פסיכואקטואליה
21
מדי פעם אתה יכול לבקש מאחד מבני המשפחה לשבת
בחדר ולשמש קהל גם אם הוא לא מבין דבר בתחום
שאותו אתה 'מלמד';
כדאי לך ללמוד עם שותפים וחברים מתאימים. בלימוד
המשותף הערוץ השמיעתי והתנועתי באים לידי ביטוי
חזק, וזה עשוי לסייע לך. למידה בחברת שותפים מומלצת
כשאתה בשלב התרגול ופחות מומלצת בשלב החזרה
על החומר. עדיף שתלמד עם שותף אחד בלבד ולא יותר,
כי ככל שמספר השותפים עולה, היעילות פוחתת. חשוב
ששותפך ללימודים יתאים לך מבחינת סגנון הלמידה
ומבחינת רמת הידע בחומר (שלא יהיה ביניכם פער גדול
מדי בידיעת החומר, אלא פער משלים);
מכיוון שללומד בסגנון הרב־ערוצי והשמיעתי־תנועתי יש
צורך בשינוי סביבת הלמידה, מומלץ לגוון ולא ללמוד תמיד
באותו מקום. אתה יכול ללמוד בחדרי לימוד, בספריות,
בחדר בבית עם דלת פתוחה, בסלון, בגינה או בבית קפה.
חשוב גם שסביבת הלמידה לא תהיה שקטה מדי (חדר
סגור ללא מוזיקה או דיבור עצמי), אך גם לא רועשת מדי
(רעש רקע חזק מאוד או טלוויזיה);
כשאתה מְתַרגל, מומלץ שתפעיל מוזיקת רקע ללא
מילים כמו מוזיקה קלסית, מוזיקת ג'ז או טראנס (סוג
המוזיקה תלוי במידת התנועתיות שלך);
אל תלמד כשהטלוויזיה והמחשב פתוחים. מכשירים אלו
(ארנון,
מוגדרים 'גונבי קשב' כי הם יוצרים גירוי חזק."
)2015
מקרה של ייעוץ פרטני לתלמיד
הסובל מדחיינות
להלן תיאור מקרה של דני, תלמיד כיתה י' שהגיע לייעוץ
באופן פרטי. התיאור ממחיש את הלך הרוח של נער עם
). דני פנה
2015 ,
, ומציג שיטת עבודה עמו (ארנון
ADHD
לאמו וביקש שתמצא מישהי שתעזור לו לאמץ הרגלי
למידה נכונים. דני הצליח להסתדר בלימודים וציוניו היו
סבירים, אך בכיתה י', לקראת אמצע שנת הלימודים, הבין
שכדאי לו לקבל עזרה כדי לקבל ציונים טובים בבחינות
המתכונת ובבחינות הבגרות. המחנכת הפנתה אותו
לאבחון, בתחילת השנה, אך על פי האבחון לא נמצא כי
הוא סובל מקשיי קשב וריכוז או מלקויות למידה (ארנון,
.)2015
"כשפגשתי את דני התרשמתי שהוא נער נבון. החיוך שלו
שובה לב, והוא בעל קסם אישי רב. בפגישה הראשונה
סיפר לי שאף פעם לא הצליח ללמוד ולהכין שיעורי בית
לבד. עד עכשיו, מה שקלט בזמן השיעור הספיק לו כדי
להבין את החומר, לזכור ולהפנים אותו באופן סביר. כשהיה
בכיתות ח' ו־ט' נהג ללמוד יום לפני הבחינות, בדרך כלל
בעזרת אחד מהוריו. הציונים שקיבל במבחנים היו לדבריו
.)80־70(
טובים יחסית
'השנה אני חייב לקחת את עצמי בידיים כי זה כבר בגרויות.
אני כן רוצה להצליח בחיים, ללמוד באוניברסיטה, ושתהיה
לי עבודה טובה. אני יודע שכדי שזה יקרה, אני צריך לדעת
איך לשבת ללמוד', אמר בנחישות.
המוטיבציה והנחישות של דני שימחו אותי. אלו הם גורמים
מנבאים משמעותיים בהצלחת תהליך הייעוץ. במקרים
לא מעטים מגיעים אליי בני נוער לא מיוזמתם, אלא מתוך
הלחץ שמפעילים הוריהם. ההורים מצליחים לשכנע אותם
לבוא אליי לפגישת היכרות. בפגישת ההיכרות הנער
מספר לי על התנהלותו בלימודים, ואני קובעת מטרות
שעליהן אפשר לעבוד כמו שיפור הריכוז, תכנון זמן, ארגון
החומר במקצועות רבי־מלל או במקצועות מתמטיים,
התמודדות עם בחינות ועוד. על פי רוב, בסוף הפגישה
הראשונה הנער מסכים להמשיך להיפגש אתי. אך במידה
שרמת המוטיבציה שלו לעשות שינוי ממשיכה להיות
נמוכה, הוא יעשה ניסיונות התחמקות מהפגישה, יגיע
לפגישות ללא חומרי הלימוד שאותם אני מבקשת ממנו
להביא, לא יבצע את המטלות הקטנות שאותן אני נותנת
מפגישה לפגישה (למשל, לנסות לשבת בשיעור ולכתוב
רק מילות מפתח או ללמוד השבוע רבע שעה באופן
עצמאי, בדרך שלו) ויהיה פסיבי במהלך הפגישה. במקרים
כאלו אני פורשת בפני הנער את ההתנהגויות ששמתי
לב אליהן ומציינת בפניו כי התנהגויות אלו מעידות על
רמת מוטיבציה נמוכה (או בינונית) לעשות שינוי. אנחנו
שהוא מפיק
במחירים שהוא משלם וברווחים
דנים יחד
מהשארת המצב הקיים כמות שהוא. המחירים בדרך