6 / 60
הסתדרותהפסיכולוגים בישראל
* שרית ארנון-לרנר, פסיכולוגית תעסוקתית מומחית.
sarit
.
arnon@gmail
.
com
המלצות על פסיכולוגים מעניינים או בעלי תפקיד מעניין אפשר להעביר במייל לשרית ארנון לרנר
6
יו”ר הפ”י היוצאת, פסיכולוגית מומחית ומדריכה
ד”ר יוכי בן-נון,
בחטיבותהרפואיתוההתפתחותית,פסיכולוגיתאחראיתשלהמכוןלהתפתחות
הילד ופסיכולוגית ראשיתשל בית החולים מאיר (לשעבר)
רקע אישי
, בתל אביב, בת לחלוצים מפולין-רוסיה.
1946-
נולדתי ב
,1924-
גדלתי בתל אביב, בבית שאבי בנה, כמעט במו ידיו, ב
עם שני אחי הגדולים ממני. אבי היה מנהל חשבונות, ואמי
הייתה עקרת-בית.
מסלול ילדותי ונעורי היה שגרתי: בית ספר יסודי הירקון,
בסמוך לבית הורי, תיכון עירוני א’, במגמה ביולוגית, שירות
צבאי במודיעין, בקריה. שירתתי כ”מקשרת לעיתונות”
בלשכת דובר צה”ל.
מנעורי חלמתי להיות רופאה, אך לאחר שאבי נפטר בהיותי
חיילת, והרגשתי צורך להיות ליד אמי (לימודי הרפואה
התקיימו אז רק בירושלים!), התפשרתי על פסיכולוגיה.
בדיעבד - אינני מצטערת. למדתי לאהוב את המקצוע, והוא
מרתק אותי עד היום.
שנים התאלמנתי. בעלי יצחק ז”ל היה רופא נשים,
7-
לפני כ
מנהל המחלקה לפריון, עמו חלקתי את החוויות ובעיקר
הדילמות הרבות הקיימות סביב עבודה בבית חולים,
החיים בראי הסבל האין-סופי, השאיפה והדאגה שסביב
הבאת ילדים לעולם, וגידולם, מצוקות המטופלים ומצוקות
הצוותים המטפלים, ועוד, ועוד...
שני ילדי, בת ובן, בחרו במסלול מקצועי שונה, ושניהם בעלי
מ”א במנהל עסקים, בעולם ההייטק.
התחביביםשלי
כיום, לאחר שפרשתי מעבודתי בבית החולים מאיר לפני
כשנתיים, אני מתנדבת בבית דיור מוגן של “משען” יומיים
בשבוע, מנחה קבוצות של דיירים, ומטפלת פרטנית
בדיירים במצוקה, וכן מדריכה את הצוות הרפואי והסוציאלי
במקום.
בנוסף, אני פעילה בעמותת של”מ - שירות לאומי למבוגר -
עמותה העוסקת בגיוס מתנדבים בני הגיל השלישי לטובת
שכבות חלשות באוכלוסייה, מכל הגילאים.
כך, עם התקרבי לגיל זקנה, אני עוברת לעיסוק בגיל זה, גם
מבחינה מקצועית-תיאורטית, וגם מבחינת פעילותי, בהנאה
מרובה, תוך תחושה של סגירת מעגל התפתחותי תואם.
בשעות הפנאי, ולשם “טיפול נפשי-אישי”, אני חובבת
מושבעת של מוזיקה קלאסית, בעיקר בארוק, קריאה
מרובה, תיאטרון וחברים. אומר כי ידידי הטובים ביותר הם
חברים, ספרים ודיסקים.
רקע מקצועי
מיד לאחר השירות הצבאי התקבלתי לאוניברסיטת תל
אביב לחוג לפסיכולוגיה, בראשותו של פרופ’ קרייטלר.
כחוג שני בחרתי בלימודי בלשנות, נושא שהיה אהוב עלי
מילדות.
אוניברסיטת תל אביב שימשה לי בית שנים רבות, הן ללימוד
שלושתהתארים, והן לעבודהאקדמיתבמחקר ובהוראה, עד
. למדתי למ”א במגמה לפסיכולוגיה קוגניטיבית,
1989
שנת
מתוך מחשבה לעסוק בהמשך בנוירופסיכולוגיה ושיקום
קוגניטיבי, אך החיים הסיטו אותי במעט, וכך הגעתי לתחום
הפדיאטריה הרפואית והתפתחות הילד, תחום שגם הוא
מבוסס נוירולוגיה ושיקום במידה רבה.
את עבודת הדוקטורט עשיתי בבדיקת מעמס קוגניטיבי
להבנה לשונית, בהנחייתו של פרופ’ דניאל כהנמן
בירושלים.
לימדתי קורסים בהתפתחות השפה, בפסיכולינגוויסטיקה
ובלמידה, הן בחוג לפסיכולוגיה והן בבית הספר להפרעות
בתקשורת של אוניברסיטת תל אביב.
במקביל עבדתי הן במכון להתפתחות הילד בתל השומר
’, לאחר מלחמת
74-
והן בביה”ח לווינשטיין, אשר נפתח ב
יום כיפור, וקלט נפגעים רבים, בהם נפגעי ראש, אשר נזקקו
לשיקום נפשי וקוגניטיבי.
שהיתי בארצות הברית, בעקבות בעלי
1982-1979
בשנים
שיצא להשתלמות ברפואת פריון. ניצלתי תקופה זו לשנה
בעריכתשרית ארנון-לרנר
2014
פרופיל אישי, התפרסם בגליון פסיכואקטואליה, יולי