52 / 68
2016
אוקטובר
52
יכול לתפוס אותו בקלות, שכן הילד הוא
לא רק סמכות טכנולוגית, הוא גם סמכות
חברתית. הוא יכול לתפוס את האמא שלו
ולהגיד לה, למשל, "את אומרת דבר
אחד ועושה ההפך". כי מדברים איתם
ומפתחים את היכולת שלהם לראות
מצבים מורכבים. אז מה תגיד לו, "איך
אתה מדבר אלי?" אז הילד יצחק. זה מזכיר
שפעם היו אומרים, "ככה לא מדברים
לדוד". פעם הקודים ההיררכים "סידרו"
את היחסים וקבעו את הנורמות והחוקים.
היחסים החדשים, הדמויות החדשות
שמאכלסות את הקשר - טורפות את
הקלפים.
הקודים האלה לא הגיעו רק מהפרקטיקות
ההוריות. גם הגישות הדינמיות שמות את הפירמידה בצורה
זו שההורה למעלה והילד למטה.
אני כבר הרבה שנים טוענת שהתאוריות הישנות
אנכרוניסטיות, למרות שהן נחמדות. הילד שבולבי ראה
במלחמת העולם השנייה והילד שוויניקוט ראה או שביון ראה
היו ילדים אחרים בעולם שהיה רבע טכנולוגי. התהפוכות
יוצרות בן אדם אחר עם מיינד אחר. אי אפשר לקחת את
התאוריות ולהלביש עליהן את המציאות העכשווית. ההורות
העכשווית דורשת סוג של משא ומתן חי שפחות נשען על
מוסכמות.
האם הפירמידה הזו רלוונטית גם לקשר בין אנשי מקצוע
להורים? אנחנו יכולים לתת הדרכה להורים?
לפעמים במצבי קצה צריך דברים מכוונים, אבל בעיקרון
אני בעד לחשוב ביחד. לפתח את היכולת לחשיבה. לשאול
שאלות קטנות. לא "למה הוא עשה ככה", אלא "איפה זה
פוגש אותך", "למה מה שהוא עשה עצבן אותך". יכול להיות
שהילד עשה משהו טוב ויכול להיות שלא. בכלל, אנחנו היום
יכולים להגיד על התנהגות אם היא טובה או רעה? הדבר
הבטוח הוא שאני יכולה לדעת למה זה מפריע לי, איפה
זה פוגש אותי: "אני מרגישה שהוא לא סופר אותי, שבבית
שלי אין לי מילה". עכשיו כשההורה מתבונן באירוע הזה הוא
יכול, במקום להתעצבן, לבחור לומר: "צדקת..." לומר לילד
"צדקת" לא מפחית מערכנו. איפה בכל זאת הסמכותיות?
מה שנאמר תקף גם לגבי איש המקצוע. הרי בשני המקרים
הקשר הוא לא שוויוני, יש היררכיה מובנית. היחסים הם
הדדיים אבל לא סימטריים. למבוגר יש מיינד של מבוגר, הוא
ספק הכסף, והוא חייב להבין על מה הילד מוציא את הכסף.
כלומר, להפוך את הנורמות לנורמות של שיתוף במקום
סמכותנות. ולתרגם את זה למה שקרוי "הדרכת הורים",
לעזור באינטרוספקציה בקשר ל"איפה זה קשה לך?" שיש
לה גוון טיפולי.
אני קצת מבולבלת ממה שאת אומרת. אין טעם לבוא
להורים ולהגיד להם מה לעשות. צריך לחשוב איתם ביחד.
ומצד שני את באה ואומרת, "יש ידע כיום ש..." אז המטפל
בהורים הוא בעל סמכות. האם ניתן ללמד הורים?
אנשי המקצוע שלנו נבחרים בקפידה אבל גם להורים יש
אינטליגנציה.
אם את מתרחקת מהשקפת העולם הישנה והדינמית אז
מתוך איזו השקפת עולם כתבת את ספרך?
במהות שלי אני פסיכואנליטיקאית, אבל אני מחדשת. אני
מוצאת למשל שמודרכים צעירים הם יותר שמרניים ממני.
הגענו למצב של אינפלציה של קולות. נוצרה כיום תרבות
ארגונית-טיפולית כזו שכל פעם מישהו אומר - אני הנוצרי
פינת ההורות