48 / 68
אוקטובר 5102
- 48 -
הקטינה, מתאימה לשמש כמשמורן בשלב גיל זה שהוא
חשוב ובסיסי לגילים המאוחרים יותר.
5. ברצוני להתייחס בחוות דעת זו לקיומו של חריג בסעיף
31(ב) לאמנת האג, ולפרט את הממצאים האמפיריים של
מבחן “יחסי משפחה” שנערך לקטינה:
מהאם לקטינה: ציון 51 (מתוך
נכנסים
* מבחינת רגשות
81), לעומת האב: ציון 1.
: ציון 31 (מתוך 81),
יוצאים מהילדה לאם
* מבחינת רגשות
לעומת האב: ציון 0.
המסקנה הנגזרת מנתונים אלה ביחס לסעיף 31(ב) של
אמנת האג: החזרת הקטינה לאביה בארצות הברית
כמשמורן יחיד עלולה לגרום אצלה, במצבה הפסיכולוגי
Anxiety of
הנתון, לחסך רגשי משמעותי, לחרדת נטישה (
.)
Adjustment disorder
) ואף לקשיי הסתגלות (
Separation
לרצון הילד
6. בראיון הקליני עם הילדה התייחסתי
וטובתו. מתוך הראיון עולה שהקשר של הילדה עם האב
חשוב והכרחי, מאחר שהוא משלים את סגנון הורותה של
האם. יתרה מכך, על פי הספרות המדעית, זמינות של
האב בהסדרי ראייה (למרות המרחק הגאוגרפי) חשוב
בתהליך בניית תבנית משפחה משלה בעתיד הרחוק יותר
.)
Bandura, 1986
(
המלצתי המקצועית מתחברת לבקשתה של הקטינה
בראיון הקליני איתה. בנוסף לכך מומלץ לשמור:
קשר שוטף ורציף בסקייפ.
•
האב - מומלץ לו להגיע פעמיים בשנה לביקור בישראל
•
לסדרי ראייה במישרין עם הילדה.
בלוויית אמה) - תגיע פעם בשנה
•
הבת (עד גיל 21
לארצות הברית לחופשה משותפת עם אביה.
התוכנית להסדרי ראייה בין האב לבתו: מומלץ שתהיה
•
בפיקוח ובמעקב של עובדת סוציאלית לסדרי דין.
מקרים של תביעת סב להסדרי ראייה
עם נכדו
מקרים לא שכיחים מעין אלה עלולים להגיע לדיון בבית
המשפט לענייני משפחה, ואז נדרש מפסיכולוגים מומחים
פורנזים להגיש חוות דעת מומחה לבית המשפט כדי
לסייע לשופט בהכרעת הדין.
במשפחות רחבות עלולים לפרוץ סכסוכים. לעתים מקור
הסכסוכים באינטרסים כספיים, אך לא רק. קורה לא אחת
שיש רגישות שמקורה בהעדפות של אב לילד מסוים
ובהתאמה גם את משפחתו על פני האחרים, ולעתים אף
יש יריבות של הורה-ילד שמקורה בעבר הרחוק. רגישות
במשפחה הרחבה עלולה לפרוץ באירועים המהווים
זרז תגובתי, כמו למשל ליל הסדר בחג פסח. מטענים
של כעסים שמקורם בילדות המוקדמת עלולים לגרום
לניתוקים ממושכים בתת-מערכות של המשפחה הרחבה.
לפנינו דוגמא של מקרה שנידון בתקופה זו בבית משפט
לענייני משפחה בקריות.
דוגמה: תמ”ש 41-90-51202 ברקוביץ נ’ ברקוביץ ואח’
(טרם פורסם)
תיאור המקרה
מאז תקרית בין אב (סבו של הנכד) ובנו הבכור (אביו של
הנכד) לפני כשנתיים וחצי, שבה אף הייתה התערבות
משטרתית, הבן ובני משפחתו (אשתו ובנו) התנתקו מהסב
מאחר שלדבריו של הבן, היום הוא מגונן על משפחתו מפני
הסב: אשתו, יתומה מאמה שנפטרה ממחלת הסרטן, ובנו,
בן 5.5 שנים, הסובל מעיכוב התפתחותי שפתי, מקשיים
נוירו-פסיכולוגיים ורגשיים ומשובץ בגן טיפולי לחינוך מיוחד.
הבן מוסיף, שתמיד הרגיש קורבן להאשמות ולתקיפות
מצד הסב בעברו.
חוות הדעת הפסיכולוגית באה לענות על שאלת בית
המשפט לענייני משפחה בקריות, כמפורט בשאלתו של
השופט אלי: “האם היעדר קיומו של קשר בין הקטין לבין
סבו מצד אביו (לפי רצון הוריו של הקטין) עלול לגרום לנזק
חמור ומהותי לקטין ולפגוע בשלומו הנפשי”.
רקע מדעי לשאלה
1. סולברג (תשנ”ז, 591-791) מציין שההורים (האם והאב)
של הקטין מהווים את הדמויות המשמעותיות בשלבי גילו
של הנכד (גיל 5.5) בהתאם לבני גילו:
“כפי שראינו התקופה הזאת עומדת בסימן ראשית
הסוציאליזציה של הילד, כאשר הסביבה מעוניינת, שהילד
ילמד את הנורמות ואת ההתנהגויות שיכוונו אותו בחיי היום
יום. במהלך הזמן הילד מתחיל להפנים את הציפיות האלה
בעקבות כמה תהליכים נפשיים, כגון הזדהות עם ההורים,
תהליך של חיזוקים ביחסים בינו ובין ההורים, השפעת
ההורים כדמויות לחיקוי, השימוש בשיטות שכנוע מצד
ההורים ויכולתו של הילד להכוונה עצמית [...]
בהמשך תקופת הגן הילד מתחיל להיות מעורה יותר
בחברת בני גילו. שגם להם יש חלק חשוב מאוד בתהליך
הסוציאליזציה. הדבר הזה מתבטא, בין היתר, בעובדה,
שהילד מקבל לעתים חיזוקים חיוביים או שליליים על
התנהגותו מצד ילדים אחרים. כמו כן, ילדים בני גילו
משמשים לו לעתים דמויות לחיקוי”.
)4791( מגלה שלמשפחה המורחבת
Rutter
2. מחקרו של
(הורים, אחים וסבים) ישנה השפעה חשובה ביצירת “זיקות
מורחבות” המהוות דגם משפחתי לחיקוי שהילד בגיל
הרך מפנים לצורך השמתו בהתבגרותו בשלב של הקמת
.)
Bandura, 1986
משפחה משלו (
)5102( הציגה מחקר שבו היא מדגישה
Berent
.3
את הנזקים הנפשיים שנגרמים לקטינים בגיל הרך
שבמשמורתם של הורים שנמצאים בקונפליקט חריף
ובחוסר תקשורת. בטרם יישום תוכנית של משמורת
וסדרי הראייה, יש צורך במתווה טיפולי בין ההורים
שביריבות וניתוק.