69 / 82
פסיכואקטואליה
) נפוצה מאוד בחולי פרקינסון כבר בשלבים מוקדמים של המחלה.
MCI
היא מתאפיינת בדפוס של ירידה ביכולות של קשב ויכולות ניהוליות,
). ישנם
Aarsland et al., 2010
ירידה בזיכרון וירידה בתפיסה החזותית (
מטופלים שמדווחים שהם חווים קושי בריכוז ואיטיות מחשבתית בעיקר
Bayulkem
, ואלו חולפים עם השפעת התרופות הדופמינרגיות (
OFF
בזמן
). ירידה קוגניטיבית נמצאה כמנבאת דמנציה בשלבים
& Lopez, 2010
) אשר מתפתחת בכ-
Janvin et al., 2006
מאוחרים יותר של המחלה (
) ותורמת רבות לנכות ולתלות
Aarsland, et al., 2005
%03 מהחולים (
בסביבה.
טיפול פסיכולוגי בחולי פרקינסון
המונחשיקום רלוונטי במהלך טיפול בחולי פרקינסון אףשמדובר במחלה
ללא מרפא. האבחנה עצמה של המחלה יחד עם אובדן הדרגתי של
יכולות שונות מהווה עבור מטופלים רבים משבר גדול העלול לערער
את תחושת היציבות והמסוגלות העצמית. בטיפול הפסיכולוגי השיקומי
מתמקדים בשיקום של היבטים אלה על מנת שהאדם יוכל להמשיך
לחיות חיים פוריים ומלאי משמעות עם
המחלה ועם השלכותיה. המאפיינים
הספציפיים של המחלה כמו התקדמות
שלרוב היא איטית וטיפולים תרופתיים
אשר מקלים באופן משמעותי על
התסמינים, בעיקר בשלבים הראשונים,
הופכים את ההסתגלות לחיים עם
הפרקינסון למעט קלה יותר. אין ספק
שהתערבויות פסיכולוגיות נחוצות בקרב
חולי פרקינסון בעקבות האחוז הגבוה
של חולים אשר סובלים ממצוקה רגשית
כלשהי. יחד עם זאת, מחקרים מועטים
בחנו את היעילות של טיפולים במצבים
אלו. חולים רבים מקבלים טיפול
תרופתי אנטי-דיכאוני אך מחקרי יעילות
באוכלוסייה זו מראים תוצאות מעורבות
.)
Ghazi-Noori et al., 2003
(
מבחינת טיפולים פסיכולוגיים, המידע
המחקרי דל עוד יותר. מאמר שסקר שמונה מחקרים שנערכו על טיפול
פסיכולוגי בדיכאון וחרדה בקרב חולי פרקינסון סיכם שהתערבויות
קוגניטיביות התנהגותיות הראו תוצאות חיוביות בשיפור תסמינים של
דיכאון וחרדה, אולם המחקרים נערכו על מספר קטן של משתתפים
ובעיקר על חולים בדרגת חומרה קלה עד בינונית וללא דמנציה,
ולכן דרוש מחקר נוסף בכדי להצביע על היעילות של התערבויות
). באופן תיאורטי כל סוגי ההתערבויות שנועדו
Yang et al., 2012
אלו (
לטפל בדיכאון וחרדה יכולים להתאים גם לחולי פרקינסון. התערבויות
), טיפול קוגניטיבי
Dobkin et al., 2011
כמו טיפול קוגניטיבי התנהגותי (
) וקבוצות פסיכואדיוקציה
Fitzpatrick et al., 2010
מבוסס מיינדפולנס (
) נחקרו אף הן על מספר קטן של חולים עם
A’Campo et al., 2010
(
תוצאות מעודדות. יחד עם זאת, המאפיינים המוטוריים והפסיכולוגיים
הייחודיים של המחלה מביאים עמם אתגרים בטיפול ודורשים התייחסות
מיוחדת והתאמה של הטיפול באופן פרטני לכל מטופל בכדי להביא
לתוצאות הטובות ביותר. המטופלים נוטים להיות מבוגרים יחסית,
בעלי מגבלות פיזיות ועם ליקויים קוגניטיביים מסוימים אשר גורמים
לכך שהטיפול הפסיכולוגי בהם יהיה שונה מאשר טיפול באנשים עם
דיכאון וחרדה ללא פרקינסון מבחינת אופן הביצוע והיעילות הטיפולית
.)
Charidimou et al., 2011
(
מבחינה מוטורית ישנם כמה
התמודדות עם הרכיבים המוטוריים:
היבטים שבכוחם להשפיע על הטיפול. מצבו המוטורי והתפקודי של כל
מטופל יכול להיות שונה מאוד, ולכן אם נעשות התערבויות התנהגותיות
בטיפול חשוב להתאים אותן לרמת התפקודשל המטופל. עבור מטופלים
הסובלים מתנודות מוטוריות בהשפעת התרופות מומלץ במידת האפשר
, שבהם לרוב
ON
לנסות ולקבוע את הפגישות הטיפוליות בזמנים של
המטופלים יכולים להיות מרוכזים יותר בנעשה בפגישה ולהפיק
ממנה יותר. כמו כן, בטיפול ניתן לעזור למטופל להתאים את ציפיותיו
מעצמו מבחינה תפקודית לשינויים המתרחשים ביכולותיו במהלך היום.
בעקבות הקושי המוטורי והשינוי בכתב היד (שהופך פעמים רבות לקטן
ולא קריא) מתקשים המטופלים לבצע שיעורי בית שדורשים מילוי של
טבלאות. לשם כך ניתן להיעזר במילוי הטבלאות במחשב או בעזרת
אפליקציות בטלפונים חכמים או להיעזר בסביבת המטופל.
בנוסף לרעד, לקיפאון ולאיטיות, חולים רבים סובלים מחוסר יציבות.
הפחד מנפילות וחוסר יציבות יכולים להוות את אחד הגורמים להימנעויות
Brozova et al.,
של המטופלים ממצבים רבים ולירידה באיכות החיים (
). יחד עם העבודה על פחדים אלו ברמה הקוגניטיבית והרגשית
2009
מומלץ לערב גם עבודה עם פיזיותרפיסט בכדי להגדיל את רמת
הביטחון של המטופל בעצמו בעזרת למידת
אסטרטגיות והתאמת עזרי הליכה במידת
הצורך.
כאשר עושים הערכה של התסמינים
הפסיכולוגיים של המטופל יש לשים לב לכך
שתסמינים מוטוריים יכולים להיות מפורשים
בטעות כתסמינים דיכאוניים, למשל ירידה
במשקל, איטיות פסיכומוטורית והיפומימיה
(הבעת פנים קפואה) שיכולה להתפרש
כמבט עצוב. אלה יכולים להשפיע על
התקשורת ומערכות היחסים של המטופל
עם סביבתו ולכן ניתן לעזור למטופלים
ולמשפחתם לעשות הפרדה בין תסמיני
המחלה לביטויים רגשיים. בנוסף, אם
מטופל מודע להיפומימיה והיא מפריעה
לו, הוא יכול להיעזר בייעוץ של קלינאית
תקשורת ובתרגילים של שינוי הבעת פנים
מול מראה.
ההשפעה הפסיכולוגית של
השפעת הרכיבים הנוירופסיכולוגיים:
מחלת פרקינסון היא מורכבת יותר מזו של הרכיבים המוטוריים שלה,
והיא שזורה בתוך ההתערבויות הטיפוליות ובקשר הטיפולי. העובדה
שלדיכאון ולחרדה בפרקינסון יש רכיב אורגני ברור והם אינם רק
מצב תגובתי אינה מונעת את השימוש באסטרטגיות פסיכולוגיות.
יחד עם זאת, במקרה זה המטרה הטיפולית אינה בהכרח “לרפא” את
הדיכאון או החרדה אלא ללמד את המטופל להגיב באופן פחות שלילי
למצבו הנפשי ולהתמקד במחשבות לא אדפטיביות הקיימות ולהכין
את עצמו טוב יותר למצבים שבהם רגשות אלו עולים, למשל במצבי
.
(Cole & Vaughan, 2005) OFF
אחד האתגרים בטיפול הקוגניטיבי הוא התמודדות עם מחשבות
שליליות שאינן משקפות עיוותי חשיבה אלא את “המציאות” עמה
מתמודד המטופל. בהתאם למהלכה המתקדם של המחלה, המטופלים
פעמים רבות מבטאים חשש גדול מהעתיד ומהתדרדרות במצבם.
דרך אחת להתמודד עם כך היא על ידי שימוש בהסחות דעת, כמו
עיסוק בפעילויות מהנות או מחשבה על אירועים חיוביים כאשר
המחשבות השליליות עולות. אפשרות נוספת היא עבודה על עיוותי
החשיבה, אשר מקשים עוד יותר על ההתמודדות של המטופל עם
). דאגות אלו הן ריאליות וחשוב לאפשר
Cole & Vaughan, 2005
מצבו (
להן מקום ולגיטימציה בטיפול. יחד עם זאת, כחלק מפסיכואדיוקציה
ניתן להזכיר למטופלים כי זוהי לרוב מחלה שמתדרדרת באופן איטי,
- 69 -