פסיכואקטואליה
- 61 -
מה שהיה שלי.
מ”ר סלע, הוצאת אוריון, 4102
ואסיים במקבץ ספריו של עמית, העוסק גם ביצירה אמנותית,
בנוסף למקצוע. פרסומים אלה מעניינים אותי, מסקרנים
ומשמחים במיוחד, לאור הקשר ההדוק שאנו חשים בין
המעשה הטיפולי לבין היצירה האישית.
מדובר בעמיתנו שפי שפס, פסיכולוג קליני וארגוני, מן
הבולטים במקימי מכוני
ההשמה, חברי לספסל
הלימודים באוניברסיטת
תל אביב, אשר פינת
הפרופיל נכתבה עליו
בחוברת הקודמת של
פסיכואקטואליה.
.
שפי שפס: גשם מקומי
ספר לילדים. איורים: גרגורי
מגיד.
סיפורים
אספרסו, קצר.
קצרים. הוצאת אופיר, 4102
הוצאת מנדלי, 4102
מצב הכן. שירים.
מרגש לראות את השפע והמגוון של המעיין המבעבע,
“האושר בא
אהבתי במיוחד את הסיפור הקצר האחרון:
.
במנות קטנות”
ממליצה בחום!!!
עמיתתנו רות נצר, אנליטיקנית יונגיאנית, משוררת,
בוחרת בספרה החדש לעסוק באמנות הקולנוע.
כצפוי, אמנות זו היא בעיניה ראי לנפש האדם.
מעבר לתיאור אפיוניו של הקולנוע כמדיום אמנותי,
כמדיום שמתבסס על כלי הצילום, הכותבת
מתמקדת בניתוח עומק של נושאים ספציפיים:
המגדר בקולנוע, הרוע, דמות הגיבור בסרטים, ומולו
דמות הקורבן.
הספר מציג ניתוחים של סרטים ידועים, דרכם
מגבשת נצר את הסבריה והתיאוריות שהיא מציגה.
מעל לכול מרתקת בעיני ההשוואה שהיא עורכת,
בנקודות ובהקשרים שונים, בין אמנות הקולנוע
למדיומים אמנותיים אחרים כגון השירה, הספרות,
המיתולוגיה.
המציאות והדמיון בכל מדיום, הארכיטיפים מול
כוחות הנפש והמארג הכולל שנוצר.
ספר עשיר ומעשיר מעין כמוהו. נהניתי והשכלתי
מכל פרק.
נפש הקולנוע, ארכיטיפים ומיתוסים בסרטים.
רות נצר, הוצאת רסלינג, 4102
המתמטיקה של הטראומה, מסות על טראומה ותרבות.
יוחאי עתריה, הוצאת ספרא, 4102
“האימה באה מהצד המתמטי של הארוע... ושום
מוסר ושום מאמץ אינם מוצדקים מראש נוכח
המתמטיקה העקובה מדם המארגנת את קיומנו”.
אלבר קאמי, “המיתוס של סיזיפוס”.
ציטוט זה פותח את ספרו של עתריה, ומעיד על כך,
שאין עסקינן בטראומה במובן הפסיכולוגי המוכר
לנו בתחום המקצוע.
הספר כולל אסופה של מסות העוסקות בטראומה
מהיבטים נרחבים: פילוסופיים, מוסריים, תרבותיים.
ספר שהיה לי קשה לקריאה ולהבנה, אך אולי יש
בו חשיבות ותרומה לפסיכולוגיה, דווקא משום זווית
הראייה האחרת שהוא מציג, אשר עשויה להרחיב
את הבנתנו על מושג מפתח זה בהווייתנו.
רומן ביכורים שבמרכזו אונס שעברה בחורה צעירה,
כותבת הספר. אירוע זה הודחק על ידה במשך שנים,
אך העיב על חייה ופגע בה, עד שהסוד התפרץ.
על פי הכתוב בגב הספר, נכתב ספר זה במטרה
לעודד נפגעים מטראומות מיניות שלא להדחיק,
אלא לטפל בטראומה בזמן ובמקום שבו אירעה,
ללא דיחוי.
זהו ספר שערכו במטרתו. טוב לדעת על קיומו
במאגר הספרים שלנו.