58 / 68
2017
ינואר
58
פרופיל אישי
פרופסור במדעי המוח באוניברסיטת קיימברידג'). תוך
ההתמחות ולאחריה גיליתי יותר ויותר עניין וסקרנות
בהפרעות חרדה בהן התעמקתי, ובמקביל לימדתי עצמי
מהו. באותה תקופה היכולת ללמוד טיפול זה הייתה
CBT
נחלת מעטים בארץ ולא סבלה מ"פופולאריות" רבה.
. עסקתי
CBT
בגהה הצטרפתי ליחידת הטיפול בחרדה ב-
בעיקר בהפרעת פאניקה ואגורפוביה, כפייתיות והפרעות
סומטופורמיות. התמניתי להיות ראש תחום טיפול
קוגניטיבי-התנהגותי בגהה. לפני כעשרים שנה התוודעתי
לנושא החרדה החברתית והביישנות הקשה, התאהבתי
בתחום זה והקדשתי חלק גדול מחיי לטיפול ומחקר
והכשרת מטפלים בתחום זה. אהובים עלי הסובלים
מחרדה חברתית ולאחרונה כתבתי ביחד עם שלוש קולגות:
מיכל ניובורן, מרים לבין ואיוה גלבוע-שכטמן, ספר עזרה
עצמית לחרדה חברתית: "איך הביישן למד". הקמתי את
היחידה לטיפול בחרדה חברתית. יחידה זו הלכה ותפחה
וידועה כיום בארץ כמרכז מוביל לטיפול, מחקר והוראה
כיצד לטפל בחרדה חברתית. ביחידה נעשות עבודות תזה
ודוקטורט רבות בשיתוף בעיקר אוניברסיטאות בר-אילן,
תל אביב והמרכז האקדמי רופין. התברכנו בשיתוף פעולה
פורה עם המוסדות הללו ופרסומים מדעיים רבים יצאו
מיחידתנו.
באופן טבעי, הפכתי להיות חברת ועד איט"ה (האיגוד
הישראלי לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי) ובהמשך היו"רית
), וכיום נשיאת
2016-2009
של איט"ה (בין השנים
כבוד של איט"ה. הייתה לי הזכות לעבוד עם ועד נפלא
ומתנדבים רבים באיט"ה. המטרה העיקרית בתפקידי
הייתה להנחיל טיפולים קוגניטיביים-התנהגותיים
בטווח הרחב שלהם למטפלים בארץ, ובעיקר לרווחת
הנזקקים לטיפול. הנחלת טיפולים אלה לא הייתה קלה
ורק בשנים האחרונות יש בארץ עדנה לטיפולים מבוססי
ראיות. תמיד תוסכלתי מכך שבכנסים מקצועיים בחו"ל,
מוביל בניגוד
CBT
במדינות מערביות מובילות, הייצוג של
בארץ,
CBT
לארץ. איט"ה שמה לה לייעד להוות שופר ל-
עמלנו קשות כדי שטיפולים אלה יהיו מוכרים בארץ ויזכו
למקום של כבוד. כבר אז הבנתי עם עמיתי, שההגמוניה
בפסיכולוגיה בחלקה הקליני, הייתה של טיפולים יותר
למערכת בריאות
CBT
שמרניים וחווינו חשש מהטמעת
הנפש בארץ, בעיקר בקרב פסיכולוגים. יזמנו כתיבת ספר
לימוד ראשון בעברית לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי, שני
כרכים, האחד טיפול במבוגרים והשני בילדים, שימשתי
כעורכת יחד עם שלושה קולגות ד"ר יופ מאיירס,
פרופ' איוה גלבוע-שכטמן ופרופ' נילי מור. לשמחתנו
ספרים אלה מהווים כיום ספרי בסיס למתמחים בטיפול
קוגניטיבי-התנהגותי. שיא התפקיד מבחינתי היה קיומו
CBT
של האיגוד האירופאי של
45-
בארץ של הכנס ה
איש (למרות
1200-
שבו נכחו כ
2015
בספטמבר
)EABCT(
חששות כבדים אם אורחים מחו"ל יגיעו ארצה באותה
עת). הכנס נחל הצלחה רבה, הן במספר המשתתפים
ובעיקר בגלריית החוקרים והקלינאים שנכחו בו, שמהווים
את צמרת המובילים כיום בעולם בטיפולים מונחי ראיות
ואנשי מחקר מהמובילים בעולם. כנס חשוב זה מציב את
ותקוותי שהכנס ימנף
CBT
ישראל כמעצמה בתחום ה-
את ישראל בתחום זה ושעיבה וביסס את הקשרים בין
קלינאים וחוקרים בתחום מהארץ לעמיתים בעולם.
מלבד עיסוקי אלה, לאורך שנים אלה אני מרבה לעסוק
בהוראה ומחקר. נהניתי להיות מרצה בכירה במרכז
האקדמי רופין, שלצערי פרשתי ממנו עקב ההכנות
. מוניתי
EABCT
הכבדות של כמה שנים שדרש כנס ה-
בלימודי המשך
CBT
לאחראית על חטיבת לימודי
בפסיכיאטריה באוניברסיטת תל אביב מספר שנים, אני
מרצה ומדריכה כיום בעיקר בנושא החרדה החברתית
באוניברסיטאות, בכנסים בארץ ומחוצה לה ובמרכזי
.
CBT
הכשרה של
חזון
החזון שלי בתחום הפסיכולוגיה, הוא שיחול שינוי בלימודי
הפסיכולוגיה, בהכשרת פסיכולוגים ובהתמחותם, שירבו
הטיפולים שנשענים על ראיות ליעילותן, שציבור הצרכנים
יטופל בטיפולים ייעודיים לבעיותיהם, שמערכת בריאות
הנפש תאפשר טיפול במטופלים בצורה כזו, שהאבחון
של מטופלים יהיה יותר עדכני ורלוונטי לבעיותיהם. כבר
כיום מתחולל שינוי בכיוון זה ותקוותי שהשינויים ימשיכו
ויתבססו. תקוותי שהפסיכולוגים בתחומים השונים יעבדו
בצורה הרמונית, משלימה, לטובת המטופלים וללא
ויכוחים מיותרים ומחלוקות שמבדלות במקום לכנס
משאבים ולתרום. אני מקווה שהטיפול הציבורי בארץ
יספק טיפולים רלוונטיים להמון האנשים שסובלים מבעיות
נפשיות ושנדע לעבוד בהרמוניה לטובת מטופלינו. במישור
של מדינתנו, שכה יקרה לי, קשה לי מאוד המצב בשנים
האחרונות, גילויי הגזענות והאלימות בין אדם לחברו
מאיימים על חברתנו. אני תקווה שהארץ תדע ימים טובים
יותר, שתשרור יותר חמלה בינינו לבין עצמנו, בינינו לבין
שכנינו ושנוכל לעבוד בשיתוף פעולה עם אנשי בריאות
נפש במדינות שגובלות עמנו.