64 / 68
2017
ינואר
הפינה המשפטית
64
שייתכנו זיכרונות מודחקים. השאלה על יחס המחוקק
הישראלי לזיכרונות מודחקים עד כדי שכחה נענתה
בעצם הארכת תקופת ההתיישנות.
כב' השופט עמית יצא מנקודת הנחה כי עקרונית
תיתכן תופעה של זיכרונות מודחקים אמיתיים הצפים
בחלוף שנים רבות למודעות. ככל שהתרשמתי, הנחה
זו היא הזרם המרכזי השולט כיום בשיח הטיפולי (לאו
דווקא המדעי-מחקרי), בעוד שהדוקטרינה של זיכרונות
מסולפים עדיין מתדפקת בשער וטרם זכתה להכרה. אלא
שנקודת מוצא זו לא פוטרת אותנו מלבחון את המחלוקת
הקיימת בנושא זה בין המומחים לדבר, ומתוך כך נלמד
על הזהירות המיוחדת בה יש לבחון את המקרה.
זיכרונות מודחקים ופוסט טראומה
בקרב נפגעי עבירות מין
פסיכולוגים ואנשי טיפול בתחום של נפגעי עבירות מין
מכירים מעבודתם השוטפת את התופעה של זיכרונות
מודחקים (ראו ספרו הפופולרי של יורם יובל "סערת
)). נראה כי ספרה של ג'ודית
2001( 364-343 "
נפש
לואיס הרמן "טראומה והחלמה" נחשב לאחד הספרים
החשובים ביותר בתחום זה.
מוכרת התופעה שילדים העוברים התעללות מינית
ממושכת בשנות הילדות מפתחים תופעות דחק פוסט
) בבגרותם. ההכרה בכך שנפגעי תקיפה
PTSD
טראומטי (
מינית עלולים לפתח תופעות פוסט טראומטיות, בדומה
להפרעות שהתפתחו אצל גברים שהשתתפו במלחמה,
עלתה בעקבות פעילותה של התנועה לשחרור האישה
בשנות השבעים ועליית כוחה של התנועה הפמיניסטית,
ועם התגברות המודעות לנושא של התעללות מינית
, פרק ראשון).
1994 ,
בילדות (הרמן
ניתן להצביע על מגוון של תופעות בעקבות פגיעה מינית
וגילוי עריות, הן בטווח הקצר לאחר הפגיעה המינית
הן בטווח הארוך, לרבות מצבי ניתוק, הפרעות אכילה,
שימוש בסמים, הרס עצמי, פגיעה עצמית, דיכאון, חרדה,
ניסיונות להתאבד או מחשבות אובדניות, קשיים ביצירת
קשרים בין אישיים או בקיום יחסי מין.
נקדים ונציג כמה מושגי יסוד ומוסכמות המקובלות על
העוסקים בתחום, כפי שעולה מחוות דעת המומחים
ומחקירתם בבית המשפט, וכפי שעולה מספרות שנזכרה
על ידם ונזכרה בפסיקה.
מושגי יסוד
) - מנגנון של הינתקות,
dissociation
(
דיסוציאציה
המוכר אצל נפגעי טראומה. מבלי להידרש להגדרות
השונות שניתנו לתופעה זו המצויה בקונצנזוס המדעי,
)
disengagement
הדיסוציאציהבאהלידי ביטוי בהינתקות (
קצרה של האדם מסביבתו ובהייה בחלל תוך אובדן ריכוז
) כאשר האדם
numbing
וקשב למתרחש סביבו; בקיהיון (
מדלל את עוצמת הרגשות הקשורים באירוע או בזיכרון
באופן המאפשר המשך תפקוד למרות הכאב הנפשי;
) כאשר ניצול הטראומה
observation
בצפייה מבחוץ (
מתבונן כביכול מבחוץ על האירועים שבהם הוא מעורב
). בהקשר לטראומה בעקבות פגיעה מינית
1994 ,
(זומר
בקטין במסגרת התא המשפחתי, קורבנות שהם ילדים
מפתחים מנגנון הגנה של דיסוציאציה בזמן התקיפה
עצמה, בכך שהם חוסמים את אירועי גילוי העריות
מהכרתם או "עוזבים" מנטלית את גופם.
) - יש
amnesia
(
ואיבוד הזיכרון
)
repression
(
הדחקה
הגורסיםכי מדוברבאחדמסוגי ההתנהגותהדיסוציאטיבית
) (אציין כי ברגיל המילה אמנזיה משמשת
1994 ,
(זומר
לתיאור שיכחה הנובעת גם מפגיעות אורגניות כתוצאה
מחבלה ברקמת המוח - י.ע.). המצדדים בקיומה של
הדחקה גורסים כי מדובר במנגנון הגנה "המעלים" מן
המודעות, באופן סלקטיבי ובלתי מודע, זיכרונות מאיימים
הקשורים בחוויה טראומטית. ככל שמעשי גילוי העריות
קשים יותר, כך גוברת ההסתברות שמנגנון הדיסוציאציה
יהפוך לאמנזיה בעלת יתרון הסתגלותי, המאפשרת
לקורבן הילד לתפקד באופן נורמלי במהלך תקופת הניצול
והאסמכתאות המופיעות
105-104 '
המיני (עציוני, בעמ
בהערות השוליים).
הפרעת דחק פוסט טראומטית
בנפגעי עבירות מין
אנו מציעים לקוראים לקרוא את פסק הדין המקיף של
כב' השופט עמית במלואו. קיצורו של עניין: המצדדים
בהדחקה ואיבוד זיכרון מלא גורסים כי זיכרונות של
חוויות טראומטיות מאוחסנים במוח במקום שאינו
נגיש להכרה המודעת. האירועים הטראומטיים נשארים
מפורטים ואינם מתקלקלים בשל ההדחקה, והתיאור