61 / 68
פסיכואקטואליה
61
משולחנהשל ועדתהאתיקה
יידרש על ידי בית המשפט להציג את החומר הגולמי מהמבחנים,
אופן עיבודם והסקת המסקנות מהם. פסיכולוג שנדרש על פי
החלטת בית המשפט למסור את החומר הגולמי של מבחנים או
שאלונים פסיכולוגיים - יעשה זאת ישירות רק לפסיכולוג אחר בעל
מומחיות מתאימה, בין אם הוא מטעם בית המשפט או מי מהצדדים,
ולא לתיק בית המשפט או לעורכי הדין או באמצעותם. זאת בהתאם
לכללי האתיקה של הסתדרות הפסיכולוגים בישראל. את חומר
הגלם יעביר הפסיכולוג כותב חוות הדעת לפסיכולוג המומחה
האחר בצמוד לחוות דעתו. ככל שבית המשפט ידרוש למסור את
חומר המבחנים - בית המשפט הוא הקובע".
גם היועץ המשפטי של הפ"י, עו"ד ברוך אברהמי, בהידרשו לעניין,
כתב לוועדת האתיקה כי אף שהחלטה שיפוטית למסירת חומרי
גלם למי שאינו פסיכולוג נוגדת את ההנחיות המקצועיות של
הפסיכולוגים, יש להישמע להחלטות בית המשפט הגוברות על
הנחיות מקצועיות. ולכן אם ההנחיה השיפוטית לא השתנתה לאחר
שהפסיכולוג הסביר לבית המשפט את הסיבות המונעות ממנו
לעשות כן, על הפסיכולוג לציית להחלטה השיפוטית ולהעביר את
החומרים.
צו שיפוטי המורה לפסיכולוג למסור חומרי הגלם של מבחנים למי
שאינו פסיכולוג מעמיד את הפסיכולוג בפני דילמות מקצועיות־
אתיות מורכבות: דילמה הנוגעת להבטחת הסודיות שנתן ללקוח
שלו - הנבדק, מחד גיסא, והדרישה של בית המשפט להפר את
הסודיות, מאידך גיסא. הדילמה שבין חובתו כפסיכולוג לעשות ככל
יכולתו לשמירת זכויותיו של הלקוח ולדאוג לרווחתו, אל מול חובתו
ככל אזרח לציית לצווים משפטיים. הדילמה בין החובה שלו כמי
שרכש את המבחנים להיענות לדרישת חברות המבחנים לשמור
את סודיותם, לבין ההוראה למסור את החומרים, ועוד. מטבע
הדברים, כאשר פסיכולוג עומד מול דילמות מקצועיות־אתיות, כל
פתרון שיבחר טומן בחובו גם מחירים וסיכונים, ואין פתרון פשוט
לדילמות אלה.
בכל מקרה שבו בית המשפט הורה לפסיכולוגים למסור חומרי גלם
למי שאינם פסיכולוג, ממליצה ועדת האתיקה לפסיכולוג לפנות
לבית המשפט בכתב בפנייה מנומקת מקצועית, ולבקש את שינוי
ההחלטה. ישנם לא מעט תקדימים שבהם פנייה כזו של פסיכולוג
לבית המשפט נענתה בחיוב ובית המשפט שינה את החלטתו.
למשל תקדים של פסק דין של בית המשפט המחוזי בירושלים
בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, השופטים סובל, בזק־
), שקבע כי אין למסור את
47268-04-13
רפפורט ומינץ (עמ"ש
חומרי הגלם למי שאינו פסיכולוג. פסק דין זה מסתמך גם על מאמר
של השופט יצחק עמית וגם על ספרו של א' גורן, "סוגיות בסדר דין
אזרחי", המתייחס לחיסיון מבחנים.
דוגמאות לשלושה מקרים נוספים עם פסיקות דומות של בית
, ביהמ"ש המחוזי בחיפה, נשיאת
697/95 .
המשפט בעניין זה הן: ת.א
ביהמ"ש השלום ברחובות
146/06 .
ביהמ"ש בלהה גלאור, ת.א
ביהמ"ש השלום
4830/04 .
סגן הנשיא השופט נירה דיסקין, ת.א
בירושלים השופט א' דראל.
אולם לצערנו קיימות גם החלטות שיפוטיות הפוכות, שבהן למרות
פניות מנומקות היטב של פסיכולוגים לבית המשפט ומתן הסבר
לבקשה לשנות את ההחלטה, פסק בית המשפט כי יש למסור את
חומרי הגלם למי שאינו פסיכולוג, בין אם לאנשי מקצוע טיפוליים
שאינם פסיכולוגים (למשל לפסיכיאטרים) ובין אם לגורמים
משפטיים - גורמי הפרקליטות ואפילו עורכי דין.
ועדת האתיקה ממליצה לפסיכולוגים הניצבים בפני דרישה
כזו לעשות ככל יכולתם כדי לשכנע את השופט לשנות את
ההחלטה למסור את חומרי הגלם של האבחון ולהסתפק בדוח
הפסיכודיאגנוסטי שהוא רשומתהאבחון, או למסור אותם לפסיכולוג
מומחה אחר באותו תחום התמחות, שימונה על ידי בית המשפט.
בפנייה כזו לבית משפט, שצריכה להתבצע במכתב מנומק שיישלח
לבסס את הטיעונים לבקשה לשינוי ההחלטה
לשופט, אנו ממליצים
בעיקר על הטיעון הראשון המובא לעיל, והנוגע לצורך בידע מקצועי
, שכן העדרו
מעמיק ובהכשרה מתאימה המוקנית למומחים בתחום
של ידע זה עלול להוביל לפרשנות מוטעית, מעוותת ואף מסוכנת.
בפנייה כזו ניתן להיעזר גם בתקדימים המשפטיים בנושא, המובאים
לעיל במאמרנו.
במקרים שבהם למרות פניית הפסיכולוג לא שונתה ההחלטה
השיפוטית, והשופט חזר ופסק כי על הפסיכולוג למסור את חומרי
הגלם, אנו ממליצים לצרף לחומרי הגלם מכתב של הפסיכולוג,
שבו הוא יבקש ממקבל החומרים להקפיד על שמירת סודיות חומרי
הגלם, לא להעבירם לאיש מלבדו, ולהסביר למה מומלץ כי בפענוח
חומרי הגלם יתייעץ עם פסיכולוג מטעמו המומחה באותו תחום, וכן
בקשה להשמידם לאחר שישלים את השימוש בהם.
לסיכום אנו מדגישים, כי חשוב מאוד שבכתיבת חוות הדעת
פסיכולוגים יקפידו להתבסס על שימוש במבחנים פסיכולוגיים
תקפים, יכללו בדוחות הפסיכודיאגנוסטיים רק אמירות שניתן לגזור
בבירור מחומרי הגלם, ויישמרו מכתיבת מסקנות אבחוניות אשר
אינן מתכתבות ישירות עם המסקנות העולות מפירוש ואינטגרציה
של חומרי הגלם של כלי האבחון.
אנו מקווים כי בעתיד יוסדר בחקיקה מתאימה הנושא המורכב
שהועלה במאמר הנוכחי, הטומן בחובו דילמות וקונפליקטים
מקצועיים מורכבים מאוד לפסיכולוגים. בינתיים חשוב, במיוחד
במקרים מורכבים של אבחונים אשר יש מראש חשש כי יגיעו לבתי
המשפט, להגדיר בחוזה הטיפולי יחד עם הנבדק את הנושא של
כללי הסודיות וגבולות הסודיות שאליהם הפסיכולוג יכול להתחייב
בפני הנבדק, בטרם יתבקש הנבחן - הלקוח של הפסיכולוג - לתת
הסכמה מדעת לעריכת האבחון.
64
המשך בעמוד