לזכרה של ד"ר יוכי בן-נון

45 / 60

לזכרהשל ד”ר יוכי בן-נון ז”ל
כותבים לזכרה של יוכי
45
הרב דב מרדכי בן יעקב-קורצמן
דברי הספד,
הוכיתי תדהמה כשהתבשרתי על פטירתה הפתאומית
של ד”ר יוכי בן-נון ז”ל, פסיכולוגית מהמשפיעות בישראל,
שהייתה היועצת האישית שלי.
רשימת הישגיה ארוכה, ואוכל למנות כאן רק את חלקם:
פסיכולוגית ראשית של בי”ח “מאיר”,•
מייסדת ועורכת ראשית של כתב-העת של הסתדרות •
הפסיכולוגים בישראל, נשיאה לשעבר של
הסתדרות הפסיכולוגים בישראל, ועוד ועוד...•
יוכי ז”ל בחרה להקדיש את חייה לחסד. היא עזרה לאחרים,
ילדים ומבוגרים כאחד, להתמודד עם כאביהם וסבלותיהם,
בעודה מתמודדת עם אלה שלה.
לפני כשלוש שנים נענתה יוכי ז”ל לבקשתי לייעץ לי
בלימודיי, במחקריי, ובעבודתי בתחום הטיפול בחולי נפש
, חדש 48 קשים שיש להם התמכרויות לחומרים. הייתי אז בן
במקצועות הטיפוליים, וחיפשתי יועצת אישית ללימודי
התואר השני שלי בפסיכיאטריה. אינני יכול להעלות בדעתי
מישהי מעמיקה ואכפתית יותר. האמון שהיא נתנה בי היה
גדול יותר מאשר האמון שלי בעצמי. היא עודדה אותי כפי
שאם מעודדת את בנה, אך לא ויתרה על מצוינות ועבודה
קשה, והכול מבלי שביקשה כל תמורה.
האזכרה וגילוי המצבה שלה, נערכו בשבוע של פרשת “כי
תבוא”, המספרת, בן השאר, על בני ישראל לפני כניסתם
ֹ-נָתן ה’ לָכֶם לֵב לָדַעַת, וְעֵינַיִם לִרְאות ֹוְלא לארץ המובטחת:
, ָׁעיִם שָנה ָּ ם הַזֶה ואָולך אֶתְכֶם אַרְב ּ , עַד הַיוֹע ַׁ וְאָזְנַיִם לִשְמ
(דברים כ”ט, ג-ד). לדעת רש”י אין המדובר ביכולת ; ּבָר ְּ ד ִּ בַמ
החושית-פיזית להיות עד ראייה או עד שמיעה לניסים
הגלויים, אלא במסוגלות “להכיר את חסדי ה’ ולהדבק בו”.
עד כאן רש”י.
ליוכי ז”ל היה לב שהשתוקק לדעת: לדעת את הזולת
ולהבינו, ובה בעת לחוש את הסבל שלו ולהזדהות עמו, ועם
כל זאת המשיכה והכירה בחסדי ה’. אלה התכונות שעשו
אותה אמפאתית כלפי הזולת.
אך היא לא הסתפקה בכך.
בקשריה עם אחרים הקפידה יוכי ז”ל לראות אותם. היא
ראתה כל אדם שעמו באה במגע. ראתה אותו, הכירה בו,
קיבלה אותו, וכך גרמה לו לחוש שהוא חשוב, ויש לו ערך
רב בעיניה. ולאנשים שכבודם העצמי נפגם היא החזירה
את הכבוד העצמי, כי ידעה שכל אחד זקוק לכבוד עצמי כדי
להבריא ולחיות. היא ראתה אנשים, וקבלה את הזולת מבלי
לשפוט אותו. התעלמה מעברו, ממחלתו, ממצבו הכלכלי,
ומכל דבר אחר, וראתה אותו כפי שהוא - פשוט אדם.
אך גם בכך לא הסתפקה. היו לה גם אוזניים לשמוע אותו.
לתת לאדם הזדמנות להביא לידי ביטוי את דאגותיו,
רגשותיו, מחשבותיו וכאביו, כדי לעזור לו להגיע לגאולה
האישית שלו, ולחיות חיים טובים ככל האפשר, חיים
משמעותיים ושמחים יותר.
ליוכי ז”ל היה לב לדעת, עיניים לראות ואוזניים לשמוע.
ולא רק יכולת חושית-פיזית לראות או לשמוע, אלא יכולת
“להכיר את חסדי ה’ ולהדבק בו”.
כך אזכור את יוכי ז”ל,
ואני מאחל לעצמי ולכל אחד להמשיך בדרכה זו.
היא הייתה דמות מפתח בחייו, אני אזכור אותה תמיד
בגעגועים ובשמחה שזכיתי להכיר אותה.
מי ייתן ונשמתה תעלה מעלה ותשכון ליד כיסא הכבוד.
הרב דב מרדכי בן יעקב-קורצמן