פסיכואקטואליה
65
של הטראומה, כשנזכרים בה, עולה בפירוט ולעתים
נראה כאילו המטופל חווה אותה מחדש. "טריגר" אופייני
להיזכרות מאוחרת הוא חשיפה לטראומה נוספת כמו
פגיעה מינית או גירוי חושי כמו סצנה בטלוויזיה, אמירה,
רעש, ריח, מבט של בן אדם וכו'. ההיזכרות יכול שתיעשה
בהדרגה, טיפין טיפין, והיא מביאה בעקבותיה תופעות
של פוסט טראומה, כך שמדובר בהפרעת דחק פוסט
.)
delayed PTSD
טראומטית מושהית (
הסיכוי להינתקות, להדחקה של הזיכרון ולשכחה מלאה
גובר (זומר, ללא שנה-ב):
- כאשר מדובר בטראומה חוזרת ונשנית, לעומת אירוע
חד פעמי כמו פיגוע טרור או אונס.
- כאשר מדובר באירוע שנגרם באופן מכוון על ידי אדם,
לעומת אסון טבע כמו רעידת אדמה.
- כאשר מדובר בילדים, לעומת מבוגרים.
- ככל שהנפגע רוחש יותר אמון בפוגע ויותר תלוי בו, כגון
פגיעה של הורה לעומת פגיעה של אדם זר.
קורבן שהוא ילד נקלע לדילמה בלתי אפשרית בשל
התלות הרגשית במבוגר-ההורה שאותו הוא אוהב מול
מעשי ההתעללות שנעשו בו. הילד מפתח מנגנון של
הישרדות על ידי ניתוק רגשי והתנתקות מהאירוע (צוטט
:)6643/05
בע"פ
"... אלימות המופעלת כלפי ילד על-ידי מבוגר ידידותי
או על-ידי בן משפחה היא קשה במיוחד לעיכול רגשי,
במיוחד אם התוקף מתפקד בהזדמנויות אחרות כהורה
אוהב ואחראי או כדמות סמכות. ... אירועי ההתעללות
עלולים להיות כה מרוחקים מההקשר של שגרת החיים
הרגילה של הקורבן, עד כי הם מאבדים לחלוטין כל מובן
הגיוני. בתור אירועים חסרי פשר והקשר, אין הם יכולים
(זומר,
לקבל משמעות המאפשרת הטמעתם בזיכרון..."
)8 '
, עמ
1994
הדחקת הזיכרון מצילה את הילד בכך שהיא מאפשרת
לו לשמור על תפקוד תקין ונורמלי. הילד מאחסן ב"קובץ"
נפרד את החוויות הטראומטיות. חוקרי טראומה סבורים
כי זיכרון רגיל שונה מזיכרון טראומטי (זומר, ללא שנה-א).
), "הכוהנת הגדולה" של הזיכרונות
Terr
לינור טר (
המודחקים בארצות הברית, שהעידה במשפטים רבים
כעדת תביעה בנושא, מצביעה על שלושה קריטריונים
לבחינת האמיתות והדיוק של הזיכרונות המודחקים,
והם: ככל שעוצמת התסמינים של ההפרעות הרגשיות
גבוהה יותר, ככל שהזיכרון מפורט יותר וככל שעוצמת
הרגש הנלווית לדיווח על הזיכרון גבוהה יותר (בתוך:
.)
Smith-Lee, 1996, p. 600
זיכרון מסולף
בית המשפט סיכם בתמצית את הגישה המצדדת
בהדחקה עד כדי אובדן זיכרון בעקבות פגיעה מינית.
מול גישה זו, עומדת התאוריה של זיכרון מסולף או
). לפי גישה זו, תופעות
false memory
שגוי או כוזב (
של זיכרונות מודחקים נוצרים במהלך טיפול פסיכולוגי,
במהלכו המטפל משתיל אצל המטופל, על פי רוב שלא
במכוון, זיכרונות שגויים. גם השתתפות בקבוצות תמיכה
של נפגעי עבירות מין יוצרת לחץ על המטופל "להיזכר"
באירועים שלא התרחשו.
התאוריה של זיכרונות מסולפים או מושתלים נמצאת
במחלוקת משפטית-פוליטית בארצות הברית, ופרופ'
אליזבת לופטוס, שהייתה מעורבת בכמה משפטים
סנסציוניים שהסעירו את ארצות הברית, מובילה זרם
זה. פרופ' לופטוס הראתה במחקריה כי כאשר מוצעות
לאדם עובדות לא נכונות, באופן ישיר או במרומז, הוא
מסוגל להיזכר בדבר טראומטי שלא קרה מעולם.
קצרה היריעה ברשימה זו כדי להביא חוות דעת נוספות
של פסיכולוגים נוספים שהיו בבית המשפט. רואים אנו כי
בית המשפט הופך לזירה אשר בה חוות דעת שונות של
פסיכולוגים מתמודדות, וכך מגיעה סוגיה מסוימת לידי
דיון מעמיק ומעשי.
פסיקת בית המשפט העליון, כפי שסיכם אותה כבוד
השופט יצחק עמית, היא זו:
"משמצא המחוקק בישראל להאריך את תקופת
ההתיישנות של עבירות מין, בין היתר, מתוך הכרה
בתקפותו של הזיכרון המודחק, השאלה אינה של קבילות
אלא של משקל עדות קורבן גילוי עריות המבוססת על
זיכרון מודחק. כל מקרה יש לבחון לגופו על רקע מכלול
העובדות והנסיבות. מבלי להתיימר לקבוע רשימה סגורה
של פרמטרים, אצביע על מספר פרמטרים גמישים
שראוי כי יעמדו נגד עיני בית המשפט בבואו להכריע
(והשופט מציע
בתקפותם של זיכרונות מודחקים"
, וכן
Borawick
להשוות לפרמטרים שנקבעו בפרשת
הפינה המשפטית