47 / 68
אוקטובר 5102
- 47 -
שלב ראשון: אבחון צורכי הילד
שלב זה נעשה באמצעות נתונים אנמנסטיים על אודות
הילד: מסמכים רפואיים, דו”ח חינוכי, אבחון דידקטי ועוד.
כמו כן, שימוש במבחנים סטנדרטיים (משכל וקוגניטיבי)
ומבחני אישיות השלכתיים לילד.
שלב שני: אבחון טיב הקשר הורה-ילד
אבחון האינטראקציה הורה-ילד באמצעות טכניקות
של תצפית וראיון קליני מובנה עם ההורים והילד. כמו
כן, באמצעות מבחן יחסי משפחה (פרנקל, 6791). מבחן
זה בודק בין השאר את זיקתו הרגשית של הילד ואת
העדפותיו לאחד מבין ההורים (חוק רצון הילד).
שלב שלישי: התאמתו של ההורה לצורכי הילד
שלב זה מתבצע על ידי הצלבת כל הנתונים על אודות
הילד (צרכיו ההתפתחותיים), טיב האינטראקציה הורה-
ילד, זיקתו הרגשית של הילד והעדפתו להורה המסוים
מתוך נתונים שהתקבלו בשלבים הראשון והשני של
המתווה האבחוני.
שלב רביעי: עניין קיום החריג בסעיף 31(ב)
של אמנת האג
הנזקים הפסיכולוגיים העלולים להיגרם לילד בגין חריגויות
שאובחנו אצלו, והעלולים להיגרם או להחמיר בעקבות
חזרתו. למעשה, במקרים אלה חזרתו של הילד עלולה
) או סטרסור
Trigger Mechanism
לשמש גורם מאיץ וזרז (
) לבעיות קיימות.
Stressor
(
שלב חמישי: פתרונות לטובת הילד
בתנאים המפורטים בשלב הרביעי, ההורה עם היכולת
המותאמת ביותר לספק את הצרכים ההתפתחותיים של
הילד (הרגילים והמיוחדים), יומלץ כמשמורן.
במקרים שבהם שני ההורים משלימים זה את זה, אך עקב
המרחק הגאוגרפי המפריד לא ניתן להמליץ על משמורת
משותפת, תוצע תוכנית מפורטת להסדרי ראייה מעבר
לים בנוסף לתקשורת זמינה בסקייפ. כמו כן, יוצעו ביקורים
של ההורה במדינה שבה מתגורר הקטין.
דוגמה: תמ”ש 51-10-92794 בן שמואל נ’ ותקין ואח’
(טרם פורסם)
תיאור המקרה
בני הזוג הכירו בארץ בשנת 3002 ונישאו בשנת 4002.
האישה התלוותה לבעלה לארצות הברית עם בתה
מנישואיה הראשונים, ובנה הבכור נותר בישראל, לסירוגין
אצל אביו ואצל סבתו.
בשנת5002 נולדהלזוגהקטינה. לדברי הזוג, החייםהמשותפים
בארצות הברית היו מלווים במשברים: בהיות הילדה בת 5.4
שנים האם חזרה ארצה עם שתי בנותיה. לאחר ניסיון לשלום
בית שלא הצליח, שוב עזבה האישה, והפעם לצמיתות, עם
הקטינה. לדברי הבעל, על פי החוק בארצות הברית מצבם
הנוכחי של הזוג בפרידה מוגדר כגירושין.
ילד שאובחן עם צרכים מיוחדים ובסיכון גבוה
ושעלול להינזק בעקבות החזרתו לנכר לחזקת
ההורה התובע - יש להתריע מקצועית על כך
בחוות הדעת הפסיכולוגית לבית המשפט
סיכום והמלצות
1. בבדיקה הפסיכו-דיאגנוסטית עלה כי מבחינה
קוגניטיבית הקטינה (כעת בבית הספר היסודי) מוערכת
כבעלת רמה אינטלקטואלית תקינה לגילה, כאשר
תנודות בפרופיל הקוגניטיבי מצריכות אבחון דידקטי בכל
מקצועות היסוד (קריאה, כתיבה וחשבון) במטרה למנוע
אפשרות ללקות למידה בחומר לימודי מורכב ומוגבר
בכיתות הבאות.
2. היריבות בין ההורים והמרחק הגאוגרפי עם האב מאלצים
את הילדה לעשות שימוש בהגנות פסיכולוגיות כדי להגיע
להרמוניה פנימית. עם זאת, עדיין היא נתונה לקונפליקטים
פנימיים לא פתורים המחייבים טיפול רגשי (נמסר לי על
ידי האם שהילדה זוכה לטיפול מעין זה). אך חשוב לשלב
טיפול זה בהדרכת הורים.
3. ההורים במקרה זה נמצאו כמשלימים זה את זה: האב
משמש כדמות מחנכת ומעצבת והאם נתפסת כדמות
מגוננת ותומכת. כמובן, אילו ההורים היו מתגוררים במקום
גאוגרפי אחד היה מקום לשקול משמורת משותפת לטובת
צרכיה ההתפתחותיים המקיפים של הקטינה לאורך זמן וגיל.
4. במצב הקיים, שבו ההורים פרודים ומרוחקים גאוגרפית זה
מזה, עולה השאלה: מי מהשניים מומלץ לשמש כמשמורן
לטובתה של הקטינה? מתוך הבדיקה האובייקטיבית של
הילדה עולה שהיא רגישה, וזקוקה לדמות תומכת וחמה
שתמנע ממנה חסכים ותסכולים במישור הרגשי ובתהליך
גיבוש הזהות הנשית שלה. במקרה זה, האם, לטובתה של