60 / 82
אפריל 5102
- 60 -
שונים כגון התחום החברתי והתחום התעסוקתי. הקשיים בפן
החברתי כוללים לעתים קרובות קשיים ביחסים הבין אישיים,
ובעיקר ביצירה ובשמירה של קשרים אינטימיים, ובנטייה לניכור
חברתי ולהימנעות מלקיחת חלק בפעילויות חברתיות שונות.
בפן התעסוקתי חווה האדם קושי בחזרה למעגל העבודה,
קושי בהיענות לכללי המסגרת ולהרגלי עבודה וקושי בשמירה
על מקום העבודה לאורך זמן. גם כאן ניתן לראות יחסי גומלין
בין הליקויים: אדם שחווה פגיעה ביכולת ההבנה החברתית
ובהתנהגות חברתית תואמת, יתקשה להסתגל למקום עבודה,
יחווה תחושות ניכור, חוסר התאמה וחוסר שייכות, ועל רקע
קשיים אלו סביר להניח שיחווה חוסר הצלחה ותסכול. בנוסף,
הכישלונות התעסוקתיים החוזרים ונשנים עשויים לגרום לאדם
להימנע מאינטראקציה חברתית וכך להוביל אותו למצב של
צמצום חברתי והימנעות.
רמה נוספת של יחסי גומלין קיימת בין הליקויים הראשוניים
לליקויים המשניים, כאשר לרוב מצב רגשי ירוד מתווך ביניהם. כך
לדוגמא, אדם החווה ליקויים קוגניטיביים בעקבות הפגיעה, עשוי
לחוות הידרדרות במצבו הרגשי, וזו עשויה להוביל לסימפטומים
של דיכאון, צמצום חברתי והימנעות. בעקבות זאת, הוא עשוי
לחוות קושי להשתלב, למשל, במקצועו טרם הפגיעה, והדבר
אף עשוי להחמיר את רמת הדיכאון שבה הוא שרוי.
יחסי גומלין אלו, בין סוגי הליקויים בתוך כל רמה ובין הליקויים
הראשוניים והמשניים, מעצימים את השפעתם של הליקויים
ועשויים להחמיר את מצבו הרגשי, ההתנהגותי והתפקודי של
האדם. נוכח האינטראקציות האפשריות בין הליקויים הראשוניים
והמשניים נדרש תהליך אבחון מקיף הממפה את היחסים בין
הליקויים השונים. מתוך כך, גם התהליך הטיפולי ישאף לתת
מענה כוללני עד כמה שניתן לקשייו של האדם המתמודד עם
השלכות של פגיעת הראש. יש לזכור כי השלכות אלו משתנות
מאדם לאדם. פגיעות ראש הדומות במאפייניהן האתיולוגיים
והפיזיולוגיים עשויות להוביל לדפוס ליקויים שונה אצל אנשים
שונים, כתלות בגורמים משפיעים נוספים כגון מאפייני אישיות
ויכולות פרה-מורבידיות, רקע סוציו-אקונומי, השכלה וכישורים
חברתיים.
תהליך השיקום לאחר פגיעת ראש הוא ארוך ומורכב. הוא
מתחיל על פי רוב במחלקות בית החולים, ומשם עובר, בשלב
הפוסט אקוטי, למסגרות אמבולטוריות וקהילתיות. תקופת
השיקום בשלב האקוטי המתרחשת בדרך כלל במסגרת
מחלקות השיקום חופפת לתהליך הריפוי והשיקום הספונטני
המתרחש במוח בחודשים הראשונים לאחר פגיעת הראש, ועד
). לאחר
Schretlen & Shapiro, 2003
כשנה וחצי לאחר הפגיעה (
סיום שלב הטיפול במחלקות השיקום בבית החולים, חלק ניכר
מהמטופלים מוצא עצמו ללא יכולת לשוב למעגל החברתי
והתעסוקתי בשל השפעות הפגיעה והשלכותיה, כפי שצוינו
לעיל, על אף שיפור משמעותי במצבו של האדם בהשוואה
למצבו בתחילת תהליך השיקום. במצב זה, על פי רוב, נדרשת
התערבות טיפולית-שיקומית שמטרתה לתת מענה כוללני
וארוך טווח, אשר יאפשר עבודה על הליקויים השונים ועל יחסי
הגומלין ביניהם.
תוכנית “הטיפול מלא”
תוכנית השיקום הנוירופסיכולוגית ההוליסטית המוצגת במאמר
זה, “הטיפול המלא”, באה לתת מענה טיפולי לקשיים אלו
בשלב הפוסט אקוטי שלאחר פגיעת הראש. התוכנית, אשר
נבנתה ומתקיימת במכון הלאומי לשיקום נפגעי ראש, קיבלה
מאפיינים ודגשים שונים, אך עקרונותיה נשמרו לאורך השנים.
היא החלה להתהוות בשנים שלאחר מלחמת יום הכיפורים
Daniels-Zide & Ben-
ואומצה במקומות נוספים ברחבי העולם (
.)
Yishay, 2000
בבסיס התוכנית עומדים כמה עקרונות: הראשון קובע כי
ההשלכות של פגיעת ראש הן נרחבות וכוללות תחומים רבים
בחיי היומיום של האדם וכי הן בעלות השפעה משמעותית על
תחושת העצמי שלו. לצורך טיפול בתחומים אלו נדרש טיפול
אינטנסיבי ואינטגרטיבי המביא בחשבון את הקשר בין הפגיעה
Ben-Yishay,
המוחית ובין מצבו הרגשי והתפקודי של האדם (
.)
2000
עיקרון נוסף עוסק במודעות לקשיים ולליקויים. מודעות
) מאפשרות
Acceptance
) וקבלת הפגיעה (
Awareness
(
התמודדות אדפטיבית עם המציאות החדשה שעמה מתמודד
אדם לאחר פגיעת ראש. תהליך זה עשוי להיות כואב, מפרך
ומורכב מבחינה רגשית, ובמהלכו האדם רוכש אסטרטגיות
ודרכי פיצוי ומשתמש בהן. תהליך הקבלה וההסתגלות מתקיים
בשני מישורים: חיצוני - התאמה לסביבה הפיזית, החיצונית;
ופנימי - שבו מתרחשת הטמעה של תוכניות, ציפיות ותקוות
שקדמו לפציעה ומעובדות למשמעות קיומית חדשה. תהליך
הקבלה הוא מעגלי ומתפתח בכל שלבי החיים שלאחר פגיעת
.)
Klonoff, 2010
ראש (