59 / 68
פסיכואקטואליה
59
הפינה המשפטית
) לתקנות
3()
(א
2
ראה תקנה
1974-
תאונות דרכים, התשל"ה
.)1986-
פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז
החתימה על כתב ויתור סודיות רפואית נובעת מהנחה מקדמית,
כי ממילא בית המשפט יורה על הסרת החסיון, על מנת לאפשר
פלוני נ'
995-05 )'
(ת"א (מחוזי חי
לבעל הדין שכנגד להתגונן"
.))9.6.2009(
מיקוד אבטחה שמירה שירותים ונקיון בע"מ
בתיקי נזיקין תובעים טוענים לנזק נפשי כעניין שבשגרה. אומר
כב' השופט עמית כי מניסיונו כשופט נמצא למד כי אזרחי
ישראל הם אנשים שמחים ומאושרים. זאת, מאחר שכמעט אין
לך תביעת נזיקין שהתובע אינו טוען בכתב התביעה כי לפני
התאונה או האירוע נשוא התביעה היה "מלא שמחת חיים", אך
בעקבות התאונה "הפך לשבר כלי" (הדברים נטענים מצוות
עורכי דין מלומדים כמעט בכל תביעת נזקי גוף, אך השופט
המנוסה אמור להבחין מתי התיאור דלעיל משקף את מצב
הדברים לאשורו, ולמרבה הצער, אכן יש לא מעט מקרים שבהם
התאונה הביאה לטלטלה בחייו של הנפגע ושינתה את סיפור
חייו). והנה, למרות עשרות אלפי התביעות שבהן הוגשו ומוגשות
חוות דעת מטעם תובעים בתחום הנפשי, בתי המשפט כמעט
שלא נדרשו עד היום לסוגיה שבפנינו. אומר השופט עמית כי
טרם נתקל בתביעת נזיקין שבה המומחה בתחום הנפשי מטעם
הנתבעים דרש את רישומי הפסיכולוג שטיפל או מטפל בתובע.
כחריג מצביע השופט על מקרה שבו ביקש הנתבע את רישומי
הפסיכולוגית, על מנת להעבירם למומחה מטעמו, ובית המשפט
דחה את הבקשה לאחר שהפסיכולוגית ניאותה להיפגש עם
המומחה שמטעם הנתבע ולבוא עימו בדברים (בר"ע (מחוזי
.))27.11.2006( ]
ארביב נ' אלמונית [פורסם בנבו
649/06 )
ב"ש
הסיבה לכך פשוטה, והיא נובעת מכך שפסיכולוג אינו רופא ואינו
מומחה רפואי. לכן, כאשר בית המשפט ממנה מומחה בתחום
הנפשי בתביעות על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים,
(להלן: חוק הפלת"ד), יהא זה רופא פסיכיאטר.
1975-
התשל"ה
כאשר תובע מגיש תביעה בנזיקין שלא על פי חוק הפלת"ד, הוא
מצרף חוות דעת של פסיכיאטר מטעמו בתמיכה לטענה לנזק
נפשי, והנתבע מגיש חוות דעת פסיכיאטרית מטעמו והדברים
פשוטים וידועים.
לדברי השופט עמית, טיפול פסיכולוגי יכול להעיד על קיומה של
נכות נפשית, ולבסס ראיה לצורך מינוי מומחה בתביעות על פי
חוק הפלת"ד. ברם, הפסיכיאטר אשר מגיש חוות דעת מטעם
התובע או הנתבע לא נזקק ברגיל לרישומיו של הפסיכולוג על
מנת ליתן חוות דעת לגבי נכותו של בעל הדין בתחום הנפשי.
בתביעות על פי חוק הפלת"ד, חוות דעת מומחה בתחום הנפשי
אף עלולה להיפסל אם המומחה נסמך על רישומי פסיכולוג
לתקנות הפלת"ד,
8
אשר כוללים אבחנה רפואית, לאור תקנה
הקובעת כי למומחה יומצאו מסמכים בדבר טיפולים רפואיים
ובדיקות שעבר תובע, ובלבד שלא תוגש לו "חוות דעת רפואית"
(אך אין מניעה כי פסיכיאטר ישלח את הנפגע לפסיכולוג,
אלגרה נ' רשות הנמלים
7714/05
בבחינת בדיקת עזר - רע"א
)). מטעם זה
26.1.2006( ]
והרכבות נמל חיפה [פורסם בנבו
נדרש בית המשפט העליון לקבוע כי מותר להמציא לפסיכיאטר
מגדל חברה
5638/95
כרטסת טיפולים אצל פסיכולוג (רע"א
)). ודוק: כרטסת
1996( 865 )4(
לביטוח בע"מ נ' שמור, פ"ד מט
טיפולים המעידה על מספר הטיפולים ומועדיהם, ולא חוות דעת
של פסיכולוג ולא תוכנם של רישומי הפסיכולוג (השוו בש"א
.))2.9.2008( ]
לנדאו נ' האס [פורסם בנבו
3607/08 )
(מחוזי י-ם
לדברי השופט עמית, בתיקי נזיקין למיניהם, במצב הדברים
הרגיל, הפסיכיאטר - הן מטעם התובע והן מטעם הנתבע - אינו
נעזר ברישומי תוכן הטיפול הפסיכולוגי עצמו, להבדיל מעצם
הידיעה על כך שהניזוק עבר או עובר טיפול פסיכולוגי בתקופה
מסוימת ובתדירות מסוימת.
אולם אני מבקש להסתייג מאמירות גורפות אלה ומציע
לבית המשפט לתחום אותן. לדעתי הקו המפריד בין הבעיות
הפסיכולוגיות לבין הבעיות הרפואיות אינו כה חד וברור כמתואר,
ויש לחוות הדעת הפסיכולוגיות ולטיפול הפסיכולוגי המשתקף
ברשומות של הפסיכולוג גם משקל ומשמעות רפואיים.
לדעתי יכולים הפסיכולוגים להעיד אם גרמה תאונת דרכים
לנזקים אם לאו, ומה היקף הנזקים והשלכותיהם על חיי מי
שנפגע בתאונות דרכים. לדעתי יש לתת לבעיית הצורך לשמור
על חסיון פסיכולוגים פתרונות אחרים שלא על דרך ביטול
משמעותה של חוות דעת פסיכולוגית וערכה להוכחת הנזק.
רוצים להתעדכן?
כנסו אלינו לאתר!
כל האירועים
כל הפעילויות
כל הכנסים