58 / 68
אפריל 5102
- 58 -
איריס ברנט
פינת
ההורות
איריס ברנט, פסיכולוגית התפתחותית, משפחתית-זוגית מדריכה, היא בעלת קליניקה לטיפול משפחתי, זוגי, אישי והתפתחותי 1086786-450
Bowlby, 1907-
תיאוריית ההתקשרות נהגתה על ידי ג’ון בולבי (
). בולבי למד פסיכיאטריה ופסיכואנליזה וחי בלונדון.
1990
הוא סיים לימודי רפואה באוניברסיטת קיימבריג’ באנגליה
ב-8291, למד במכון הבריטי לפסיכואנליזה וקיבל הדרכה
מהפסיכואנליטיקאית הנודעת מלאני קליין. באותן שנים
הפרקטיקה השלטת בנוהג גידול הילדים הייתה כזו שבה
אמהות נזהרו שלא לפנק את ילדיהן יתר על המידה. למעשה,
לפי הביוגרפיה של בולבי, וכנראה גם בבתי אצולה רבים אחרים,
הילדים הצעירים היו רואים את אמהותיהם לזמן קצר במהלך
היום (לשעה בשעת התה). את ההזנה, היחס ותשומת הלב
קיבלו מהמטפלות. בולבי, שעבד במשך שנים בפנימיות שונות
עם נערים צעירים הסובלים מבעיות התנהגות, החל לבסס דעה
לגבי המקור להפרעותיהם. הוא קשר זאת לטיפול ההורי, ליתר
דיוק לפרידה ולאובדן שחוו בגילאים מוקדמים. בולבי פיתח את
התיאוריה שלו, שמקור הקשיים הרגשיים של הילד טמון באיכות
הקשר הממשי הנוצר בין הילד להורה ובהשפעת תנאי הסביבה
כמו פרידה ואובדן.
תיאוריית ההתקשרות שפיתח בולבי ב-0591 יצרה מהפכה
בהסתכלות על עולמו הפנימי של הילד, והכניסה את הטיפול
האמיתי שמקבל הילד לתוך מרחב זה. התיאוריה שלו עד כדי
כך חידשה שהחברה הפסיכואנליטית התקשתה לקבל אותה
ולהכלילה בתפיסה הפרוידיאנית כפי שרווחה אז. הרי מבחינת
התפיסה של פרויד ההתפתחות הנפשית קשורה לתהליכים
תוך נפשיים פנימיים.
לתיאוריית ההתקשרות היבטים שונים. ראשית היא נעוצה
בחשיבה האבולוציונית. לפי טענה זו, מכיוון שתינוקות לא יכולים
לשרוד בלי ההגנה והטיפול של אחרים, בני האדם פיתחו מערכת
התנהגותית כדי ליצור קשרים חזקים עם מטפליהם. ההתקשרות,
למרות שהיא יכולת שקיימת מלידה, היא מתפתחת באופן
הדרגתי ומושפעת מהתנהגות ההורה. להורה יש חלק משלים
ביצירת ההתקשרות והוא מתן טיפול יציב ורגיש לתינוק.
)9691) הרחיבו את ההבנה לגבי סוגים
Ainsworth
המחקרים של
שונים של התקשרויות. כל סוג של התקשרות קשור למאפיינים
ספציפיים בטיפול שניתן על ידי ההורה. הורים שהגיבו בצורה
קונסיסטנטית, מהירה ואפקטיבית לאיתותי המצוקה של
תינוקותיהם, אפשר היה לצפות שתינוקותיהם יפתחו התקשרות
בטוחה. הוריםשהגיבו בצורה לאקונסיסטנטית, לאצפויה, לעתים
בתגובה חמה והרבה פעמים בכעס או ללא תגובה, באדישות,
ניתן היה לצפות שיהיו להם תינוקות שיפתחו התקשרות לא
בטוחה-מתנגדת. הורים שהגיבו באופן קונסיסטנטי בדחייה
כאשר תינוקותיהם חיפשו קירבה, ניתן היה לצפות שיפתחו
.)
Haugaard & Hazan, 2002
התקשרות חרדה-נמנעת (
תיאוריית ההתקשרות במילים יומיומיות טוענת שתינוק מבסס
לעצמו תחושה שהוא אהוב ושמקבלים אותו כפי שהוא. מתוך
אלפי האינטראקציות עם ההורה, הוא לומד מתוך הניסיון את
התחושה הטובה של ביטחון, שיש לו על מי לסמוך בעת מצוקה,
תחושה שמאפשרת לו להתנסות, לטעות. תוך כדי כך הוא
מבסס ביטחון עצמי גבוה ותחושת ערך עצמי גבוהה שמלווה
אותו בהתמודדויותיו במהלך החיים.
האם אהבה שהורה נותן היא הגורם היחיד שמשפיע על
התוצאות שנראות בהתפתחות הילד? תיאורטיקנים שהתעניינו
בגורמים התורמים להתפתחות מיטיבה של הילד הרבו לבחון
השערה זו. עם הזמן, למשל, התגבר הוויכוח באשר לקשר
בין המאפיינים של התינוק, בייחוד הטמפרמנט וההתקשרות.
תיאורטיקנים בחנו מה בדיוק מסביר את התנהגות הילד בזמן
הפרידה מהאם בסיטואציית הזר ובזמן קבלתו את האם באיחוד
המחודש? למרות שלפי התיאוריה של בולבי, התנהגות ההורה
היא הגורם המכריע לגבי סגנון ההתקשרות, מחקרים רבים
תמכו בהשערה שהטמפרמנט של הילד קשור לאיך הילד יגיב
בזמן פרידה ובאיחוד מחדש עם ההורה בסיטואציית הזר של
.
Ainsworth
בנוסף לשאלה מה מסביר את התנהגות התינוק בסיטואציית
הזר, נשאלת השאלה האם ישנם גורמים נוספים שקשורים
שבכוחם לנבא את איכות התפתחותו הרגשית, החברתית
והקוגניטיבית ואת איכות הקשרים שהתינוק ייצור.
התפיסה של בולבי אומצה בסופו של דבר על ידי החברה
הפסיכואנליטית. שינויים חברתיים ותמורות טכנולוגיות עוד
נדרשו כדי להבין שהיחיד הוא חלק מסביבתו, מהקשרו
החברתי. מינושין כתב “תרפיסט שרואה בפרט חלק מהכלל,
יחפש אינפורמציה לעיתים בתוך נפשי ולעיתים במיקוד רחב
יותר” (מינושין, 7991, עמ’ 31). ילד בגיל הגן שלא עוזב את ברכי
אמו, יכול לעורר את המטפל להתבונן בקשר בין הילד לאמו,
בחרדה שמועברת ביניהם, אך גם להסיט את המבט ולראות
כיצד הילד לא ניגש אל האבא, וכאשר האב לוקח אותו אליו
הילד מתפתל. באותו הרגע שבו מקרבים את האמא והאבא
ביחד, והם מחזקים את הברית ביניהם, הילד נרגע כולו ומסוגל
תיאוריית ההתקשרות ותרומת המשפחה להתפתחות הילד