63 / 68
פסיכואקטואליה
לוינשטיין שהוקם תקופה קצרה לפני כן. עבדתי בשיתוף
פעולה הדוק עם שמואל מלמד שיחד איתו ובעזרתו פיתחנו
רעיונות ואמצעי אבחון תעסוקתי למבוגרים לקויי למידה. כל
התחום של ליקויי למידה היה עדיין בחיתוליו, ובמיוחד בכל
הקשור למבוגרים. האוכלוסיות שאליהן נחשפנו הופנו לרוב
מהמוסד לביטוח לאומי ואגף השיקום של משרד הביטחון. אלה
היו לרוב בעלי מוגבלויות ממגוון סיבות, מחלות ופציעות, כולל
פגיעות ראש ותופעות של תגובות לחץ פוסט-טראומטיות.
במהלך הזמן גילינו שהמשתנה החשוב ביותר בקבלת החלטה
על כיוון מקצועי הוא קיומם של ליקויי למידה והפרעות קשב
וריכוז אצל המאובחנים. הנכות הפיזית, למשל, הפכה לפחות
חשובה, במיוחד בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית המהירה
שקרתה במקביל. חשיבות ההשכלה לתחום התעסוקה הפכה
למכרעת מאוד בשנים אלו, כשבפועל לא היו אז מוסדות
להשלמת השכלה המיועדים לסובלים מליקויי למידה.
במקביל שימשתי גם כשנתיים פסיכולוג המעבדה להפרעות
שינה של בית החולים לוינשטיין. במסגרת זו עסקתי בפיקוח
על האבחון האישיותי של הסובלים מבעיות שינה.
לאבחון תעסוקתי ושיקומי. אלו
“מכון רום”
ב-3891 הקמתי את
היו שנים של יצירתיות מקצועית שבה הרחבתי את ידיעותי
על הקשר שבין תעסוקה, ליקויי למידה והפרעות קשב
, מכינה קדם אקדמית
“רום-פרט”
וריכוז. ב-9891 הקמתי את
המיועדת ללקויי למידה מבוגרים. זה היה פתרון לכל אותם
נועצים שבינם ובין רכישת מקצוע עמדו ההשפעות החוסמות
של ליקויי הלמידה והפרעות הקשב והריכוז. המכינה יועדה
לא רק למשוקמים אלא גם לחיילים משוחררים חסרי
השכלה תיכונית, שברובם המכריע התגלו כלקויי למידה או
בעלי הפרעות קשב וריכוז. במקביל החלה עלייה דרמטית
במודעות הכללית להשפעה המכרעת של ליקויי למידה על
הביצועים בבית הספר. התברר גם שההערכות המקובלות
לגבי השכיחות של ליקויי למידה והפרעות קשב וריכוז מיעטו
בעוצמת הבעיה.
בשנת 2991 הקמתי וניהלתי במשך 3 שנים גם את “מרום” - בית
ספר אקסטרני שלא במסגרת החינוך הפורמלי, המיועד לבני
51-81 שפרשו ממסגרות החינוך הפורמלי ואינם במסגרת חוק
חינוך חובה. המכון סייע בהשלמת תעודת הבגרות במסגרת
אקסטרנית. תלמידי המכון היו ברובם תלמידים שסבלו הן
מליקויי למידה והן מבעיות התנהגות. כעבור כמה שנים נמכר
בית הספר ליזם פרטי, והוא קיים עד היום.
בשנת 0002 הוקמה מכינה נוספת בשם “רום-פרט צפון”
שפעלה בחיפה. באותה שנה קיבלתי תואר מומחה
בפסיכולוגיה שיקומית. ב-0102 שימשתי גם מרצה במכללה
האקדמית תל-אביב-יפו בנושא ליקויי למידה ותעסוקה.
בראיון לעיתון “הארץ” ב-5991 שנערך עמי על ידי אור קשתי,
שפורסם בעמוד הראשון של העיתון, טענתי כי השכיחות
של לקויות למידה באוכלוסייה הנה בין 51 ל-02 אחוזים. עד
אז הייתה מקובלת ההנחה ששכיחות התופעה נמוכה מ-5
אחוזים. בבתי הספר החל בהדרגה לחץ של הורים לביצוע
אבחונים לצורך קבלת התאמות במבחנים, ומשרד החינוך
נערך בהדרגה בהתאם. בשנות האלפיים חלה עלייה דרמטית
בשיעור הזכאות לתעודת בגרות ואין ספק שזו נבעה ממתן
ההתאמות ללקויי למידה.
במקביל החל המוסד לביטוח לאומי להכיר בסובלים
מהפרעות קשב וריכוז כזכאים לשיעורי זכאות לנכות המקנים
השלמת השכלה והכשרה מקצועית. בהדרגה חדרה גם
ההבנה וההכרה שייעוץ תעסוקתי חייב לכלול אבחון תפקודי
למידה. רק מי שמלווה את התחום כל השנים יכול להעריך את
המהפכה המושגית והמקצועית שקרתה. להיות חלק פעיל
בשינויים הללו היה מרגש גם אם כרוך בהרבה התנגדויות
שחרגו לעתים מההיבט המקצועי.
כיום “מכון רום” מעסיק כ-52 אנשי מקצוע מתחום
הפסיכולוגיה העוסקים באבחון תפקודי למידה והפרעות
קשב וריכוז, באבחון נוירופסיכולוגי, בייעוץ תעסוקתי, בייעוץ
שיקומי, באבחון פסיכודיאגנוסטי וכתיבת חוות דעת לבתי
משפט. אוכלוסיית המאובחנים כוללת ילדים ומבוגרים, בעלי
מוגבלות פיזית, קוגניטיבית ונפשית, נכי צה”ל, נכי המוסד
לביטוח לאומי, מבוגרים, צעירים ובלתי משתלבים, סטודנטים
במוסדות אקדמיים, פורשי צה”ל, מתלבטים לגבי קריירה
שנייה ומתחבטים בעולם תעסוקתי משתנה וכאוטי. אני משמש
כמנהל מקצועי של המכון ועורך בפועל שיחות סיכום אבחון
הן בתחום התעסוקתי למבוגרים והן בתחום ליקויי הלמידה
לילדים ונוער. במקביל אני כותב חוות דעת כמומחה לבתי
משפט בטווח נושאים הכולל פגיעות קוגניטיביות, זכאות
להכרה בנכויות שונות ועוד.
במקביל, ב”רום-פרט” למדו עד היום אלפי חיילים משוחררים
שחלק מכריע מהם המשיך בלימודים על-תיכוניים או אקדמיים
לאחר אבחון תעסוקתי. גם ב”רום-פרט” אני משמש כמנהל
מקצועי.
במקביל לניהול שני מכונים התחלתי בגיל 06 קריירה שנייה
וחזרתי לתחום שאותו עזבתי בגיל 42. נרשמתי לבית ספר
לתסריטאות וסיימתי עם תעודה מקצועית כתסריטאי. מאז,
במשך 6 שנים, הפקתי עם שותפי, אלדד בוגנים, חמישה
סרטים באורך מלא ו-51 סרטים קצרים. חלק מהסרטים הוצגו
בפסטיבלים בארץ ובחו”ל, וסרט קצר שלנו זכה בפרס ראשון
בפסטיבל לסרטים קצרים. הסרט הראשון הארוך שלנו, “כביש
04 דרום”, מוצג בימים אלה בסינמטק תל אביב. סרט נוסף
באורך מלא נקרא “קבלת שבת” ויוצג אף הוא בסינמטק
בפברואר 5102.
דמותו של פסיכולוג בכיכובו של דן תורג’מן מופיעה בסרט
שכבר צולם ונקרא “נערת ריינס”, וסרט קצר נוסף הנקרא
“טיפול קצר מועד”. מוטיבים פסיכולוגיים וטיפוליים מופיעים
באופן טבעי בהרבה מהתסריטים שכתבתי.
תמיד ידעתי שאפתח מכון ואנהל אותו. במהלך לימודי
הדוקטורט קניתי ספר המסביר כיצד להקים מכון לפסיכולוגיה
ולמרות שלא קראתי אותו הוא איתי עד היום על מדף
הספרים. יש בי חלק ניהולי-יזמי האחראי לכך שהתקשיתי
לעבוד כשכיר, הקמתי מכון לפסיכולוגיה, שלושה בתי ספר
וחברת הפקה לסרטים.
- 63 -