42 / 60
הסתדרותהפסיכולוגים בישראל
42
דברי מתייחסים לתקופה מאד מיוחדת בהיסטוריה של
החטיבה ההתפתחותית בה הכרתי את יוכי .
ניתן לכנותה, ”צירי הלידה” המוקדמים ביותר, של החטיבה
ההתפתחותית.
ישבנו חבורה קטנה של פסיכולוגים חלקנו עם זהות ושיוך
חטיבתי וחלק ללא. עסקנו בגיל הרך במוסדות שונים, חלק
מאתנו היה קשור למשרד הבריאות, חלק למשרד החינוך
וחלק למשרד הרווחה.
זו היתה תקופה אינטנסיביתשל פרויקטים לשיקוםשכונות.
הדגש היה על התערבויות מוקדמות בקהילה מתחילת
החיים למטרות מניעה, איתור וטיפול. למרכזים להתפתחות
הילד הצטרפו פסיכולוגים שעבדו בתחנות לטיפול באם
ובילד (“טיפת חלב”) ובמעונות יום. השונות בין הרשויות
העירוניות, בהן הופעלו תכניות שיקום שכונות, מבחינת
תפיסה תיאורטית ומודל עבודה היתה רבה מאד.
היה ברור שאנו עוסקים בעבודה פסיכולוגית יחודית
בקבוצת גיל שקבלה מענה חלקי ונקרעה בין משרדים -
תקציבים (בריאות, חינוך ורווחה) ובין חטיבות פסיכולוגיות.
כל חטיבה ביקשה לנכס את קבוצת הגיל לעצמה, מבלי
שהיו בה מסלולי התמחות והכשרה מלאים, בתחומי
הבריאות והתקינות של הפסיכולוגיה ההתפתחותית.
בתקופה הסוערת הזו, כאשר “צירי הלידה “הלכו ותכפו ולא
היה ברור אם תהיה “לידה” או חס ושלום “הפלה”, היה ליוכי
תפקיד מיוחד.
יוכי בלטה באישיותה המיוחדת. היא הביאה מבט-על,
איפוק, יכולת להיות מעורבת, אך גם לקחת מרחק הולם
ולא מתלהם. היתה רהוטה בשטף דיבורה העשיר, מדויקת,
בעלת סגנון אקדמי, מתוחכם, אלגנטי מתובל לעיתים
בהומור מעודן. לעיתים נדמה היה, שהיא חסרה את הניחוח
והחספוס של “עבודת השדה”, שלא “הסירה את הכפפות”.
אך בדיונים, בויכוחים ובניסוח עמדות כאשר היינו עדיין
בשלבי הדיונים המוקדמים, לפני שהובאו למועצת
הפסיכולוגים בלטו מאד; יכולת הקשבה, יכולת ניתוח,
עניניות, רצינות, שיקול דעת, רציונאליות, כבוד לזולת
ואנושיות.
אין ספק שכל אלה היו בעלי משקל רב מאד בתרומתם
ללידת החטיבה ההתפתחותית.
יוכי תזכר בזכות פעלה בתחום הפסיכולוגיה בישראל, אך
מקום כבוד מיוחד ישמר לה כאחת האמהות המייסדות של
החטיבה לפסיכולוגיה ההתפתחותית בישראל.
יהי זכרה ברוך.
בנימינה שילה
פסיכולוגית חינוכית והתפתחותית בכירה
בנימינה שילה, פסיכולוגית חינוכית והתפתחותית בכירה
כותבים לזכרה של יוכי