אפריל 5102
- 18 -
של ההורה השני (שאינו משמורן). אולם, חוק זה מחייב הורים
הכפופים לחוקי ישראל, ואינו בהכרח מחייב אם אחד ההורים
איננו אזרח מדינת ישראל, במקרה הזה תושב השטחים
הכפוף לחוקים של הרשות הפלסטינית. מצב זה מקשה על
עבודותיהם של אנשים במערכת החינוך והשירות הפסיכולוגי.
הפסיכולוגית החינוכית שרואיינה לצורך המחקר ציינה: “זה עוד
יותר קשה אם האב נמצא בשטחים, להביא אותו אני חושבת
שזה מאוד בעייתי, ואז אנחנו מבקשים פקידת סעד שהיא
תחתום למשל שאנחנו יכולים לשבת עם הילד לאבחון ולעשות
תצפית, וזה אנחנו משיגים דרך האם שהולכת לפקידת הסעד
ומביאה לנו את האישור”.
לפי הראיונות מתברר שיש מגוון של תוכניות התערבות המיועדות
לילדים במצוקה, הן מטעם משרד החינוך והן מטעם לשכות
הרווחה. במקרים רבים, מרבית המשתתפים בתוכניות אלה הם
ילדים ממשפחות גרושות שבהן אחד ההורים מהשטחים. תוכניות
אלה עוזרות לילדים ולאמהותיהם להתמודד עם הסיטואציה
הקשה שהם נמצאים בה. למרות זאת, תוכניות אלה ממוקדות
בעיקרון בילדים אבל חסר בהן כל ניסיון לשנות חלק מהמציאות
שבראש ובראשונה גורמת לילדים אלה חלק ניכר מהבעיות,
כלומר חוסר המודעות ואי התייחסות בתי הספר לכאב ולטראומה
שהילדים האלה חווים, בנוסף לסטיגמות של המורים וההורים
כלפי הילדים.
חשוב לציין כי בהשוואה לנשים גרושות מבעלים
שהם אזרחי ישראל, נשים גרושות מבעלים
מהשטחים לא תמיד מקבלות דמי מזונות כי
קשה ליישם את חוק המזונות על בעל שאינו
אזרח מדינת ישראל [...] חלק מהאמהות יוצאות
לעבוד שעות ארוכות (בדרך כלל בניקיון),
ומשאירות את הילדים ללא טיפול וטיפוח
הולמים. לכן הילדים מוצאים את עצמם לא
רק מתמודדים עם היעדרות האב אלא גם עם
הפחתה בנוכחותה של האם
סיכום והמלצות
למיטב ידיעת כותב המאמר הנוכחי, זהו המאמר הראשון
שמתמקד בקשיי ההתמודדות במערכת החינוך הערבית של
ילדים להורים גרושים כאשר האב הוא פלסטיני תושב השטחים
והאם היא ערבייה ישראלית. במקרה הזה, כמו בכל גירושים
אחרים, הילדים כמעט תמיד הם הקורבנות העיקריים. אבל
בניגוד לגירושים אחרים, הילדים במקרה הזה מוצאים את עצמם
קרועים בין שני עולמות מסוכסכים, מחד - הסכסוך בין שני
ההורים, ומאידך - הסכסוך הישראלי-פלסטיני, שהופך את תהליכי
הגירושים וההסתגלות במערכת החינוך לעוד יותר מורכבים.
הזנחת הצרכים של ילדים אלה ואי היכולת שלנו להבין את החוויה
הטראומטית שלהם עלולה לגרום להם עוול כבד, ובטווח הארוך
לגרום לעוד בעיות חברתיות בחברה הערבית בישראל ובחברה
הישראלית בכלל. לכן, בכדי להגביר את המודעות בקרב בעלי
העניין במערכת החינוך הערבית למצוקה של ילדים אלה, מוצעות
ההמלצות הבאות:
כמו בכל גירושים אחרים, הילדים כמעט תמיד
הם הקורבנות העיקריים. אבל בניגוד לגירושים
אחרים, הילדים במקרה הזה מוצאים את
עצמם קרועים בין שני עולמות מסוכסכים,
מחד - הסכסוך בין שני ההורים, ומאידך -
הסכסוך הישראלי-פלסטיני, שהופך את תהליכי
הגירושים וההסתגלות במערכת החינוך לעוד
יותר מורכבים. הזנחת הצרכים של ילדים אלה
ואי היכולת שלנו להבין את החוויה הטראומטית
שלהם עלולה לגרום להם עוול כבד, ובטווח
הארוך לגרום לעוד בעיות חברתיות בחברה
הערבית בישראל ובחברה הישראלית בכלל
. 1 1 בנוסף לעבודתם עם הילדים, מומלץ שפסיכולוגים, עובדים
סוציאליים ואנשי חינוך יאחדו כוחות להגביר את המודעות
של בעלי העניין במערכת החינוך כולל מנהלים, מורים
ותלמידים לקשיים שילדים אלה חווים, בפרט בעת תקופת
המעבר מהשטחים לישראל.
יש לבדוק אם ישנה נטייה בקרב המחנכים למהר בהפניית
2 2 .
ילדים מהרקע הזה לחינוך המיוחד מתוך דעות קדומות,
כגון שהם בעייתיים ועלולים להשפיע לרעה על שאר
הכיתה. בהקשר הזה יש להגביר את המודעות בקרב מורים
למצבם ולמצוקתם של ילדים אלה ולהכשיר אותם להיות
מודעים לסטריאוטיפים שלהם ואיך הם עלולים להשפיע על
החלטותיהם ועל היחס שלהם כלפי ילדים מרקע זה.
. 3 3 חשוב למצוא דרכים לחבר ילדים מרקע זה עם ילדים
מקומיים. מתברר כי אחת הבעיות המרכזיות שסובלים
ממנה ילדים מהשטחים היא אי קבלתם על ידי הילדים
המקומיים, למרות קיומן של תכונות משותפות ביניהם,
כמו שפה ודת. מומלץ, למשל, לארגן פעילויות בית
ספריות שיגבירו אינטראקציה בין ילדים מקומיים וילדים
מהשטחים.
. 4 4 קבלת הילדים המקומיים את הילדים מהשטחים גם היא
כרוכה בתפיסתם של ההורים המקומיים. הגופים המיוצגים
במחקר יכולים ליזום ימי עיון והסברה להורים כדי להגביר
את המודעות בעניין התפקיד החשוב שיש להם בקבלת
ילדיהם את הילדים מהשטחים.