65 / 68
פסיכואקטואליה
דרישה לשיתוף הקטין במידע על
הטיפול הרפואי
הצעת החוק מבקשת לקבוע כי בטרם ביצוע
טיפול רפואי בקטין, יסביר לו המטפל על
מצבו הרפואי ועל הטיפול העתיד להינתן לו
בדרך התואמת את גילו, הבנתו ובשלותו. בכך
מכבדים את הילד ולא רואים את השאלה
כנתונה בלעדית להוריו.
הצעת החוק מבקשת לקבוע כי המטפל
ונציגו של הקטין ייתנו לעמדתו של הקטין
משקל ראוי, בהתאם לגילו, הבנתו ובשלותו.
דרישה לקבלת הסכמה
מדעת לטיפול מקטין שמלאו לו
41 שנים
הצעת החוק מבקשת לקבוע כי לא יינתן
טיפול רפואי לקטין שמלאו לו ארבע עשרה
שנה אלא אם נתן הקטין לכך הסכמה מדעת,
בנוסף להסכמת הוריו, ככל שהיא נדרשת,
למעט אם בשל מוגבלות אין הוא מסוגל
לתת הסכמה כאמור.
התנאים למתן טיפול פסיכולוגי
לקטין “בשל” ללא אישור הוריו או
אפוטרופסו
הצעת החוק קובעת כי טיפול רפואי שאינו
בטיפולים שמנו אותם במפורש (טיפולים
מורכבים, ניתוחים, טיפולים פולשניים
למיניהם) אפשר לתת לבקשת הקטין הבשל
אף ללא אישור הוריו או אפוטרופוסו, לאחר
שהתקיימו כמה תנאים מצטברים נוספים:
על המטפל לשוחח עם הקטין בדבר
•
חשיבות שיתוף נציגו של הקטין בקבלת
ההחלטה לגבי הטיפול.
על המטפל למסור לקטין מידע רפואי
•
הדרוש לו לשם מתן הסכמה מדעת לפי
חוק זכויות החולה.
על המטפל להיווכח כי הקטין הבין את
•
ההסבר שניתן לו.
כמו כן נדרש לפי הצעת החוק שהקטין
•
ייתן הסכמה מדעת לטיפול.
התנאים למתן טיפול נפשי לקטין
ללא אישור הוריו
נושא “הטיפול הנפשי” לקטינים מנוי בתוספת
להצעת החוק, כך שככלל, הוריו או אפוטרופסו
של הקטין הם המוסמכים לתת הסכמה מדעת
לטיפול הנפשי, ולא הקטין. משמרים כאן את
הכלל היסודי כפי שהוא כיום.
הצעת החוק מבקשת לקבוע כי על אף
הדרישה להסכמה מדעתשל ההורים, במקרים
מסוימים הקטין יוכל לקבל טיפול נפשי אף
ללא הסכמת ההורים. ומהם המקרים?
הערכה נפשית ראשונית בקשר לטיפול
•
נפשי, וביחס להתמכרויות (וזאת בשונה
מטיפול נפשי ממושך).
אבחון וטיפול נפשי או סוציאלי בעניינים
•
הקשורים למיניות, לרבות יחסי מין, זהות
מינית ומגדר, מחלות המועברות ביחסי
מין, פגיעה מינית וטיפול בה, הריון, מניעת
הריון, הפסקת הריון וכל טיפול הנלווה
לאחד מאלה, לרבות טיפול נפשי.
טיפול נפשי הנלווה לטיפול רפואי אחר
•
שלגביו נתן הקטין הסכמה מדעת ולפי
הצעת החוק אין צורך באישור נציגו.
התנאים למתן טיפול לקטין שעבר
לפי החשד פגיעה מינית - ללא
אישור הוריו
הצעת החוק מבקשת לקבוע כי קטין שיש
חשד או שנטען כי נפגע בעברת מין, יינתן
לו טיפול רפואי ראשוני, הדרוש לו כתוצאה
מאירוע עברת המין גם ללא הסכמת נציגו.
אולם הדבר מותנה בתנאים אלו: אם מלאו
לקטין 41 שנים - ולפי בבקשתו. אם טרם
מלאו לקטין 41 שנים - לפי בקשתו, ואם
לדעת המטפל והעובד הסוציאלי של המוסד
הרפואי יידוע נציגו של הקטין או בקשת
הסכמתו עלולים לסכן את שלומו של הקטין,
ולאחר התייעצות עם עובד סוציאלי לחוק
הנוער (טיפול והשגחה).
מטפל לא ימסור מידע הנוגע
לטיפולים בנושא מיניות
להורי “קטין בשל” שעבר אותם
ללא הסכמתו
הצעת החוק מבקשת לקבוע כי בכל הנוגע
לטיפולים בנושאי מיניות לרבות יחסי מין,
זהות מינית ומגדר, מחלות המועברות ביחסי
מין, פגיעה מינית וטיפול בה, הריון, והפסקת
הריון, וכל טיפול הנלווה לאחד מאלה, לרבות
טיפול נפשי, וכן בנוגע לתכנים של טיפול
נפשי, לא ניתן יהיה למסור מידע לנציגו של
הקטין ללא הסכמתו, אלא אם היידוע נדרש
בהתאם להוראות דין אחר.
מצבים שבהם יהיה חייב המטפל
למסור מידע להוריו של “קטין
בשל” גם אם הוא מסרב למסירת
המידע
הצעת החוק מעלה מקרים שבהם ניתן
יהיה למסור מידע להוריו של הקטין או
האפוטרופוס שמונה ל”קטין בשל” גם אם
הוא מסרב למסירת המידע. אך זאת רק
במידה הדרושה ותוך התחשבות בפרטיותו
של הקטין, ולאחר שהוסבר לו על ידי המטפל
כי חלה עליו חובה ליידע את להוריו. מבין
המקרים, שניים רלוונטיים לטיפול פסיכולוגי.
האחד כאשר מצבו הרפואי של הקטין יוצר
חשש סביר שהתנהגותו מסכנת באופן
ממשי את שלומו הגופני או הנפשי. השני
כאשר המטפל סבור שהתנהלותו של הקטין
ביחס לטיפול הרפואי בו או למצבו הרפואי
מסכנת את חייו או שלומו הגופני או הנפשי,
או מסכנת את חייו או בריאותו של הזולת, ואין
דרך סבירה אחרת למנוע את הסיכון.
חובת מסירת מידע לעובד
סוציאלי לפי חוק הנוער בנוגע
למצבים שבהם אין אפשרות לתת
לקטין טיפול ללא הסכמת הוריו,
אך יידוע הוריו של הקטין עלול
לסכן את שלומו הגופני או הנפשי
הצעת החוק מבקשת לקבוע כי במצבים
שבהם קטין זקוק לטיפול רפואי שאין
אפשרות חוקית לתת לו ללא הסכמת
נציגו, אך המטפל, לאחר שהתייעץ בעובד
סוציאלי במוסד הרפואי, סבור כי יידוע נציגו
של הקטין עלול לסכן את שלומו הגופני
או הנפשי, יודיע המטפל לעובד הסוציאלי
לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), ויפעל לפי
הנחיותיו.
לוועדת האתיקה תהיה הסמכות
להכריע במחלוקת שבין הקטין
להורה או בין כל אחד מהם
למטפל
הצעת החוק מבקשת להוסיף סעיף לחוק
זכויותהחולהשעניינו מנגנון הכרעה במחלוקת
שבין קטין-נציג-מטפל, ולמעט ביחס לאשפוז
בבית חולים כהגדרתו בחוק טיפול בחולי
נפש. הצעת החוק מבקשת למנות את ועדת
האתיקה לצורך הכרעה במחלוקות במקרים
מסוימים שהוגדרו.
במקרה שבו קטין בשל רשאי לקבל החלטה
בעצמו ביחס לטיפול הרפואי המוצע לו, אך
נציגו בכל זאת מתנגד לטיפול, תהיה רשאית
ועדת האתיקה להכריע מי יקבל את ההחלטה
- הקטין או הנציג.
בנסיבות של מצב חירום רפואי, רשאית ועדת
האתיקה לאשר מתן טיפול רפואי על אף
התנגדותו של קטין בשל או התנגדותו של
קטין ונציגו, לאחר שוועדת האתיקה שוכנעה
כי נמסר לקטין מידע כנדרש לקבלת
הסכמה מדעת, וצפוי שהטיפול הרפואי ישפר
במידה ניכרת את מצבו הרפואי, וקיים יסוד
סביר להניח שלאחר מתן הטיפול הרפואי ייתן
הקטין את הסכמתו למפרע.
ומה הלאה?
הליכי החקיקה עדיין לפנינו. בהליך החקיקה
ייתכנו שינויים, וזה הזמן להציע שיפורים.
נראה לי כי זו הזדמנות ראויה לקדם חקיקה
שתיתן מענה לבעייתיות בתחום הפסיכולוגי.
הפסיכולוג עומד בבדידותו מול דילמות,
ולא הוגן שיישא הוא אישית באחריות. טובת
הילד מצריכה מתן כלים נוספים למקרים
שהילד מתנה בתוקף את הסכמתו למפגש
ולשיחה עם פסיכולוג בהתחייבות לשמירת
סודיות ביניהם. פסיכולוגים הקוראים שורות
אלה מוזמנים להציג דעותיהם ועמדותיהם
על יסוד ניסיונם. אלה יהיו לנו לעזר בהמשך
הליכי החקיקה.
תם ולא נשלם. נושא חשוב שנוסיף להתייחס
אליו ברשומות נוספות.
- 65 -