פסיכואקטואליה
- 61 -
של משמעת, אבל ההורים הגיבו לכך באופן רציונלי, ברור
וסבלני. הם גם לא דרשו מהילד דרישות לא הגיוניות, וגם לא
הגיבו בצורה קשה ושרירותית. באומרנד הדגישה שזה לא עצם
השליטה אלא השימוש ההגיוני והסביר בשליטה שמביא את
התוצאות ההתפתחותיות הרצויות.
הראו כי כיוון ההשפעה בין פרקטיקה
(1983) Maccoby & Martin
הורית לבין מאפייני ילדים הולכת לשני הכיוונים. ילדים
אימפולסיביים וקשים מקשים על הוריהם להישאר ברורים
ודרשניים וגם דמוקרטיים, אבל הפרקטיקה ההורית יכולה
לשמש לצורך שימור או הפחתה של ההתנהגות הקשה של
ילדיהם.
הסברים נוספים לקשר בין הורות סמכותית ותוצאות חיוביות: (1)
שליטה שמועברת בצורה הוגנת והגיונית ולא בצורה שרירותית
או מתוך דחף, יש לה סיכוי טוב יותר להיות מופנמת ולקבל
את שיתוף הפעולה של הילד. (2) הורים מטפחים וקשובים,
שמעבירים תחושת ביטחון מאופן ההתנהלות שהם דורשים
מילדיהם, נותנים לילד מודל של דאגה וטיפול באחרים כמו
גם של ביטחון והתנהגות אסרטיבית. (3) הורים שנשענים על
טכניקות סמכותיות ומתאימים את ציפיותיהם ליכולת הילד
לקחת אחריות על התנהגותו, הורים אלה מעבירים לילד מסר
שהם רואים בו יצור בעל יכולות ומסוגלות, שיכול לבצע דברים
בהצלחה עבור עצמו. כתוצאה מכך, מקבלים גם תפקוד בוגר
עם הערכה עצמית גבוהה.
לסיכום
יחסי הילד-הורה הם כר הכרחי להתפתחותן של מיומנויות
אינטלקטואליות, רכישת שפה והפנמת ערכים חברתיים
ומוסריים. האהבה, היציבות, הטיפוח, ההזנה, האכפתיות, הדאגה,
הרגישות והיציבות שמספק ההורה הם מתווכים חשובים ביותר
להשגת יעדים אלה. המשפחה ללא ספק היא המקור לקשרים
שהילד יבנה בעתיד. הקשרים הרגשיים שהילד מפתח עם
הוריו ועם אחיו נשארים איתו לאורך כל חייו, והם משמשים
אבות-טיפוס ליחסיו החברתיים בעולם בחוץ, עם חבריו בבית
הספר, בשכונה ואחר כך בבניית המשפחה והזוגיות שיבנה
בעתיד. ניתן להבין את צמיחתה של תיאוריית ההתקשרות על
הרקע התרבותי שבה צמחה ובתוך ההקשר של רוח התקופה.
עצם הכנסת הטיפול האמיתי לתוך המרחב הנפשי של הילד
היה חידוש. עם זאת, כיום, לאור המודלים המודרניים של יורי
ברונפנברנר ותיאוריית המשפחה כמערכת חברתית, יש להרחיב
את העדשה ולהכליל בתוכה פרספקטיבות שונות - השפעות
תוך משפחתיות הדדיות לצד השפעות מהמעגלים שבתוכם
המשפחה מתפקדת. בנוסף, קיימים גם ממדים נוספים כמו
פרקטיקות הוריות, אירועי חיים, נסיבות חיים וציפיות הוריות,
שגם להם השפעה על הפרטים בכל משפחה.
המלצות לקריאה נוספת
). מושגי יסוד בטיפול משפחתי. חלק א. הוצאת ספרים “אח”.
1 1 .
ברג-קרוס, ל’ (0002
.
2 2 .
מינושין, ס’ (7991). משפחות ותראפיה משפחתית. פרק 1. הוצאת רשפים. 11-32
Ainsworth, M.D.S. (1969). Object relations, dependency, and attachment: A theoretical review of the infant-mother
3.
relationship. Child Development, 40, 969-1025.
Baumrind, D. (1967). Child care practices anteceding three patterns of preschool behavior. Genetic Psychological
4.
Monographs, 76, 43-88.
Belsky, J. (1984). The determinants of parenting: A process model. Child Development, 55, 83-96.
5.
Berk L.E. (1989). Child Development. part v. Allyn and Bacon. 599-639.
6.
Bowlby, J. (1969). Attachment and loss: vol 1. Attachment. New York: Basic Books.
7.
Bowlby, J. (1969). Attachment and loss: Separation, anxiety, and anger, New York: Basic Books.
8.
Bronfenbrenner, U. (1979). The ecology of human development. Cambridge, MA: Harvard University Press.
9.
Haugaard, J. & Hazan, C. (2002). in Hndbook of parenting, vol. 1, ch. 11, 313-328.
10.
Kantor & Lehr, (1975). Inside the family. San Francisco: Jossey-Bass.
11.
Lancaster & whitten (1980). In L.E. Berk: Child Development. part v. Allyn and Bacon. 599-639.
12.
Maccoby, E.E. and Martin, J.A. (1983). Socialization in the context of the family. In E.M. Hetherington (Ed), Handbook of
13.
child psychology: Socialization personality and social development (Vol. 4) New York: Wiley.
Patterson, G.R. (1982). Coercive family process. Eugene, OR: Castilia.
14.
Ratter, M. (1990). Psychosocial resilience and protective mechanisms. In J. Rolf, A.S. Masten, D. Cicchetti, K.H.
15.
Nuechterlein & S. Weintraub (Eds), Risk and protective factors in the development of psychopathology (pp. 181-214).
New York: Cambridge University Press.