70 / 82
אפריל 5102
- 70 -
וישנה הטרוגניות רבה בביטויי המחלה אצל אנשים שונים, כך שקשה
מאוד לצפות מה יביא העתיד מבחינת ההתדרדרות. ההתמקדות בהווה
וביכולות שעוד קיימות היום עוזרת בהורדת תחושות החרדה והגדלת
.)
Brown & Ryan, 2003
תחושת המסוגלות והשליטה (
בטיפול קוגניטיבי התנהגותי באוכלוסיות של אנשים הסובלים ממצבים
רפואיים מקובל כחלק מהטיפול ללמד את המטופל להפריד בין
ההשפעה של התסמינים הרגשיים (ההפיכים ברובם) לבין ההשפעה
). במחלת
van Eijk et al., 2004
של התסמינים הגופניים על תפקודם (
פרקינסון הפרדה זו יכולה להיות מאתגרת הן עבור המטופל והן עבור
המטפל, בעקבות המורכבות של התסמינים המוטוריים והלא מוטוריים
של המחלה. למרות קושי זה, חרדה ונטייה להימנעות מצמצמות את
רפרטואר הפעילויות של שהמטופל ולכן הכללה של בנייה מחודשת של
פעילויות מהנות ובעלות משמעות היא חלק חשוב מהטיפול.
כפי שצוין קודם, אפתיה הנה סימפטום נפוץ
מוטיבציה לטיפול:
במחלת פרקינסון ולכן, פעמים רבות כתוצאה מכך, המוטיבציה לטיפול
אינה מגיעה מהחולה עצמו אלא מבני משפחתו, דבר אשר מקשה על
גיוס המטופל לטיפול והשקעת האנרגיה לשיתוף פעולה פורה. במקרים
מסוג זה, בשלב הראשון של הטיפול כדאי להשקיע מאמץ במציאת
הנקודות שבהן המטופל אכן מרגיש שהוא זקוק לשיפור, ולשתף את
בני המשפחה בתהליך; בנוסף יש לערוך תיאום ציפיות עם המטופל
ועם בני משפחתו לגבי יעילות הטיפול כאשר ישנה אפתיה משמעותית.
הירידה במוטיבציה, בעניין ובהנאה מושפעות במידה רבה מחוסר האיזון
בדופמין, נוירוטרנסמיטור שמעורב במערכת התגמול והמוטיבציה,
תופעה המאפיינת את מחלת פרקינסון. חוסר איזון זה עלול להקשות
Shohamy et al.,
על הפקה של חיזוק חיובי מהתערבויות התנהגותיות (
) ולהביא לכך שהאפקט הטיפולי יהיה קטן יותר. בטיפול ניתן
2005
להתייחס לכך שרמת המוטיבציה הפנימית לא בהכרח תחזור למצבה
שלפני המחלה, ולהדגיש את החשיבות של גיוס משאבים חיצוניים, כמו
משפחה או חברים, וכן יצירה של סדר יום קבוע שיכולים לעזור לשמור
על אורח חיים פעיל ומגוון, למרות אובדן המוטיבציה לעשות זאת.
הירידה הקוגניטיבית, ובעיקר הליקוי
התמודדות עם ירידה קוגניטיבית:
ביכולות ניהוליות, שיכולה להתרחש בכל גיל ואפילו בשלבים מוקדמים
במחלת פרקינסון, מערבת לרוב חשיבה קונקרטית ולא גמישה ועיבוד
איטי של מידע, אשר עלולים להקשות על השימוש של המטופלים
באסטרטגיות הנלמדות בטיפול. בכדי להתמודד עם כך, מומלץ לצמצם
את כמות הנושאים המועברים בכל מפגש טיפולי, להציג מידע באופנויות
שונות כמו להסביר מילולית דברים במהלך הפגישה, לספק חומר כתוב
על העניין בצורה פשוטה וברורה לקריאה בבית וכן לספק הקלטות
). ניתן
Dobkin et al., 2006
של המפגש להאזנה לפני המפגש הבא (
גם לגייס את עזרת המשפחה או המטפל על מנת לחזור על התכנים
הטיפוליים בין מפגשי הטיפול, וכן להשתמש בעזרים טכנולוגיים על מנת
להקליט את החלקים החשובים של הפגישות ולהוסיף תזכורות לביצוע
). בנוסף, מומלץ לעודד
Chand & Grossberg 2013
המשימות השונות (
את המטופלים לבטא בקול רם חשיבה רציונלית ולשלב במהלך פגישות
.)
Cole & Vaughan, 2005
הטיפול דיבור מכוון על תכנים מופשטים (
נקודה נוספת שיש להביא בחשבון היא גיל המטופל.
השפעת הגיל:
אף שמחלת פרקינסון פורצת לרוב קרוב לגיל הפנסיה, חולים רבים
מאובחנים במחלה כשהם מתחת לגיל 05, כאשר הם בשיא חייהם
מבחינת קריירה ומשפחה. נמצא כי איכות החיים הסובייקטיבית של
אנשים צעירים עם מחלת פרקינסון נמוכה בהשוואה לאנשים מבוגרים
). כפי שניתן להניח, כל גיל מביא
Knipe et al., 2011
יותר עם המחלה (
עמו התמודדויות שונות שעולות בטיפול. מחלה בגיל הצעיר מובילה,
למשל, להתמודדויות מורכבות כמו היערכות במקום העבודה, כיצד
לספר לילדים קטנים על המחלה ועוד. גם אצל חולים מבוגרים יותר,
המחלה משבשת את “התוכניות הגדולות” שהיו לתקופת הפנסיה
ומכריחה להתמודד בצורה קונקרטית עם נושאים של חולי ומוות.
כמו בכל התערבות שיקומית הטיפול
תפיסה עצמית ועיבוד האבל:
מתמקד בכמה מישורים ובהם התערבות ממוקדת בתסמינים כמו
דיכאון וחרדה וכן עיבוד של תהליך האבל על האובדנים שהאדם חווה
). ההתמודדות עם האבחנה
Katz & Florian, 1987
כחלק ממצבו הרפואי (
עצמה יחד עם ההתמודדות היומיומית עם הירידה התפקודית והשינויים
Emery,
במראה וביכולות יכולים להיחוות כשבר גדול בתפיסה העצמית (
). זאת בנוסף לכך שזוהי מחלה שמקושרת באופן משמעותי
2013
) והיא בעלת ביטויים
Hermanns, 2013
לסטיגמה של זקנה ונכות (
חיצוניים מובהקים כמו שפיפות קומה, ריור ורעד, אשר פוגעים במראה
ומחזקים במידה רבה את הצורך להתמודד עם שינויי הגיל והזקנה
). אנשים מתארים בושה סביב אבחנתם כחולי
Fleming et al., 2004
(
פרקינסון ופעמים רבות “נשארים בארון” ואינם משתפים את סביבתם,
אפילו הקרובה ביותר, במשך תקופה ארוכה לאחר האבחנה. ההסתרה
ושמירת הסוד יכולים להוות גורם לחץ משמעותי, אך גם החשיפה עצמה
יכולה להביא לפגיעה במעמדו של המטופל, למשל במקום העבודה.
מטופלים רבים נותרים עם קונפליקט גדול בעיקר אם יש חוסר הסכמה
בין המטופל ומשפחתו לגבי שיתוף הסביבה.
נושא רלוונטי בהקשר זה הוא הנגשת
חשיבות הטיפול במשפחה:
טיפול פסיכולוגי למשפחתו ולסביבתו הקרובה של חולה הפרקינסון.
בני ובנות הזוג משמשים לרוב כמטפלים העיקרים. פעמים רבות הם
חווים עומס טיפול רב, אשר יכול לעלות ככל שמצב החולה מתדרדר
מבחינה פיזית וקוגניטיבית. המטפלים עצמם נמצאים בסיכון לדיכאון
), אך במקרים רבים
Martinez-Martin et al., 2007
ולאיכות חיים ירודה (
לא מוצע להם טיפול ותמיכה. רווחת המטפלים חשובה בפני עצמה אך
היא חשובה גם לשיפור איכות החיים של חולה הפרקינסון כדי לשמור
על מערכת התמיכה שלו. ניתן למצוא דוגמא לכך במחקר שמצא
שההשתתפות של בני הזוג בהתערבויות פסיכולוגיות לדיכאון ולחרדה
עבור החולים ניבאה שיפור משמעותי ביעילות הטיפול עבור החולים
.)
Dobkin et al., 2012
עצמם (
מעבר לתפקיד החשוב
עוד מבט על הפסיכולוג במרפאת פרקינסון:
של הפסיכולוגיה השיקומית בטיפול בחולה פרקינסון ובמשפחתו,
אשר הוצגו במאמר זה, לפסיכולוג השיקומי ולנוירופסיכולוג תפקידים
חשובים נוספים בתוך מערך של מרפאת פרקינסון. אלה כוללים
ביצוע אבחונים והערכות נוירופסיכולוגיות שנועדו לבחון את מצבו
הקוגניטיבי של החולה, ובכך לעזור בגיבוש אבחנה וכן גיבוש תוכנית
טיפולית; כמו כן, הם מהווים חלק חשוב בהערכה לפני התערבויות
.)
Deep Brain Stimulation
כגון ניתוח להשתלת קוצב מוח ואחריהן (
בנוסף, פסיכולוגים במרפאה מנחים קבוצות תמיכה עבור המטופלים
ובני משפחתם. העבודה בתוך המרפאה יחד עם צוות רב מקצועי של
נוירולוגים ומטפלים פרא-רפואיים מאפשר טיפול כוללני אשר מתייחס
לפן הגופני והרגשי של המטופל. טיפול זה מותאם באופן אישי לצרכים
הספציפיים של כל מטופל ובכך מעלה את יעילות הטיפול וההיענות של
מטופלים לטיפול עצמו.
לסיכום
לפסיכולוגיה השיקומית תפקיד חשוב בהסתגלותו של האדם הסובל
ממחלת פרקינסון למצבו. המחקר על היעילות הטיפולית של התערבויות
פסיכולוגיות לדיכאון ולחרדה באוכלוסייה זו הוא יחסית מצומצם, אך
המחקרים שנערכו מצביעים על תוצאות מעודדות. אף שיש צורך לבצע
התאמות מסוימות בהתאם ליכולות הספציפיות של כל מטופל, נראה כי
טיפול פסיכולוגי בגישות שונות, פרטני וקבוצתי, יכול להוות טיפול יעיל
למצוקה הרגשית וחשוב להכליל אותו כחלק מהמערך הטיפולי בחולי
פרקינסון. באותה המידה, חשוב לספק טיפול ותמיכה פסיכולוגית לבני
הזוג ולילדיהם של המטופלים.