכונות, נהגים ומוכרים)
שמו דגש על מאפיינים חיצוניים כמו ניקיון ומשמעת. הורים בעלי
הכשרה אקדמית שמו דגש על מאפיינים פסיכולוגיים פנימיים
כמו סקרנות, אושר, שליטה עצמית. הורים מהמעמד הבינוני
השתמשו יותר בהסברים ובמחמאות מילוליים. הורים מהמעמד
הנמוך יאמרו יותר: “תעשה את זה בגלל שאמרתי לך לעשות
את זה”, והשתמשו יותר במתיחת ביקורת ובענישה פיזית.
כמה תיאורטיקנים הציעו שמכיוון שהורים ממעמד נמוך נתונים
לחוקים ולמרות של אחרים במקום עבודתם, האינטראקציות
שלהם עם ילדיהם מחקות את חוויותיהם שלהם. ההתנהגויות
והנורמות שנדרשות להצלחה בעולם העבודה משפיעות על
הרעיונות שיש להורים לגבי הכיוון שחשוב לדעתם להכין את
הילדים אליו. הורים ממעמד בינוני, שרוצים לטפח את עולמם
הפנימי של ילדיהם, נטענו בשנים של חינוך שבהם ההורים
התרגלו לחשוב בצורה מופשטת על רעיונות. כמו כן, הביטחון
הכלכלי של המעמד הבינוני מפנה להם אנרגיה לחשוב על
ילדיהם ולתכנן את תגובותיהם, בשונה מהמצב במשפחות
ממעמד נמוך שהלחצים הקיומיים שלהן משפיעות על תגובות
ההורים, שכן משפחות החיות בעוני חוות יותר משברים בחיי
היומיום שהם תוצאה של קושי שמתפתח מכל סיבה: תשלום
חשבונות, ויכוחים בין בני הזוג, המכונית ששובקת חיים, התלות
בתשלומי רווחה, ואף מעצרים או דיווחים על אלימות מבית
הספר. כאשר משברים מצטברים, הסבלנות של ההורה קצרה
.)
Patterson, 1982
וזה משפיע על כל ההתנהלות בבית (
עדיין, בתוך כל קבוצה יש גורמים רבים שמשפיעים על גידול
הילד. מבנה המשפחה, מנהגים והרגלים, פרקטיקות לפי קבוצה
אתנית.
טכניקות של הטלת משמעת כמנבאות
התפתחות רגשית, חברתית וקוגניטיבית
מחקרים רבים עסקו בשאלה איך ההתפתחות החברתית,
הרגשית והקוגניטיבית של הילד מושפעת מאיכות הקשר עם
ההורים. חלק מהתשובות שניתנו עוסקות בהיענות הרגישה
להתנהגויות ההתקשרות של התינוק ולהתנהגויות שלו
שמעבירות את צרכיו. תשובות אחרות התייחסו לטכניקות של
משמעת.
ברות) מתחילות ברצינות במהלך
ִ
דרישות לסוציאליזציה (ח
השנה השנייה, כאשר הילדים מתחילים לראשונה להיענות
לדרישות הוריות. המטפלים מתאימים את ציפיותיהם בהתאם
ליכולת הילדים לשלוט בפעולותיהם. למשל, הורה שקשוב
לילדו לא יצפה מתינוק לציית ולהימנע מלגעת בחשמל, אלא
ירחיק חפצים מסוכנים וירחיק את התינוק פיזית כאשר התינוק
יסכן את עצמו. לקראת סוף הינקות חוקרים מתעניינים באיכות
הקשר הורה-ילד שמבחינות בין הורים שמצליחים לחנך את
ילדיהם ביתר אפקטיביות או בפחות אפקטיביות.
אספה אינפורמציה מתוך תצפיות
(1967) Diana Baumrind
טבעיות ותצפיות מעבדה על אינטראקציות הורה-ילד
במשפחות עם ילדי גן. שני ממדים עיקריים של התנהגות הורית
בלטו מתוך הנתונים. הראשון: “שליטה” או “תובענות” (דרשנות).
לחלק מההורים היו ציפיות גבוהות מילדיהם והם התעקשו על
כך שילדיהם יעמדו בהן. הורים אחרים דורשים מעט מאוד
ולעתים רחוקות מכוונים או עוצרים את הילדים.
הממד השני זה “היענות” או “מרכזיות הילד”. חלק מההורים
מקבלים מאוד ומגיבים אל הילדים. הורים אלה לעתים קרובות
מעורבים בשיחה עם ילדיהם. הורים אחרים מנותקים יותר, דוחים
ולא מגיבים ליוזמות החברתיות של ילדיהם.
הקומבינציות השונות בין שני ממדים אלו העלו 4 טיפוסי הורים:
הסמכותי, הרודני, המאפשר והמזניח. כל דפוס הורי מנבא
היבטים שונים בהתפתחות הילד.
המחקר מראה שהורים סמכותיים מנבאים ילדים חברותיים,
אחראיים ומפותחים קוגניטיבית, בעוד שהורים מהסוגים
האחרים מגדלים ילדים פחות אופטימליים בכמה מישורים של
התפתחות.
מה מסביר את הקשר בין הורות סמכותית ובגרות רגשית ושכלית
אצל ילדים? הרי הקשר שנמצא הוא קורלטיבי. מה עומד מאחורי
זה? כמו בשאלה לגבי הטמפרמנט וההתקשרות, ייתכן וגידול
ילד בצורה סמכותית הוא ברובו תגובה לאישיות שמציג הילד,
יותר מאשר הסיבה לאישיותו. לפיכך, הורים לילדים סתגלתנים
משתמשים בטקטיקות ברורות ודורשניות בגלל שילדיהם הם
משתפי פעולה מלכתחילה, ולא משום ששליטה נוקשה היא
מרכיב הכרחי להורות אפקטיבית. באומרנד (7691) ענתה על כך
שילדים רבים של הורים סמכותיים לא נשמעים להוריהם בקלות.
בהרבה בתים סמכותיים שהשתתפו בתצפיות היו קונפליקטים